ת"א
בית משפט השלום עפולה
|
41083-06-16
21/12/2016
|
בפני השופטת:
שאדן נאשף-אבו אחמד
|
- נגד - |
מבקשים:
חיים גורן
|
משיבים:
צהל מורד
|
החלטה |
אחר עיון בטענות הצדדים בבקשה לסילוק התביעה על הסף מחמת התיישנות, לה מתנגד המשיב, אני מחליטה לדחות את הבקשה, מהנימוקים הבאים:
1. על הפרק מונחת תביעה כספית ונזיקית בגין רשלנות מקצועית המיוחסת למבקש, עו"ד במקצועו, אשר העניק שירות משפטי רשלני בטענה של אי השלמת עסקת מקרקעין ע"י רישומה ו/או רישום הערת אזהרה בגינה.
2. בהתאם לסעיף 5 לחוק ההתיישנות, התש"ח-1958, תקופת ההתיישנות של תביעה היא שבע שנים. הכלל בדבר מניינה של תקופת ההתיישנות קבוע בסעיף 6 לחוק ההתיישנות, ולפיו "תקופת ההתיישנות מתחילה ביום שבו נולדה עילת התובענה". המונח "עילת תביעה" לצורך התיישנות פירושו "מכלול העובדות המולידות את הזכות לסעד המבוקש על ידי התובע" (רע"א 6658/00 גמאל אבו רוקן נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (6.5.01)).
3. בתביעה הנוכחית, כעולה מכתב התביעה, המהווה את הבסיס לבחינת טענת התיישנות, הסכם מכר המקרקעין אשר בגינו ניתן שירות מקצועי ע"י הנתבע (המבקש) נחתם ביום 31.10.1983. באותו מועד, היה התובע קטין והדבר אף מצא ביטויו בהסכם עצמו. את חלוף הזמנים (כ-32 שנים ממועד החתימה על ההסכם למועד הגשת התביעה בשנת 2014) מסביר התובע בכך, שטענת הרשלנות המיוחסת לנתבע, נודעה לו רק בשנת 2014, עת קיבל דרישת פינוי שנשלחה לו ע"י צדדים שלישיים, הטוענים לחזקה בנכס, דבר היוצר מצב של 'חזקה נוגדת בנכס', כאשר לטובתם של צדדים שלישיים אלה רשומה הערת אזהרה במרשם המקרקעין.
4. התובע חתום על הסכם מכר עם המוכר, טוען כי חרף השתכללות עסקת המכר ע"י חתימה על הסכם מכר, תשלום תמורת הנכס וכן תשלום שכ"ט עו"ד לנתבע, גילה הוא בשנת 2014 כי הנכס לא הועבר במרשם על שמו ואף לא נרשמה הערת אזהרה בגין עסקת המכר, ומכאן טענת הרשלנות המיוחסת.
5. חוק ההתיישנות ופקודת הנזיקין קובעים חריגים, שעניינם תחילת מניינה של תקופת ההתיישנות ובכללם סעיף 8 לחוק, שעניינו גילוי מאוחר של העובדות המהוות את עילת התביעה והקובע כי "נעלמו מן התובע העובדות המהוות את עילת התובענה, מסיבות שלא היו תלויות בו ושאף בזהירות סבירה לא יכל היה למנוע אותן, תתחיל תקופת ההתיישנות ביום שבו נודעו לתובע עובדות אלה". כן חלה הוראת סעיף 89(2) לפקנ"ז ועניינה מניין תקופת ההתיישנות ממועד אירוע הנזק או ממועד גילוי העוולה שהנזק הוא אחד מיסודותיה.
6. בענייננו, טענת התובע לנזק שנגרם לו עקב הרשלנות המקצועית המיוחסת לנתבע שהתגלה במועד קבלת ההתראה וטענת החזקה הנוגדת ע"י צדדים שלישיים בשנת 2014, הינה טענה מכוח אחד החריגים הנ"ל, המעמידה את שאלת התקיימותם של תנאי סעיפים 8 לחוק ו- 89(2) לפקודה הנ"ל, לבחינה עובדתית. דברים אלה, לרבות שאלת היעלמות העובדות מסיבות שלא היו בשליטת התובע לתקופה משמעותית של כ-32 שנים מאז החתימה על ההסכם, שלא יכל למנוע אותן בשקידה סבירה, מצריכים בירור עובדתי ואין מקומן בבקשה לסילוק על הסף.
7. יחד עם זאת, מאחר ומדובר בהתיישנות משמעותית של עשרות שנים, ובשים לב למסמכים חלקיים שצורפו לתביעה, סבורה אני כי יש לדון בבירורה של שאלת ההתיישנות תחילה. כן יוער כבר בשלב זה, כי לצורך המשך ניהול התביעה מוטלת על התובע החובה לצרף מסמכים בהתאם לתקנה 82 לתקסד"א, לרבות העתק מאושר מהרישום בפנקס המקרקעין (ולא פלט מהאינטרנט).
8. לאור האמור, אני קובעת דיון בשאלת ההתיישנות ביום 05.07.17 שעה 09:00.