ת"א 43234-05-13 צארום ואח' נ' עיריית טבריה

ב"כ הצדדים הסמיכוני ליתן פסק דין על דרך הפשרה כאמור בסעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984 . הצדדים סיכמו טענותיהם בכתב.

לטענת התובעים, הנתבעת מס' 1 הטילה עיקול שלא כדין על זכויות התובעים אצל צדדים שלישיים בגין חוב ארנונה נטען בסך 1,168 ₪ שעמד בתוקפו החל מיום 15.4.13 ועד ליום 21.5.13 ובתקופה זו אף מימשה הנתבעת כספים שעוקלו.

לטענת התובעים, העיקול הוטל שלא כדין וזאת על אף שהגישו השגה למנהל הארנונה במועד. לטענת התובעים, ביום 19.5.13 מימשה הנתבעת מס' 1 את הכספים שעוקלו בחשבון הבנק של התובעים. ביום 21.5.13 הודיע מנהל הגבייה אצל הנתבעת מס' 1, כי הוא מקבל את ההשגה וכי השינויים שבוצעו בהודעת השומה מבוטלים.

לטענת התובעים, בכך שהוטל עיקול בחשבון הבנק שלהם נפגע שמם הטוב וזאת בשים לב לנתוניהם האישיים של שני התובעים. התובעים מעמידים את סכום הפיצוי על סך 50,000 ₪ ללא הוכחת נזק עבור כל אחד מהתובעים.

לטענת הנתבעים, מדובר בתביעה שהוגשה בחוסר תום לב. הם מקדימים וטוענים, כי דין התביעה שהוגשה כנגד הנתבע מס' 2 להידחות מאחר ופעל במסגרת תפקידו ועל כן פעולותיו חסינות מפני תובענה. לטענתם, התובעים מנסים להתחמק במשך תקופות שונות מתשלומי ארנונה. הסרת העיקולים נעשתה בתוך פרק זמן קצר ביותר לאחר שהובאו לידיעתם נתונים רק לאחר הטלת העיקולים. התנהלות הנתבעים הייתה מהירה וקפדנית מבלי שנגרם לתובעים כל נזק.

הנתבעים מאשרים שהתובעים הגישו השגה, אולם לשיטתם בשל טעות משרדית, ההשגה תויקה באגף שונה בעירייה ולא הועברה לתגובת מנהל הארנונה ועל כן לא ידע על ההשגה. לאחר שהנתבעים קיבלו את ההשגה, כבר באותו יום, הם הסירו את העיקול בחשבון הבנק של התובע. ככל הנראה הבנק נתן הודעה על מימוש הכספים שעוקלו בטרם קבלת מכתב התובע ברם, איך שהתקבלו הכספים מהבנק אצל הנתבעת מס' 1 עוד באותו יום השיבה הנתבעת מס' 1 את השיק לידי הבנק וכל הכספים הושבו לתובע ולא מומש מחשבון התובעים ולו שקל אחד.