ת"א
בית משפט השלום
|
43314-02-14
15/08/2014
|
בפני השופט:
ישראל פבלו אקסלרד
|
| - נגד - |
תובעת:
ציונה צרפתי
עו"ד מיכל סער
|
נתבעי:
יוסף ברבי
עו"ד נמרוד הלוי
|
| פסק דין |
1.תביעה שהסעד שהתבקש בה הנו צו עשה קבוע, כדלקמן:
א.להורות לנתבע לפנות את כביש הגישה לביתה של התובעת ולהורות לו שלא לחסום את כביש הגישה בעתיד.
ב.להורות לנתבע שלא לשים מוזיקה בקולי קולות מעבר למקובל על פי דין.
ג.להורות לנתבע שלא להטריד התובעת.
ד.ליתן כל צו אחר על פי שיקול דעת בית המשפט.
בד בבד עם הגשת התביעה, הגישה התובעת גם בקשה דחופה לצו עשה זמני. ביום 20/2/2014 נעתרתי לבקשה לצו עשה זמני במעמד צד אחד, בכפוף לכך שהתובעת תחתום על התחייבות כספית וכן, תפקיד עירבון בקופת בית המשפט להבטחת הוצאות הנתבעת, באם יתברר שהצו ניתן שלא לצורך.
העובדות הצריכות לעניין זה:
2.התובעת הנה בעלת משק מס' 30 במושב זוהר והנתבע הנו הבעלים של משק מספר31, הגובל במשקה של התובעת. הנתבע רכש את המשק שבבעלותו בשנת 2004 מידי בני הזוג זיידה, הבעלים הקודמים בקרקע.
3.בשנת 1998 הגישו בני הזוג זיידה תביעה בסדר דין מקוצר כנגד מר יורם צרפתי והגב' ציונה צרפתי (התובעת בהליך שבפניי) לסילוק יד ממקרקעין בתיק תא' 853/98, בבית המשפט השלום, כאן.
בני הזוג זיידה טענו, שבני הזוג צרפתי, שהיו שכניהם הצמודים, הסיגו את גבולם בדרכים שונות. בני הזוג צרפתי טענו מנגד, כי הם מחזיקים בזכות מסוג "זיקת הנאה" ומכח אותה זכות, הם רשאים לעשות שימוש בשביל הגישה כרצונם.
בית המשפט מינה מודד מוסמך אשר ביקר בקרקע וסימן את גבולות הצדדים בנחלותיהם.
ביום 2/5/2000 ניתן פסק דין על ידי כב' הרשם (כתוארו אז) ג. אמוראי. בפסק הדין הנ"ל נדחתה טענתם של בני הזוג צרפתי לזיקת הנאה בשטח ונקבע, כי לבני הזוג צרפתי אין זכות מעבר בחלקו של השביל שנמצא בשטחם של התובעים (אז, בשטחם של בני הזוג זיידה, כיום בשטחו של הנתבע, מר יוסף ברבי). עוד נקבע, שעל בני הזוג צרפתי לפנות את כל המיטלטלין שלהם או מי מטעמם משטחם של בני הזוג זיידה .
לא למותר לציין, שפסק הדין הנ"ל לא אוזכר בבקשת התובעת למתן הצו הזמני ועצם קיומו, כך גם תוכנו נחשף בכתב ההגנה שהגיש הנתבע.