אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"א 41956-01-14 בר מערכות לייזר (מערכות מחשוב ) בע"מ נ' הוט מובייל בע"מ

ת"א 41956-01-14 בר מערכות לייזר (מערכות מחשוב ) בע"מ נ' הוט מובייל בע"מ

תאריך פרסום : 22/06/2016 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום ירושלים
41956-01-14
31/12/2015
בפני השופט:
מרדכי בורשטין

- נגד -
תובעת:
בר מערכות לייזר (מערכות מחשוב ) בע"מ
עו"ד ט. ליפר
נתבעת:
הוט מובייל בע"מ
עו"ד ק. לוי
פסק דין
 

 

ניוד טלפונים שלא צלח ועיקול שהוטל, הובילו לתביעה בסך 100,000 ₪ בגין פגיעה במוניטין ולשון הרע.

 

התביעה והרקע לה

1.בעקבות הצעה של הנתבעת אל התובעת – חברה למתן שירותי מערכות מחשוב, נעשה ניסיון שלא צלח, לניוד 6 קווי טלפון נייד. אצל הנתבעת נותר חוב, בגינו נפתח תיק הוצאה לפועל. במסגרת הליך ההוצאה לפועל, הוטל עיקול על התובעת על סך של 2,468.56 ₪. לימים התברר כי החוב היה מוטעה וההליך בוטל.

 

התביעה הוגשה בגין הנזק שנגרם לתובעת בימים בהם הייתה ללא קווי טלפון סלולריים ובגין הנזק שנגרם מהטלת העיקולים.

 

2.לאחר פניית הנתבעת, העבירה התובעת, בחודש אוגוסט 2012, 6 קווי טלפון נייד מחברת פלאפון, לנתבעת. לאחר שהנתבעת כשלה בניוד הקווים בעקבות כשלים טכניים, ביטלה התובעת את העסקה. עקב הכשל בניוד הקווים לנתבעת, הייתה התובעת, במשך מספר ימים, ללא יכולת שימוש באותם קווים סלולריים.

 

3.לאחר ביטול העסקה המשיכה הנתבעת לחייב בחיוב חודשי את התובעת עבור העסקה. התובעת פנתה לנתבעת וזו חדלה לחייב בתשלום חודשי את התובעת, אולם הנתבעת לא מחקה חוב שנוצר בגין החיוב המוטעה. משלא הועבר התשלום עבור אותו החוב, שלחה הנתבעת מכתב התראה אודות החוב הקיים. בתשובה למכתב זה, השיבה התובעת כי אין לחייבה בתשלום שכן היא מעולם לא הייתה לקוחה של הנתבעת ולא קיבלה ממנה שירות.

ואולם, הנתבעת נקטה בהליכי הוצאה לפועל לגביית חוב בסך של 2,468.56 ₪, במסגרתם, נשלחו לעשרות צדדים שלישיים צווי עיקול על חשבונות התובעת, ועל רכב החברה.

 

4.לאחר עיקול החשבונות ולאחר שהתובעת פנתה לנתבעת ולמשרד התקשורת, הודה נציג הנתבעת בטעותה של הנתבעת וטען שקיים חוסר תיאום ואי הבנה בין המחלקות השונות אצל הנתבעת.

 

במכתב מיום 21.11.13, חזרה הנתבעת והודתה, כי בעקבות תקלה אצלה, נוצר החוב, שהוביל לפתיחת הליכי ההוצאה לפועל. הנתבעת הודיעה כי היא מחקה את החוב נשוא הליך ההוצאה לפועל, סגרה את התיק ודרשה מהתובעת לשלם סך של 154.5 ₪, עבור הנפקת 4 הסימים, שסיפקה הנתבעת לתובעת, בעת ניסיון העברת הקווים. התובעת שילמה עבור הסימים והגישה את התביעה דנן.

 

5.התובעת זנחה חלק מטענותיה ובסיכומים טוענת שעקב מעשי ומחדלי הנתבעת נפגע מוניטין התובעת ונפגע שמה הטוב ועל כן עתרה לפיצוי בסך 100,000 ₪.

