ת"א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
38851-04-14
16/09/2014
|
בפני השופט:
יאיר דלוגין
|
- נגד - |
תובעת:
גורדון הוטל אנד לאונג שותפות מוגבלת עו"ד אילן אלמקייס
|
נתבע:
יצחק חלבני עו"ד תומר זיידן
|
פסק דין |
לפני בקשה לסילוק התביעה על הסף, תביעה שעילתה בפקודת ביזיון בית המשפט.
רקע
התובעת שכרה מאת הנתבע בשנת 2008 מבנה לתקופה של חמש שנים עם אופציה לחמש שנים נוספות, לצורך הקמת מלון בוטיק בו. התובעת החלה לשפץ את המבנה ולפעול לקבלת כל ההיתרים הדרושים להפעלת המלון. במסגרת זו, הגישה התובעת בקשה להיתר לשימוש חורג בהסכמת הנתבע, תוך כך שהנתבע מסייג את הסכמתו לבקשה בכך שאינו לקוח על עצמו לשלם את היטל ההשבחה שיידרש לצורך קבלת ההיתר. הועדה המקומית לתכנון ובניה התנתה את מתן ההיתר לתובעת לשימוש חורג במבנה בתשלום היטל השבחה. התובעת הגישה ערר על החלטה זו, בין היתר, בטענה כי אין לחייב אותה, כשוכרת, בהיטל השבחה וכי לפי הדין, הכתובת בעניין זה הנו הבעלים של הכנס, הנתבע בתיק דנא. ועדת הערר קיבלה טענה זו וביטלה את החלטת הועדה המקומית, תוך שהיא קובעת כי על האחרונה לפנות אל הנתבע, הבעלים של הנכס, בדרישה לתשלום היטל ההשבחה. לפי טענת התובעת, הועדה המקומית לא פעלה בנדון ובפועל נוצר מצב שהוטל על התובעת להגיש הליכים שיחייבו את הנתבע לשלם את היטל ההשבחה.
התובעת הגישה, אפוא, את תביעתה דנא, במסגרתה היא מבקשת שבית המשפט יאכוף על הנתבע לקיים את החלטת ועד הערר ולשלם את היטל ההשבחה. הנתבע הגיש כתב הגנה ובין היתר טען טענות מקדמיות לסילוק התביעה על הסף. טענות אלה נידונו בקדם המשפט שהתקיים ביום 11.9.14, במסגרתו, המלצתי לתובעת למשוך את תביעתה וזאת על רקע הטענות המקדמיות שהועלו. התובעת ביקשה שהות של שבעה ימים ליתן את עמדתה ולכך נעניתי. היום התקבלה הודעתה, שלפיה אינה מסכימה למחיקת התביעה ומבקשת היא לקבוע את התיק להגשת תצהירים ושמיעת ראיות. לפי החלטתי הקודמת מהיום בהודעה הנ"ל, נקבע כי בנסיבות, תינתן החלטה בטענות המקדמיות. מכאן החלטתי דנא.
דיון
דין התביעה להימחק על הסף בהעדר עילה, מכל אחד מהנימוקים שלהלן לחוד.
ראשית, לא ניתן לעשות שימוש בפקודה לאכוף ביצוע של החלטות של ועדת ערר לתכנון ובניה פיצויים והיטלי השבחה. הכלל (לשון הפקודה בסעיף 6(1)), הנו כי בית המשפט השלום מוסמך לכוף אדם בקנס או במאסר לציית לכל צו שניתן על ידו וכך גם יתר בתי המשפט הנזכרים בסעיף 6(1). לגבי הסמכות של בית משפט לאכוף צווים של טריבונלים משפטיים (כגון ועדת ערר כפי עניינינו), נקבע כי הדבר יעשה רק אם קיימת הוראה מפורשת אחרת בחוק כלשהו המתירה זאת (בש"א (י"ם) 3736/06 א.ב. קיסין (סוכנויות גז) בע"מ נ' משרד התשתיות הלאומיות מנהל הבטיחות בגז – פורסם בנבו).
בעניין זה הוצבו שני תנאים, האחד, כי חוק אחר קבע כי החלטת הטריבונל כמוה כהחלטת בית משפט והתנאי, הנוסף, שאין בלתו, כי גם נקבע בחוק הסמכה מפורשת לשימוש בסמכויות לפי הפקודה לאכיפת ההחלטות של אותו טריבונל (בש"א 3736/06 הנ"ל בסעיף 5 להחלטה פסקה שנייה).
בא כוח התובעת לא הפנה לחוק כלשהו שקובע כי החלטות ועדת הערר בעניינינו כמוהן כהחלטות של בית משפט או המסמיך את בית המשפט לעשות שימוש בסמכויותיו לפי הפקודה ביחס לאותן החלטות. עיון בחוק התכנון ובניה, תשכ"ה-1965, מגלה שלא קיימת הוראה כאמור.