ת"א
בית משפט השלום כפר סבא
|
41214-07-15
26/01/2016
|
בפני השופטת:
מרב בן-ארי
|
- נגד - |
תובע/נתבע שכנגד:
עו"ד עמית הורוביץ
|
נתבעים/תובעים שכנגד:
1. מרדכי ספיר 2. ספיר - קדמת עדן בע"מ
עו"ד ד"ר ויקטוריה וייס
|
החלטה |
1.בקשה לסילוק התביעה שכנגד שהוגשה נגד עו"ד ד"ר ויקטוריה וייס (להלן: "עו"ד וייס"), מחמת פורום לא נאות, על הסף.
2.במסגרת טענותיה של עו"ד וייס בבקשתה לסילוק התביעה על הסף, עו"ד וייס הגישה לעיון בית המשפט שני הסכמים שלטענתה חל עליהם חיסיון עורך דין לקוח. זאת כדי לבסס טענותיה בדבר פורום לא נאות, במסגרתן טענה כי השירותים המשפטיים בקשר למיזם מושא התביעה שכנגד, ניתנו בהונגריה, בהתאם להסכם שכר טרחה ולהסכם נאמנות שנחתמו בשנת 2010 בהונגריה בינה לבין חברה הונגרית. לפי הנטען, בהסכמים אלה נקבע במפורש שיחול עליהם הדין ההונגרי.
3.ביום 24.1.16 הוגשו ללשכתי שני הסכמים: (1) "יפוי כח והסכם לביצוע שירות משפטי (עבודה משפטית)", סומן במ/1 ו- (2) "הסכם פקדון (נאמנות)" מתורגמים לשפה העברית, סומן במ/2.
4.לאחר עיון בהסכמים, מצאתי קודם ליתן החלטה בנושא החיסיון שלטענת עו"ד וייס חל עליהם, זאת בטרם מתן החלטה בבקשה לסילוק התביעה על הסף.
5.מצאתי כי המסמכים רלבנטיים להליך שלפניי. מדובר בשני הסכמים שנערכו בין עו"ד וייס לבין חברה הונגרית המיוצגת על ידי דוד עוז. על פי מסמך עקרונות שצורף לכתב התביעה (נספח ו), דוד עוז הוא צד להסכם קומבינציה שנערך בינו לבין מרדכי ספיר (התובע שכנגד, להלן: ספיר) וצדדים נוספים.
אף לטענת עו"ד וייס (סעיף 19 לבקשה), הסכמים אלה רלבנטיים, היות שלטענתה יש לכאורה להחיל על ספיר ועל ספיר קדמת עדן בע"מ את הוראות הסכם שכר הטרחה ו/או הסכם הנאמנות. לטענתה, ככל שקיימת לתובעים שכנגד זיקה לחברה ההונגרית ו/או למיזם, החוזים היחידים הרלבנטיים לבירור המחלוקת, הם ההסכמים שצרפה לתגובתה.
6.בפסיקה נקבע זה מכבר שחיסיון עורך דין-לקוח אינו חל על הסכם שכר טרחה ועל זהות הלקוח (ראו: ב"ש (מחוזי ת"א) 1529/83 ישראלי, ירושלמי, כהן ושות' נ' מ"י, פ"מ תשמ"ו (3) 265 (1986)). עוד נקבע, כי החיסיון אינו חל על סכום שכר טרחת עורך דין, מן הטעם שסכום שכר הטרחה אינו פרט המהווה חלק מהתקשרות בין עורך הדין ללקוח עליו מבקש החיסיון להגן (ראו בע"פ 751/15 אברג'יל נ' מ"י (9.12.15)).
7.באשר להסכם נאמנות, נקבע בפסיקה כי שירותי נאמנות באים בגדר "השירות המקצועי" של עורך הדין הנזכר בסעיף 48 לפקודת הראיות ומטעם זה חל חסיון על דברים שהוחלפו בין לקוח לבין עורך הדין שיש להם קשר לנאמנות. אלא שזהותו של הנהנה אינה נופלת בגדרו של החיסיון. זאת ועוד, נקבע כי גם אם חייב הנאמן בסודיות, בין אם מכוח חובה כללית ובין מחמת הוראה מפורשת בהסכם הנאמנות, אין בין סודיות זו לבין חסיון דבר- "גם כאשר חלה על הנאמן חובת סודיות, אין היא מקנה לו חיסיון על קיום הנאמנות או על תנאיה..." (ראו: ה"פ (מחוזי ת"א) 2163/96 פייראייזן נ' גזית (6.7.97)).
8.בהתאם להלכה הפסוקה, אני קובעת שלא חל על הסכם שכר הטרחה (במ/1), חסיון עורך דין לקוח, כמו כן, על זהות הנהנים לא חל חיסיון וכך גם לא חל חסיון על כל סעיף בהסכם הנאמנות המתייחס לסמכות השיפוט.