מנגד טוענת הנתבעת שיש לדחות את התביעה על הסף מחמת שיהוי ומעשה בית דין. לגופו של עניין טוענת הנתבעת שהתובעת עשתה שימוש בקווים, משך העיכוב שנגרם בניוד הקווים לא עלה על 3 ימים, ולא 7 ימים כגרסת התובעת. אשר לפגיעה שנוצרה מהטלת העיקול נטען שמאחר שהתובעת היא תאגיד, היא אינה זכאית לפיצוי, כי לא הוכח שנגרם כל נזק וכי קיימות לנתבעת הגנות תום הלב ואמת הפרסום.

 

דיון והכרעה

 

דחיה על הסף בגין שיהוי, השתק ומעשה בית דין

6.הנתבעת טענה שיש לדחות את התביעה על הסף מחמת שיהוי, השתק ומעשה בית דין נוכח העובדה שהתובעת קיבלה את יומה בבית המשפט ובחרה שלא להגיש את התנגדותה במסגרת הליך ההוצאה לפועל.

7.דין טענות הנתבעת להידחות.

לאחר קבלת מכתב ההתראה, שלחה התובעת פקס לנתבעת, בו השיבה ,כי היא איננה לקוחה של הנתבעת וכי מעולם לא הייתה לקוחה של הנתבעת. לאחר פתיחת הליך ההוצאה לפועל והטלת העיקולים התקשר שוב נציג התובעת לנתבעת ונמסר לו, שדרישת החוב לתשלום היא עקב טעות של הנתבעת וכי הנתבעת תדאג לתיקון הטעות.

 

הנתבעת לא העידה את נציגה בזמן אמת ולא סתרה את עדות עדי התובעת.

 

8.מלבד שליחת מכתב התראה, הנתבעת לא פנתה אל התובעת בשיחת טלפון או בצעדים אחרים על מנת להביא לסגירת החוב. הנתבעת גם לא השיבה או פעלה בנידון לאחר קבלת תשובת התובעת למכתב האזהרה.

 

9.בנסיבות המקרה דנן, אין לראות באי הגשת ההתנגדות כשיהוי מצד התובעת וכזניחת הגנתה וטענותיה כנגד הנתבעת, שכן פעולותיה של התובעת מלמדות שלא כך פני הדברים. משלוח הפקס, שיחת הטלפון והפניה הנוספת לנתבעת ולמשרד התקשורת מציגות מצג הפוך מהנטען על ידי הנתבעת. מכאן שהתובעת לא זנחה ונטשה את טענותיה ולא המתינה עד למועד הנוח לה, לצורך השמעת התנגדותה והגשת תביעה גדולה יותר.

 

משנסגר תיק ההוצאה לפועל לבקשת התובעת ,בלא שהתובעת נזקקה להגיש התנגדות ממילא אין בניהול תיק ההוצאה לפועל בהעדר התנגדות כדי להקים מעשה בית דין.

 

10.לפיכך, דוחה בקשת הנתבעת, לדחות את התביעה על הסף .

 

לשון הרע והפגיעה במוניטין

11.בסיכומיה זנחה התובעת חלק מטענותיה והעמידה את תביעתה על שני ראשי נזק בלבד: האחד, פיצוי בסך של 50,000 ₪ בגין פגיעה במוניטין עקב תקלות במתן השירות ובדירוג האשראי ובנוסף ,פיצוי בגין לשון הרע ופגיעה בשמה הטוב של החברה בסך 50,000 ₪ נוכח העיקולים שהוטלו עליה ישירות ואצל צדדי ג'.

 

12.נוכח הודאתה של הנתבעת במכתבה מיום 21.11.13, בו הודתה כי היא כשלה בניוד הקווים וביצירת החוב המוטעה שהביא להטלת העיקולים, קובע כי הנתבעת כשלה בכך שחייבה את התובעת בחיוב מוטעה ובכך שלא מחקה את החוב שנוצר כתוצאה מטעות זו. די בהודיה זו כדי לקבוע שהנתבעת התרשלה ופעלה שלא כדין.

