המדובר בתביעה לפי הפלת"ד, בגין נזק גוף שנגרם לתובע ביום 31.8.09, עת נהג ברכבו ורכב צד ג' הגיח במהירות ופגע ברכב התובע וגרם לו נזקים גדולים, וכן נגרמו לתובע נזקים בחלקי גופו השונים, במיוחד בראש, ביד, ברגל, בגב ובצוואר (להלן: "התאונה").
2.הנתבעת טוענת בבקשה זו, כי לא הגישה כתב הגנה שכן בהתאם לסיכום בין הצדדים מיום 9.10.16, היה על ב"כ התובע להודיע לה באם המו"מ בין הצדדים לא צלח, כך שתגיש כתב הגנה. לטענתה, ביום 8.11.16, הודיע לה ב"כ התובע כי מבוקשת הסכמתה לחידוש התביעה שנמחקה, אולם הוא לא הודיע לה, כי עליה להגיש כתב הגנה. בנוסף, התובע מבקש לקשור בעיותיו ברפואיות העכשוויות לתאונה קלה שהתרחשה לפני 7 שנים, בה כלל לא נפגע בכף רגלו, תוך שאין כל תיעוד לרצף טיפולי ברגלו. זאת ועוד, הנזק בתיק מוטל בספק וגם נושא קיומו של רישיון נהיגה בר תוקף במועד התאונה טרם הוכח, דבר שהינו תנאי הכרחי להכרה בחבות. בנסיבות אלו, בהן אי הגשת כתב הגנה מטעמה, נבע מנסיבות שלא תלויות בה, ואין כל מחדל בהתנהלותה, לאור סיכויי ההגנה הטובים, טוענת הנתבעת, שיש להעתר לבקשתה, שאחרת, יגרם לה נזק בלתי הפיך.
3.התובע מתנגד לביטול פסק הדין. לטענתו, בוצעה המצאה כדין. בחלוף המועד להגשת כתב ההגנה, פנה אליו ב"כ הנתבעת לקבלת ארכה של 30 יום להגשת כתב ההגנה וב"כ התובע הסכים לכך. ביום 8.11.16 התקבלה הודעה מביהמ"ש על מחיקה מחמת חוסר מעש, וב"כ התובע פנה בבקשה לב"כ הנתבעת להגיש בקשה מוסכמת לביטול ההחלטה, אולם סורב, כאשר דחה את ניסיונותיו של ב"כ הנתבעת לסיים את התיק בהתאם להצעה "מבזה" של הנתבעת. משכך, הגיש ב"כ התובע בקשה לביהמ"ש לביטול המחיקה, וביהמ"ש נעתר לבקשה. ב"כ הנתבע ביצע מסירה כדין של ההחלטה לידי הנתבעת, ולאחר שהנתבעת לא הגישה כתב הגנה גם הפעם, ניתן פסה"ד.
משלא נפל פגם בעת מתן פסק הדין, שאלת ביטול פסק הדין היא שאלה שבשיקול דעתו של בית המשפט, ובעניין זה סבור התובע כי הנתבעת לא עמדה בתנאים הנדרשים לצורך כך.
דיון והכרעה
4.לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, הגעתי למסקנה לפיה יש להורות על ביטול פסק הדין שניתן במעמד צד אחד, אך זאת בכפוף להוצאות.
5.כידוע, בבואו של בית המשפט לדון בבקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד, עליו להבחין בין פסק דין שנפל בו פגם, ובמקרה כזה יש לבטל את פסק הדין מכוח חובת הצדק, לבין פסק דין שניתן כהלכה, וביטולו נתון לשיקול הדעת של בית המשפט (ראה- א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה עשירית, סיגא- הוצאה לאור בע"מ, ע' 372- 371; משה קשת, הזכויות הדיוניות וסדר הדין במשפט האזרחי- הלכה ומעשה, כרך ב' (מהורה 15, 2007) 1213).
6.ביטול מכוח חובת הצדק - כאשר פסק דין שניתן במעמד צד אחד הינו פגום, למשל בשל העדר המצאה כדין של ההזמנה לדין, אזי הפגם מהווה עילה לביטול פסק הדין, זאת מאחר ולא ניתנה למבקש הזדמנות ראויה להשמיע טענותיו (רע"א 8864/99 אנקווה נ' מעוז חברה לביטוח בע"מ (פורסם ביום 29.10.2000).
בענייננו, פסק הדין ניתן, ואף הנתבעת אינה חולקת על כך, לאחר שחלף המועד להגשת כתב הגנה; ומשכתב התביעה נמסר לידיה כדין. לפיכך, אין עילה לביטול פסק הדין מחובת הצדק.