אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"א 43521-08-14 טבעון ואח' נ' טונר פרינט בע"מ, ת"א 44830-08-14 טונר פרינט בע"מ ואח' נ' טבעון

ת"א 43521-08-14 טבעון ואח' נ' טונר פרינט בע"מ, ת"א 44830-08-14 טונר פרינט בע"מ ואח' נ' טבעון

תאריך פרסום : 19/10/2016 | גרסת הדפסה
בת"א
בית המשפט המחוזי ירושלים
44830-08-14
25/09/2016
בפני השופטת:
1. גילה כנפי-שטייניץ
2. סגנית נשיא


- נגד -
תובעות, תובעים:
1. מוריה טבעון
2. טי.בי.טי נייצ'ר פרימיום בע"מ

עו"ד א' וינברג
נתבעים:
1. טונר פרינט בע"מ
2. ההסתדרות הציונית העולמית
3. הממונה על הרכוש הממשלתי הנטוש
4. טונר פרינט בע"מ2. דב שמואל אלבוים
5. ענבל טבעון
6. אמיר טבעון

עו"ד א' עוזרי
עו"ד י' לאופר
עו"ד פרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי)
החלטה

1.לפניי בקשת התובעות בת"א 43521-08-14 לתקן את כתב תביעתן. הבקשה איננה מפרטת את התיקונים המבוקשים, ותחת זאת צורף לה כנספח "כתב תביעה מתוקן" המחזיק 21 עמודים ועשרות נספחים. הבקשה נומקה בתמציתיות בכך ש"במהלך הזמן שחלף התגלו והתווספו עובדות רלוונטיות שיש להביאן בצורה מסודרת בפני בית המשפט כך שיוכל לפסוק במחלוקת כהווייתה" (ס' 2 לבקשה). לבקשה צורף תצהירו של מר אמיר טבעון. יצוין כי התביעה מושא הבקשה היא אחת משתי תביעות שהדיון בהן אוחד.

2.הנתבעת 1 (להלן – הנתבעת) מתנגדת לבקשה משורה ארוכה של טעמים. הנתבעת טוענת כי יש לדחות את הבקשה מאחר שזו איננה נתמכת בתצהיר של מי מן התובעות; כי יש לדחותה בשל צירופו של "כתב תביעה מתוקן" בטרם ניתנה רשות תיקון; כי התיקון כולל עילות תביעה נטענות של חברת טבעון ביוטק אף שאלה אינן קשורות לתובעות, ומכל מקום מדובר בעילות שהתיישנו; כי התיקון כולל טענות להפרת הסכם בין הנתבעת לנתבעת 2 אשר אינן מקימות לתובעות עילת תביעה; כי כתב התביעה אינו עומד בהוראות תקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 וכי הוא כולל סעיפים אשר נועדו להשמיץ את הנתבעת ולפגוע בשמה הטוב, מבלי שהתובעות הראו איזה ענין יש להן בכל האמור בסעיפים אלה. עוד נטען שכתב התביעה מגולל סיפור ארוך ומפותל ועמוס בספקולציות שאינו רלוונטי לסעדים שנתבקשו, עד "שלא ברור האם מדובר במאמר ביקורת, בכתב אישום, בפשקוויל או בכתב תביעה אזרחי", וכי הבקשה אינה אלא מסווה לתיקון גרסתן העובדתית של התובעות.

3.הנתבעת 2 הודיעה כי היא מותירה ההכרעה לשיקול דעת בית המשפט.

4.לאחר שבחנתי את "כתב התביעה המתוקן" ואת טענות הצדדים הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות.

5. על פי הוראת תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, רשאי בית המשפט להורות על תיקון כתבי הטענות בכל עת, על מנת לאפשר לבעלי הדין להעמיד לבירור את השאלות האמיתיות השנויות במחלוקת. תקנה זו פורשה בפסיקה ככזו המעניקה שיקול דעת רחב לבית המשפט לאפשר תיקון כתב טענות, במיוחד עת מדובר בתיקון בשלב מוקדם של ההליך בטרם החל בירור ההליך לגופו, כל עוד יש בתיקון כדי לקדם את בירורן של השאלות האמיתיות השנויות במחלוקת בין הצדדים (רע"א 4655/14 "אפיק" חברה לתעשיה ואחסנה בע"מ נ' עיריית ת"א-יפו, 7.9.14). לצד זאת נפסק, כי "גם זכות זו אינה נותרת ללא גבול" וכי קיימים מקרים העשויים להצדיק סירוב לבקשה לתיקון. כך, למשל, במקרים בהם נהג המבקש בשיהוי רב או בחוסר תום לב, במקרים בהם התיקון ישלול מהצד שכנגד הגנה שהייתה קמה לו אילו הוגשה הבקשה מחדש, כגון טענת התיישנות, ומקום בו מבקש התיקון מעונין להוסיף עילת תביעה חדשה שהראיות הנדרשות לה שונות מאלו הדרושות להוכחת זו המקורית (רע"א 1808/16 אמסלם נ' אלון, 28.3.16). צוין שיש לבחון, בין היתר, את אינטרס מבקש התיקון להעלות "טענה אמיתית", אינטרס המשיב שיריעת המשפט לא תורחב שלא לצורך, ואינטרס הציבור ביעילות ההליך ובמניעת הימשכות ההליכים שלא לצורך (שם, ור' גם רע"א 3638/14 מדינת ישראל נ' שלמה, 11.2.15). צוין גם שעל בית המשפט להביא בחשבון את התנהלותו של מבקש התיקון, השלב הדיוני בו מוגשת הבקשה, את פוטנציאל הפגיעה ביכולתו של הצד שכנגד להתגונן מפני הטענות המועלות בבקשת התיקון, את מידת התועלת שיש בתיקון וכן האם היעתרות לבקשה תגרום להכבדה, להארכת הדיון או לסרבולו (רע"א 8203/15 עובדיה נ' ולנשטיין, 25.1.16). הובהר כי "בית המשפט לא יתיר שינוי או תיקון בכתבי הטענות אם לא השתכנע שיהיה בתיקון כדי להועיל להכרעה בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין" (רע"א 7192/14 דוד צוקר ובניו חברה לבניין ולהשקעות בע"מ נ' צוקר, 1.1.15).