 

13.שני הצדדים לא הניחו תשתית ראייתית מספקת באשר למידת השימוש שנעשתה בקווים, ואולם לאחר ששמעתי העדים והתרשמתי מהם הגעתי לכלל מסקנה לפיה אף אם נעשה שימוש בקווים, עסקינן בשימוש מינורי, כי לא הוכח שהתובעת יכלה לעשות שימוש בכלל הקווים וכי הוכח שהנתבעת כשלה בניוד הקווים אליה וממנה. אין צורך גם להכריע באשר למחלוקת שבין הצדדים באשר למספר הימים שבהם נותקה התובעת, בשים לב לכך שאף לשיטת התובעת מדובר בימים בודדים ואין בפער זה במספר הימים כדי לשנות בנסיבות העניין מהפיצוי שייפסק.

 

14.הנתבעת טענה להגנה בהתאם להוראות סעיף 40 לחוק התקשורת ( בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, המעניק חסינות לבעל רישיון זולת מנזק הנובע מפעולה מכוונת או מרשלנות חמורה.

דין הטענה להידחות.

הנתבעת לא הוכיחה שלא התרשלה התרשלות חמורה ולא העידה את נציגה באותה עת. הניתוק בניוד היה לכל הפחות במשך 3 ימים, זמן החורג בהרבה ממשך הזמן שנדרש לטיפול בעניין. די בכך כדי לקבוע שההתנהגות הרשלנית היא בגדר רשלנות חמורה.

התנהגות נציגי הנתבעת בזמן אמת תומכת אף היא בקביעה שההתרשלות במקרה דנן היא התרשלות חמורה ( ראו למשל: נספח ה'1 לתצהיר גרוס).

משלא פעלה הנתבעת בסבירות הנדרשת אין היא זכאית להגנה האמורה.

 

הפגיעה במוניטין ובדירוג האשראי

15.לטענת התובעת, התנהגותה הרשלנית של הנתבעת גרמה לה לפגיעה במוניטין ובדירוג האשראי שלה.

התובעת לא הוכיחה כי נגרם לה נזק ממוני כלשהו באופן ישיר כתוצאה מניתוק הקווים, ממשך ניתוק הקווים ומהפגיעה בדירוג האשראי .

 

התובעת לא העידה עדים מטעם גוף פיננסי זה או אחר, התובעת לא העידה גורם שנמנע מהתקשרות עימה או שהפחית את נפח הפעילות עם התובעת. התובעת אף לא הגישה דוחות כספיים ולא הציגה ראיות לעניין שינוי מסגרות אשראי ( ראו והשוו: ע"א 6903/12 Canwest Global Communications Corp נ' אלי עזור (22.07.15)).

 

פגיעה בדירוג האשראי לא הוכחה אפוא.

 

16.פגיעה במוניטין קשה למדידה ולהוכחה (על פגיעה במוניטין, ראו : ע"א 444/94 אורות ייצוג אמנים והפקות ואח' נ' גלי עטרי פ"ד נא(5)241, 258-259).

הפסיקה הכירה במצבים בהם קיימת חזקה כי נוצר נזק אשר את גודלו ניתן לאמוד ולהעריך על בסיס תשתית העובדתית שהוצגה ובהתאם למספר שיקולים, כדוגמת: מעמדו של הניזוק, השפעת המקרה על הניזוק, היקף המקרה ומידת הפגיעה שיכולה להיווצר כתוצאה מכך (ראו למשל: ע"א 1203/13 שמואל טומשובר נ' ארט אופטיק בע"מ (06.05.15); ע"א 6903/12 שם).

