ת"א
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
|
4361-05-12
18/11/2014
|
בפני השופטת:
דליה גנות
|
- נגד - |
מבקשים:
1. עיזבון המנוח דוד מנשירוב 2. יבדיט (יהודית) מנשירוב 3. גטה מנשירוב 4. ריבקה מנשירוב 5. לאון מנשירוב
|
משיבים:
1. מדינת ישראל 2. שירות בתי הסוהר 3. המשרד לבטחון פנים 4. מדינה ישראל 5. אבי בנאיים
|
החלטה |
1. לפני בקשה לפטור את התובעים מהגשת חוות דעת רפואית לעניין הקשר הסיבתי שבין תנאי כליאתו של הנתבע 2 לבין רצח המנוח דוד מנשרוב ז"ל.
העובדות הצריכות לעניין
2. בתאריך 9/9/09 נרצח דוד מנשרוב ז"ל (להלן: המנוח), בהיותו בן 23 שנים בלבד.
3. לאחר חקירת הרצח הוגשו כתבי אישום כנגד הנתבע 2 – אבי בנאיים וכנגד יצחק חנוכה.
בתום המשפט הורשע חנוכה ברצח המנוח, ומכתב התביעה הנני למדה, כי ערעור שהוגש לבית המשפט העליון טרם נדון, ואילו בעניינו של בנאיים נקבע, כי במועד מתן חוות הדעת הפסיכיאטרית בעניינו, הוא אינו כשיר לעמוד לדין.
4. עוד עולה מכתב התביעה, כי בנאיים וחנוכה התגוררו ולמדו עם המנוח בישיבה בנתניה, וכן עולה, כי בתאריך 8/9/09, קודם לרציחתו של המנוח התגלעה בין שלושתם קטטה, אשר במהלכה חנק בנאיים את המנוח, וחדל ממעשיו רק לאחר שהמנוח החל להשמיע קולות חנק.
מתברר, כי זעמם של השניים על המנוח לא שכך, ובתאריך 9/9/09, בשעה 4:15 לפנות בוקר, יצאו השניים מהישיבה, מצויידים בסכין, ולאחר שמצאו את המנוח בחורשה סמוכה הפילו אותו ארצה, בעטו בו, היכו אותו בעזרת מקל ודקרו אותו בכל חלקי גופו עשרות דקירות, אשר גרמו למותו של המנוח.
5. התובעים טוענים בכתב התביעה, כי עובר לביצוע הרצח, ריצה בנאיים עונש מאסר בכלא השרון, שם נכלא בתנאים קשים של הפרדה ובידוד, עובדה שגרמה לפגיעה בשפיותו, אשר בסופו של דבר לא מנעה ממנו לבצע את הרצח נשוא כתב התביעה.
התובעים מוסיפים וטוענים, כי בנאיים שוחרר מכלאו כשהוא סובל מהפרעות נפשיות קשות, אשר לא טופלו על ידי הנתבעת "באופן אפקטיבי", עד כי הנתבעת "יצרה... סיכון בלתי סביר לחברה ולציבור הרחב..." (סע' 12 לכתב התביעה), והם מוסיפים וטוענים, כי גם כיום נוהגת המדינה לכלוא אסירים בתנאים קשים ובלתי אנושיים של הפרדה ובידוד "אשר הפועל היוצא שלהם הינו יצירת פצצות מתקתקות... " (סע' 15 לכתב התביעה).
6. התביעה הוגשה בצירוף חוות דעתו של הפסיכיאטר דר' זאב וינר, המעריך כי תנאי הכליאה דרדרו את מצבו הנפשי של בנאיים עד כי גרמו לו לרצוח את המנוח, אולם, כפי שקבעתי בהחלטתי מתאריך 6/5/12, חוות דעת זו איננה מתייחסת ספציפית למצבו הנפשי של בנאיים, אלא מהווה חוות דעת כללית המתייחסת להשפעה אפשרית של תנאי כליאה על מצבו הנפשי של הכלוא, ועל כן ניתנה לתובעים אורכה להמצאת חוות דעת ספציפית בשאלת הקשר הסיבתי בין מצבו הנפשי של בנאיים לבין תנאי כליאתו.