ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
42360-11-16
13/02/2017
|
בפני הנשיא:
אביחי דורון
|
- נגד - |
מבקשים:
1. סיון בטיטו 2. שלומי בטיטו
|
משיבים:
1. יוסף צליח בע"מ 2. אאורה יזום נדל"ן (ישראל) בע"מ 3. גלית קפלון
|
החלטה |
לפניי בקשת התובעים לניתוב התיק ולקביעתו לפני מותב שיפוטי מבית משפט השלום בתל אביב – לפני כב' השופטת יסכה רוטנברג.
בין המבקשים (התובעים) לבין המשיבה 1 (הנתבעת 1) התנהלה תביעה קודמת לפיצויים בגין איחור במסירת דירת מגורים (להלן: "התביעה הראשונה"). את הדירה רכשו המבקשים מהמשיבה 1 בפרויקט המגורים "פטרה" בעיר אילת (להלן: "הדירה"). ביום 31.5.16 ניתן פסק דין על ידי כב' השופטת יסכה רוטנברג, אשר קבע, בין היתר, כי המשיבה איחרה במסירת החזקה בדירה תקופה של 14.5 חודשים (עמ' 8 ש' 6-7) ועל כן נקבע כי המבקשים זכאים ממנה לפיצוי ולהוצאות (עמ' 11 ש' 11-17).
בבקשה שלפניי עותרים המבקשים כי התביעה דנן הינה המשך ישיר של התביעה הראשונה (עמ' 2 ס' 3) כאשר הסעדים הנתבעים בה הינם בגין העיכוב הנוסף במסירת אותה הדירה וכן נזקים נוספים המפורטים בכתב התביעה. לפיכך, עותרים לניתוב התיק לפני כב' השופטת רוטנברג, המכירה את הסכסוך בין הצדדים ואת נסיבות העניין.
המשיבות 1-2 מתנגדות לבקשה. לעמדתם, כתב התביעה מבוסס על פלוגתות חדשות שלא היו חלק מהתביעה הראשונה. בנוסף, תביעה זו הוגשה כנגד שני בעלי דין נוספים כאשר המשיבה 2 (שלא הייתה בעלת דין בתביעה הראשונה) הינה חברה שפועלת לכאורה בנאמנות עבור המשיבה 1 – כך עולה מכתב התביעה, ואילו המשיבה 3 הינה עורכת דין אשר יצגה את המשיבות 1-2 בפני המבקשים וגם כן לא הייתה בעלת דין בתביעה הראשונה (סעיפים 3-6 לכתב התביעה).
ניתוב התיק לפני כב' השופטת רוטנברג תביא, לעמדת המשיבות, ל"תוצאה רצויה" של המבקשים, תפגע במראית פני הצדק של המשפט, ודי בכך כדי לפסול הבקשה.
הנתבעת 3 מתנגדת גם כן לבקשה. לטענתה, מדובר ב"תיקון" כתב תביעתם של המבקשים וכי עצם פיצול הנתבעים בתיק מרמז כי מדובר בפלוגתות שונות ובצדדים שונים. עוד הבהירה כי במסגרת התביעה הראשונה ייצגה את המשיבה 1 החל משלב הסיכומים בלבד (עמ' 2 ס' 8).
המבקשים, בתשובתם, טוענים כי אינם מנסים "לבחור מותב" אלא מבקשים לייעל הדיון, לחסוך בזמן שיפוטי יקר ובזמנם של הצדדים, הואיל ולעמדתם ראיות רבות בתובענה זו כבר הובאו לפני כב' השופטת רוטנברג במסגרת טיפולה בתובענה הראשונה.
דיון.
הלכה היא כי "די בכך שבין שתי תובענות קיימת השקה, גם אם לא חפיפה מוחלטת, כדי לקבוע שהן באותו נושא" (בש"א 574/98 אלמנשו נ' האפוטרופוס הכללי), וכי "היעדרה של זהות מוחלטת בין בעלי הדין אינה גורעת ממסקנה זו" (בש"א 4887/13 עדני נ' וינקל). התרשמתי כי אין מחלוקת שנושא תובענה זו קשור במובן מסוים לנושא התובענה הראשונה - שכבר הוכרעה על ידי בית המשפט, אך ניכר כי לא די בכך. המחלוקת בין הצדדים, בשלב זה ולעניין זה, היא בשאלת ניתובו של התיק לפני אותו גורם שיפוטי שהכריע בתביעה הראשונה העוסקת באותו נושא.
כנגזרת מהמחלוקת בין הצדדים עולה השאלה המשפטית האם הפלוגתות בתובענה דנן מושתקות מכוח השתק פלוגתא בעקבות הפסק הדין שניתן בתובענה הראשונה על ידי כב' השופטת רוטנברג. כך או כך, במקרה זה אין רלוונטיות לזהות הגורם השיפוטי שידון בתובענה הואיל והשתק הפלוגתא, ככל שיהיה, יחול לפני כל שופט שהתיק יהיה קבוע לפניו.
מהות הכלל היא שאם בדיון המשפטי בתובענה הראשונה הועמדה במחלוקת שאלה עובדתית, שהייתה חיונית לתוצאה הסופית, והיא הוכרעה בפסק הדין במפורש או במכללא, הרי שאז יהיו אותם בעלי הדין (או חליפיהם) מושתקים מלהתדיין לגביה מחדש בתובענה הנוספת העוסקת באותו הנושא, חרף אי הזהות בין עילות התביעה. לעניין זה, לא זהות הטענות היא שנבחנת, אלה השאלה האם הטענה המסוימת מקימה פלוגתא שונה במהותה מזו שכבר נדונה והוכרעה בהתדיינות הקודמת. ואם הוכרעה – ומתקיים השתק פלוגתא - המשמעות היא כי נמנעת התדיינות נוספת באותה הפלוגתא.