 

17.במשך ימים ספורים התובעת הייתה ללא קווי טלפון נייד שנדרשו לקשר עם נציגיה העוסקים במתן תמיכה לשירותי מחשב. עם זאת, יש להביא בחשבון שחלק מהתקשרות הלקוחות עם התובעת הוא באמצעות טלפון נייח ( ע' 11) ולא נייד ועל כן עסקינן בפגיעה פחותה בתובעת, מאחר שניתן היה ליצור קשר עם התובעת באמצעות קו נייח. מכל מקום, התובעת ולקוחות לא יכלו ליצור קשר עם עובדי התובעת, טכנאי מחשב, בזמן אמת, ככל שחפצו לעשות כן באמצעות טלפון נייד. כמו כן, אין חולק על כך שנרשם עיקול על חשבונותיה ואצל צדדי ג' רבים למשך כחודש. התובעת אמנם לא הוכיחה כי נגרם לעסקיה נזק כלשהו כתוצאה ממעשיה של הנתבעת, אולם התשתית העובדתית שהונחה באשר לקשיי התקשורת של התובעת עקב התנהגות הנתבעת מקימה חזקה לפיה נגרם לתובעת נזק.

 

18.נוכח העובדה שלא נפגע דירוג האשראי, בשים לב לסכום העיקול שהוטל ובשים לב למשך הזמן הקצר שבו נפגעה, באופן חלקי, זמינותה ויכולת התקשורת של התובעת, פוסק פיצוי בסך 4,000 ₪ בגין הנזק שנגרם לתובעת.

 

 

פיצוי על לשון הרע בגין עיקול שהוטל על התובעת בטעות

19.לטענת התובעת, הטלת עיקול על חשבונות החברה, על הרכב ומשלוח הודעות עיקול לצדדים שלישיים, פגעה בשמה של החברה ומכאן זכאותה לפיצוי בהתאם לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה – 1965 ( להלן: "החוק").

 

20.מנגד טוענת הנתבעת, כי התובעת חברה ועל כן אינה זכאית לפיצוי. בנוסף נטען שהטלת עיקול לכשעצמה, אינה מהווה לשון הרע וכי לא הוכח שנגרם נזק לתובעת.

 

עיקול שהוטל בטעות – פגיעה בשם הטוב, האמנם?

21.הלכה פסוקה שנפסקה בבית המשפט המחוזי היא שעצם הטלת עיקול מהווה לשון הרע ופוגעת בשם הטוב. בעצם הצגת התובעת כמי שלא פורעת חובותיה יש כדי לפגוע בשמה הטוב, בעיני בנקאי סביר ובעיני ספקים ולקוחות סבירים. הלכה זו מנחה בית משפט זה ( ראו: ע"א (י-ם) 45661-12-10 עו"ד רזיאל גסלר נ' עירית ירושלים (24.03.11); ע"א (י-ם) 33073-07-12 עיריית ירושלים נ' עמית אליהו שגב (06.01.13)).

 

האם חברה זכאית לפיצוי ללא הוכחת נזק בעוולת לשון הרע.

22.לטענת הנתבעת, חוק איסור לשון הרע מתייחס לאדם פרטי ואולם תאגיד אינו זוכה להגנת החוק.

דין הטענה להידחות.

בסיפא לסעיף 1 לחוק הוגדר אדם: "יחיד או תאגיד".

כך גם נפסק כי חברה יכולה לתבוע פיצוי מכוח חוק לשון הרע (ראו למשל: רע"א 546/09 לוח שלוש פלוס בע"מ נ' עיריית רחובות (19.05.09)).

אמנם קיימת מחלוקת האם תאגיד זכאי לפיצוי ללא הוכחת נזק, זאת לנוכח הוראת סעיף 10 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] לפיו: "תאגיד לא ייפרע פיצויים בשל עוולה אלא אם גרמה לו נזק", אך דעתי כדעת הסוברים שלנוכח היות חוק איסור לשון הרע -חוק מאוחר וספציפי, יש לבכר את הוראת סעיף 7א לחוק לפיה לא נדרשת הוכחת נזק (ראו: ע"א (ב"ש) 26767-12-14 מנחם גלילי נ' עיריית אשדוד (07.06.15) והאסמכתאות שם).

 

מכאן שהתובעת יכולה לתבוע פיצוי ללא הוכחת נזק בגין לשון הרע.

