|
|
תאריך פרסום : 01/09/2015
|  גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
40973-04-13
08/02/2015
|
בפני השופט:
עמית יריב
|
| - נגד - |
תובעת:
שיא שי עד בע"מ
|
נתבעת:
א.פ.י. נתיב פיתוח בע"מ
|
| פסק דין |
-
לפניי תובענה בעילה שטרית, שראשיתה – בקשה לביצוע שטר בלשכת ההוצאה לפועל. הנתבעת, א.פ.י נתיב פיתוח בע"מ (להלן: "אפי נתיב" או "הנתבעת") משכה שיק על סך כ-784,000 ₪ לפקודת חברת אמיר שחאדה – לבנין ופיתוח בע"מ (להלן: "אמיר שחאדה"), אשר שימש כקבלן משנה בפרויקט בנייה שביצעה אפי נתיב. לטענת אפי נתיב, אמיר שחאדה לא ביצעה את העבודות שנדרשה לבצע, ולחלופין – ביצעה אותן ברמה ירודה ביותר, תוך שהיא גורמת נזקים כבדים לאפי נתיב. מכאן טוענת אפי נתיב לכישלון תמורה מלא, ולחילופין – לזכות קיזוז על מלוא סכום השיק.
-
התובעת, שיא שי עד בע"מ, היא חברה לניכיון שיקים ולמתן הלוואות חוץ בנקאיות אשר ניכתה את השיק במסגרת עסקת ניכיון שנעשתה עם חברת אינטרסטרים בע"מ. התובעת עצמה ניכתה את השיק בניכיון משנה אצל חברת תל-סאן בע"מ.
-
אפי נתיב העלתה שלוש טענות עיקריות אשר מכוחן, לשיטתה, אין היא חייבת לפרוע את השיק:
-
התובעת אינה אוחזת בשיק כלל, ובוודאי אינה אוחזת כשורה או אוחזת בעד ערך;
-
השיק התקבל אצל התובעת במסגרת הלוואה חוץ בנקאית, ועל כן – ומשלא הוצגו המסמכים הדרושים לפי סעיף 8 לחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, תשנ"ג – 1993 (להלן: "חוק ההסדרה"), יש לדחות את התביעה;
-
טענות הגנה של כישלון תמורה מלא, תרמית והונאה וכן זכות קיזוז ופיצויים בגין נזקים שנגרמו על ידי אמיר שחאדה.
-
ייאמר מיד, כי דין הטענה המועלית מכוח חוק ההסדרה – להידחות. אכן, קיימת מחלוקת בפסיקת הערכאות הדיוניות האם עסקת ניכיון שטר היא, מיניה וביה, עסקת הלוואה. עמדתי שלי בעניין זה הובאה בהרחבה בפסק דיני בתא"מ 14823-03-13 א.ס. איילון ייעוץ ושירותים פיננסיים בע"מ נ' אדיר כהן (2015), אולם בין שמקבלים את גישתי ובין שלא, הרי לשונו הברורה והחד-משמעית של חוק ההסדרה בנוסחו דהיום מוציא עסקאות הלוואה שבהן הגורם הלווה הוא תאגיד מתחולת החוק (וראו לעניין זה הגדרת "לווה" בסעיף 1 לחוק ההסדרה).
הנתבעת הקדישה עמודים רבים בסיכומיה לטיעון מפורט ומסודר בסוגיית חוק ההסדרה, אולם היא התעלמה התעלמות מלאה ומוחלטת מאי-תחולתו של חוק זה על תאגידים, ולא הציעה כל קונסטרוקציה משפטית המאפשרת להתגבר על הגדרה מפורשת וברורה זו של החוק.
ודוק: בענייננו, לא רק הנפרע בשיק הוא תאגיד, אלא גם המושך הוא תאגיד, כך שגם הטענה העולה לעתים, כאילו מקום שבו המושך הוא אדם פרטי והנפרע הוא תאגיד, יש להחיל את הוראות חוק ההסדרה גם לגביו (טענה שאינה מקובלת עליי, וראו לעניין זה פסק הדין בעניין א.ס. איילון), אינה יכולה לעמוד.
אשר על כן, אני קובע כי לחוק ההסדרה אין כל תחולה וכל נפקות להליך זה. ממילא, בהעדר נפקות לחוק ההסדרה, אין עוד כל צורך לקבוע את סיווגה האמיתי של העסקה: האם עסקת הלוואה או עסקת ניכיון.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
הורד קובץ
לרכישה
הזדהה
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
| הודעה |
Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.
|
שאל את המשפטן
יעוץ אישי
שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
|
|