6.בענייננו, לאחר שבחנתי את "כתב התביעה המתוקן" ואת העובדות והטענות שהוספו בו לכתב התביעה המקורי, לא השתכנעתי שיהיה בתיקון כדי להועיל להכרעה בשאלות האמיתיות השנויות במחלוקת. עיון ב"כתב התביעה המתוקן" מעלה כי זה כולל עמודים שלמים המתארים עוולות שבוצעו, על פי הנטען, ע"י הנתבעת ומנהלה (מעשי זיוף, העלמת מס, הלנת שכר, הלבנת הון, מעשי אלימות ועוד), מבלי שפורט קשר ברור בין עוולות אלה לסעדים הנתבעים בכתב התביעה. עוד פורטה באריכות מסכת עובדתית המתייחסת למערכת היחסים החוזית שבין הנתבעת וחברת טבעון ביוטק בע"מ, לרבות טענות להפרת התחייבויות הנתבעת כלפיה, ואף נתבקשו סעדים בעניינה של חברת טבעון ביוטק (ס' 93(א)(ב) לכתב התביעה המתוקן). זאת אף שחברת טבעון ביוטק אינה בעלת דין בתביעה ואינה זכאית לתבוע סעד במסגרתה.

7.יתר על כן, "כתב התביעה המתוקן" נערך כמעין כתב סיכומים הכולל ניתוח ראייתי, תוך ציטוט נרחב של קטעי פרוטוקולים, חוות דעת, החלטות בית המשפט, מכתבים, ואפילו "מבזק חדשות" מאתר אינטרנט. ושוב, מבלי שעולה כל קשר ברור בין כל אלה לסעדים שנתבקשו. בהקשר זה יש להדגיש כי תקנה 9(5) לתקנות סדר הדין האזרחי, שעניינה "פרטי כתב תביעה" מורה, כי כתבי טענות יכללו את "העובדות העיקריות המהוות את עילת התובענה, ואימתי נולדה". תקנה 71(א) לתקנות מוסיפה ומורה כי "כתב טענות יכיל את הרצאת העובדות המהותיות בלבד, שבעל הדין מסתמך עליהן בתביעתו או בהגנתו, לפי הענין, אך לא את הראיות הבאות להוכיח אותן". לעניין זה נפסק כי "העובדות המהותיות" הן "הנתונים המצדיקים הסקת המסקנה שהתובע זכאי לאותו הסעד" (רע"א 2904/95‏‎ ‎מדינת ישראל‎ ‎נ' ע' ג'אבר סולימאן אל הוזייל ואח'‏, פ''ד מט(2) 40). רק נתונים אלה יש לפרט בכתב התביעה ולא את הראיות הבאות להוכיחן.

8.כפי שטוענת הנתבעת, אין מדובר בפגמים טכניים בלבד. מדובר בפגמים מהותיים המקשים על יכולתה של הנתבעת להתגונן מפני הנטען בתביעה, והמכבידים על יכולתו של בית המשפט לברר את המחלוקת. בתשובתן לתשובה טוענות התובעות בעניין זה כי "חשוב כי בית המשפט יידע כי המשיבה [הנתבעת] השתלטה על רכושם וחייהם של בני משפחת טבעון תוך ניצול העובדה שנקלעו לסכנת מוות חמורה..." ולכן לא יכלו, הם וטבעון ביוטק להביא את תביעתם בפני בתי המשפט. עוד הן טוענות כי אי הבאת מלוא המסכת העובדתית לפני בית המשפט עשויה להגבילם למסכת עובדתית חלקית ולגרום לעיוות דין (ס' 10 -12 לתשובה לתשובה). ואולם, גם אם אכן קיימות עובדות רקע מסוימות העשויות להיות רלוונטיות להבנת מערכת היחסים ההסכמית שבין הצדדים, ובענייננו אכן דומה שרב הנסתר על הגלוי, לא ניתן לראות בעובדות אלה חלק מעילת התביעה כאשר אין בכתב התביעה כדי ללמד שעובדות אלה מצדיקות "הסקת המסקנה שהתובע זכאי לאותו הסעד" (רע"א 2904/95, שם). למותר לציין כי משעה שאין התיקון מועיל להעלאת השאלות האמיתיות השנויות במחלוקת על שולחן הדיונים, אין בעובדה שבקשה לתיקון כתב התביעה בתיק האחר (המאוחד) נעתרה, משום טעם להיעתר לבקשה דומה המוגשת ע"י התובעות.

9.הבקשה נדחית, אפוא.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