 

23.כאמור לעיל, לאחר קבלת מכתב התראה לפני פתיחה בהליכים, השיבה התובעת לנתבעת כי היא מעולם לא הייתה לקוחה של הנתבעת וכי החיוב מוטעה. הנתבעת בחרה שלא להתייחס ולבדוק את טענות התובעת, כמו גם את קיומו ותוקפו של החוב ופתחה בהליך בהוצאה לפועל שבמסגרתו הוציאה הנתבעת צווי עיקול כנגד התובעת. במכתבה מיום 21.11.13, הודתה הנתבעת כי חיוב התובעת נבע מתקלה בנתבעת. מכאן שמקורו של החוב, בגינו נפתח הליך ההוצאה לפועל, טמון בטעותה של הנתבעת. פועל יוצא מכך הוא שלא היה צורך לפתוח תיק בלשכת ההוצאה לפועל וממילא ההליכים שננקטו, בכללם עיקולים, ננקטו ללא הצדקה.

 

הלכך, זכאית התובעת לפיצוי בגין הפגיעה בשמה הטוב עקב הטלת העיקולים.

 

האם לנתבעת הגנות לפי חוק איסור לשון הרע?

24.אין מקום להעניק לנתבעת הגנת "פרסומים מותרים" בהתאם לסעיף 13 לחוק. הנתבעת הודתה לאחר מעשה שלתובעת לא היה חוב ועל כן הנתבעת לא הייתה חייבת להטיל עיקול על פי דין בהעדר חוב ומכאן שאין עסקינן בפרסום שהנתבעת הייתה חייבת לעשותו כאמור בסעיף 13(9) לחוק.

בנסיבות אלה ומאחר שפרסום העיקולים היה לצדדים שלישיים, אין גם מקום להעניק לנתבעת הגנת פרסום בהליך שיפוטי שבסעיף 13(5) לחוק ( ראו והשוו: ע"פ 364/73 שלמה זיידמן נ' מדינת ישראל פ"ד כח(2)620).

 

25.מאחר שבזמן אמת יכולה הייתה הנתבעת לדעת שהפרסום אינו אמת ומאחר שאין מחלוקת שהפרסום אינו אמת, לא זכאית הנתבעת להגנת אמת הפרסום.

 

26.הנתבעת לא זכאית גם להגנת תום הלב, מאחר שהתנהגות הנתבעת חרגה מהסביר והנדרש. הנתבעת לא נקטה באמצעים סבירים בכדי לברר קיומו של חוב וגובהו, קודם שפתחה את תיק ההוצאה לפועל. אף משלוח הודעה על עיקול לצדדים שלישיים רבים, חרף גובה החוב המינימלי, אינו מצדיק בנסיבות העניין מתן הגנת תום הלב.

 

 

 

 

פיצוי בגין לשון הרע

27.הלכך, זכאית התובעת לפיצוי ללא הוכחת נזק בגין הפגיעה בשמה שנוצרה עקב הטלת העיקול על חשבונה של התובעת, רכב החברה ומשלוח הודעת העיקול לצדדים שלישיים.

 

28.העיקול שהוטל על התובעת הוטל בגין חוב קטן.

הפרסום נשלח לצדדים שלישיים שקיבלו הודעה על כך ופגע בשמה הטוב של התובעת. עם זאת, שיעור הפיצוי לו זכאית התובעת אינו רב בשים לב לגובה העיקול ביחס להיקף עסקיה ולמחזורה ובשים לב לשיעור הפיצויים שנפסקו במקרים דומים.

בנסיבות העניין, פוסק פיצוי בגין לשון הרע בסך 4,000 ₪.

 

סוף דבר

 

29.התובעת זכאית לפיצוי בסך 4,000 ₪ בגין פגיעה שנגרמה לה עקב הכשל בניוד הטלפונים ולפיצוי בסך 4,000 ₪ בגין לשון הרע.

מחייב הנתבעת לשלם לתובעת פיצוי בסך 8,000 ₪.

בשים לב לכלל הנסיבות, בשים לב לסכום התביעה ולסכום שנפסק, מחייב הנתבעת לשלם לתובעת הוצאות משפט בסך 1,000 ₪ ובנוסף שכ"ט עו"ד בסך 2,000 ₪ כולל מע"מ.

 

 

ניתן היום, י"ט טבת תשע"ו, 31 דצמבר 2015, בהעדר הצדדים.

 

Picture 1

 


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