ת"א
בית משפט השלום ירושלים
|
39580-02-12
27/08/2014
|
בפני השופטת:
תמר בר-אשר צבן
|
- נגד - |
התובעים:
1. איתמר כפר שיתופי תורני בע"מ 2. גדי טנא 3. ירון דגני 4. שרה קורלק
עו"ד דורון ניר צבי
|
הנתבעת:
נרי ליבנה עו"ד אברהם דבירי
|
פסק דין |
פסק דין
התובעת 1 היא אגודה שיתופית המאגדת את תושבי הישוב איתמר המצוי בשומרון (להלן גם – איתמר או הישוב) והתובעים 2, 3 ו-4 הם תושבי הישוב. על-פי הנטען בכתב התביעה, במסגרת תכנית "פוליטיקה" ששודרה בערוץ הראשון של הטלוויזיה הישראלית (רשות השידור) ביום 5.4.2011 (להלן – התכנית), אמרה הנתבעת, עיתונאית בעיתון "הארץ", כי "איתמר היא התנחלות של אנשים תוקפנים במיוחד. אחת לשנתיים בערך יוצא משם רוצח". עוד נטען, כי הנתבעת "מנתה כרוצחים (שיצאו כביכול מהיישוב איתמר) את התובעים 2 ו-3, אשר מעולם לא הואשמו (ובוודאי שלא הורשעו) בעבירת רצח (או עבירת חבלה ו/או אלימות ו/או משהו שמתקרב לכך)"
התובעים טוענים כי דבריה האמורים של הנתבעת מהווים לשון הרע כמשמעותם בחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 (להלן גם – החוק) ומכאן עתירתם לחייבה לפצות אותם בסכום של 200,000 ₪.
א.עיקרי העובדות ועיקרי ההליכים
עיקרי ההליכים
2.טענות הצדדים מתייחסות גם אל התנהלות מי מהצדדים במסגרת ההליכים בתובענה הנדונה. לפיכך נפתח בתיאור קצר של ההליכים. לאחריהם יובא תיאור קצר של תכנית הטלוויזיה שבמסגרתה הובאו הדברים שעל-פי הנטען, מהווים לשון הרע, לרבות ציטוטים של דברים רלוונטיים שנאמרו בה.
3.כתב התביעה הוגש ביום 21.2.2012 ובו כאמור, נטען כי הנתבעת אמרה את המשפט שצוטט לעיל וכי הוא מהווה לשון הרע וכך גם הדברים שכאמור, נטען, שהנתבעת ייחסה לתובעים 2 ו-3.
התובעים לא צירפו אל כתב התביעה תמליל של התכנית ואף לא ציטוטים מלאים של הדברים שנאמרו. כל אשר עשו היה הפנייה אל כתובת אינטרנט באתר רשות השידור, שבה כנטען, מופיעה התכנית.
עוד טענו התובעים בכתב התביעה, שביום 3.5.2011 שלח בא-כוחם מכתב אל הנתבעת ובו נדרשה התנצלותה. אך לטענתם, חרף משלוח המכתב אל ביתה של הנתבעת ואל מקום עבודתה, לא קיבלו מענה למכתב. העתק המכתב הוא הנספח היחיד של כתב התביעה, אך לא צורף מסמך לתמיכה במשלוח המכתב.
משלא הוגש כתב הגנה, עתרו התובעים ביום 8.5.2012 לקבלת פסק-דין בהיעדר הגנה, אולם בקשה זו נדחתה בהחלטת הרשם מאותו יום. הנימוק לכך היה שעל-פי אישור המסירה שצורף לבקשה, כתב התביעה לא הומצא אל כתובתה של הנתבעת, אלא אל כתובת עיתון "הארץ".
ביום 23.10.2012 הגישו התובעים בקשה שנייה למתן פסק-דין בהיעדר הגנה, שבה נטען כי כתב התביעה הומצא אל הנתבעת, אל כתובת מגוריה. יוער, כי כתובתה של הנתבעת, כפי שצוינה בבקשה זו, הייתה שונה מזו שצוינה בכתב התביעה. אף נקדים את המאוחר ונוסיף, כי בדיעבד התברר ששתי הכתובות היו שגויות. מכל מקום, בקשה זו התקבלה וביום 24.10.2012 ניתן נגד הנתבעת פסק-דין בהיעדר הגנה.