ת"א
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
|
39635-10-14
21/12/2015
|
בפני השופט:
1. סגן נשיאה 2. ישעיהו שנלר
|
- נגד - |
התובעת:
(והנתבעת שכנגד)
ליברטי פרופרטיס בע"מ עו"ד אמיר איבצן ו רונית דיסטניק
|
הנתבעת:
(והתובעת שכנגד)
מליבו בניה בע"מ עו"ד ד"ר אבי וינרוט עו"ד אריאל דינובצקי
|
החלטה |
1.עניינה של בקשה זו בבקשת התובעת והנתבעת שכנגד (להלן: התובעת) לתקן את כתב תביעתה. יצוין כי בכתב התביעה נטען כי הנתבעת והתובעת שכנגד (להלן: הנתבעת) הפרה את החוזה בינה לבין התובעת, לביצוע פרויקט מגורים, וגרמה לה נזקים נטענים בסך העולה על 5,700,000 ₪.
2.בהתאם למפורט בבקשה, לאחר הגשת התביעה התגבשו נזקים נוספים בגינם מבקשת התובעת לתקן את כתב התביעה. זאת, בחמישה נושאים שונים: אי-הוצאת תעודת גמר; התקנת פרגולות; ביטוח קבלנים, ארנונה ודמי ניהול; ביצוע עבודות ע"י התובעת, במקום הנתבעת, ותיקון נזקים שנגרמו על ידי הנתבעת; כספים שהועברו לצורך תשלום לבעל חנות מסוימת.
התובעת הדגישה בבקשתה כי על בית המשפט "להיעתר ברוחב לב" לבקשה כאמור.
3.בתגובתה לבקשה ציינה הנתבעת כי, "מבלי להודות בשום טענה מטענות התובעת", היא אינה מתנגדת לתיקון כתב התביעה המבוקש - בכפוף לשלושה תנאים: תשלום הוצאות הולמות בגין הבקשה; התניית התיקון בכך שהתובעת לא תבקש תיקון נוסף לתביעתה וכן תבטל את בקשתה לפיצול סעדים; פירוט הנזק הנטען בסעיף 20 לבקשה, כחלק מנושא תיקון נזקים שנגרמו (כנטען) על ידה. עוד הדגישה הנתבעת כי חלק מהטענות החדשות המועלות בבקשה היו בידי התובעת עוד קודם להגשת התביעה, וכי כתב התביעה המתוקן מכיל "כפל פיצוי אסור".
בפן הדיוני יצוין כי הנתבעת ביקשה להגיש את כתב התשובה שכנגד מטעמה (כתובעת שכנגד) כך שיוגש יחד עם כתב הגנתה המתוקן.
4.בתגובה לאמור לעיל, טענה התובעת כי: התיקון מבוקש בגין נזקים נוספים שהתגבשו לאחר הגשת התביעה; הטענה בעניין "כפל פיצוי אסור" אינה רלוונטית לתביעה בכלל ולעניין הבקשה שהוגשה לתיקון כתב התביעה בפרט; הטענה בעניין היעדר פירוט אף היא אינה רלוונטית לבקשת התובעת - ואף יש לדחותה לגופה, משהנזק הנטען מפורט במסגרת נספח 2 לכתב התביעה; אף כתב התביעה בנוסחו המתוקן אינו יכול לכלול נזקים עתידיים נוספים, שטרם התגבשו, ועל כן יש לשמור על זכותה של התובעת לתבוע בגין אותם נזקים.
עוד יצוין כי התובעת ביקשה כי בית המשפט לא יפסוק הוצאות כנגדה בגין הבקשה, לאור בקשת הנתבעת (כתובעת שכנגד) בפן הדיוני להגיש כתב טענות נוסף מטעמה.
5.הלכה פסוקה וידועה היא כי אכן בתי המשפט נענים בשגרה לבקשות לתיקון כתב תביעה. הדברים סוכמו בספרו של אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה אחת עשרה, תשע"ג-2013: "סוגיית התיקון של כתבי הטענות זכתה לפסיקה עקיבה, המלמדת כי גישת בתי המשפט לתיקון כתבי טענות היא ליברלית, מן הטעם כי, בדרך כלל, התיקון נועד להועיל לבעלי הדין להגיע לגיבוש השאלות האמיתיות הנתונות במחלוקת ביניהם וכך לייעל את ההליך המשפטי" (עמ' 439). ועוד נכתב שם כי "מלשון תקנה 92 ומפרשנותה עולה כי כאשר בעל דין מבקש לתקן את כתב תביעתו, כך שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין - נעתרים לו ברוחב לב, למעט במקרים חריגים".
6.יפה עשתה הנתבעת אשר בצדק לא התנגדה לתיקון כתב התביעה המבוקש. מנגד, לא מצאתי לנכון לקבל את התנאים שביקשה הנתבעת ליישמם כתנאי להתרת התיקון.
מעת שמדובר בנזקים שהתגבשו לפחות בחלקם הארי לאחר הגשת כתב התביעה, דרך המלך לעתור לתיקון כתב התביעה ולא להמתין ולהגיש לאחר מכן תביעה נוספת.
באשר לטענות לגופם של דברים, הרי מקומם בכתב ההגנה המתוקן לכשיוגש. אין אני סובר כי יש להגביל את התובעת בהגבלה נוספת זו אחרת.
7.אשר על כן, הריני מתיר את תיקון כתב התביעה כמבוקש.