האם תובע שעבודתו הופסקה עקב סכסוך עם בעל תפקיד אחר זכאי לפיצוי?

התביעה בקליפת אגוז

התובע מונה על ידי שר הפנים לתפקיד יו"ר ועדה ממונה לצורך מילוי תפקידי ראש עירייה ומועצת חבריה. עובר למינוי הבטיח שר הפנים לתובע כי תקופת כהונתו תימשך לפחות 5 שנים, עד הבחירות הבאות לרשויות המקומיות.

לצורך ביצוע התפקיד הנ"ל, עזב התובע את עיסוקו כסוכן ביטוח עצמאי.

בפועל, הפסיקה המדינה את העסקתו של התובע בתפקיד, אחרי 13 חודשים. הפסקת המינוי לא נבעה מאוזלת ידו של התובע או כישלון מקצועי. ההיפך הוא הנכון – לא היתה למדינה כל טענה מקצועית כנגד התובע, אלא רק דברי שבח. ביטול המינוי נבע אך ורק מחמת סכסוך שפרץ בינו לבין בעל תפקיד אחר – נאמן שמונה לעירייה על ידי בית המשפט המחוזי, לבקשת המדינה.

נוכח הסכסוך המקצועי בין שני בעלי התפקידים הגיעה המדינה לכלל מסקנה כי אין אפשרות ששני בעלי התפקידים ידורו בכפיפה אחת, וביטלה את מינויו של התובע.

בג"צ בחן את ההחלטה ומצא אותה סבירה.

האם זכאי התובע לפיצוי בגין הפסקת תקופת העסקתו? ואם כן – מהו גובה הפיצוי?

זו, בתמצית, השאלה העומדת להכרעה לדיון במסגרתה של תובענה זו.

העובדות שאינן שנויות במחלוקת

ההליכים שעובר למינויו של התובע לתפקיד יו"ר הועדה הממונה לעיריית טייבה

1. התובע הינו איש ציבור אשר כיהן בתפקידים ציבוריים שונים, לרבות חבר מועצת העיר ראשון לציון, וחבר כנסת מטעם סיעת "שינוי". התובע היה (לטענתו) בעלים של סוכנות ביטוח, הוא בעל שני תארים במשפטים, וכן הינו עורך דין.

2. עקב מצבה הכלכלי והתפקודי של עיריית טייבה (להלן: "העירייה"), ביום 27.6.2007 הועברו ראש העירייה וחברי המועצה מתפקידם. כמו כן מינה שר הפנים ועדה ממונה לצורך מילוי תפקידי ראש העירייה וחבריה (להלן: "הוועדה"), והכל בהתאם לסמכותו לפי סעיף 143 לפקודת העיריות. בנוסף, מינה שר הפנים, בהתאם לסמכותו לפי סעיף 145 לפקודת העיריות, את מר שלמה טוויזר (להלן: " טוויזר") לשמש כיו"ר הוועדה.