ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
38549-12-14
05/02/2015
|
בפני השופט:
אריאל צימרמן
|
| - נגד - |
התובעת :
עו"ד רויטל כרם
עו"ד יוסף פרידמן
|
הנתבעת:
רות לנסט
עו"ד עירד באומל
|
| החלטה |
לפניי בקשה לסעד זמני, שהועברה לעיוני לאחר שנתבקשו בה תגובה ותשובה בידי שופטים תורנים.
המשיבה, היא התובעת, עתרה לסעד כספי בקשר עם שירות משפטי שנתנה למבקשת, היא הנתבעת. בגדרי התביעה עתרה המבקשת-הנתבעת ב"בקשה דחופה למתן סעד הצהרתי" שלפיו המשיבה מעכבת שלא כדין נכסים השייכים למבקשת. המשיבה טענה מנגד - משפטית - כי אין מקום למתן סעד הצהרתי "זמני" כלל, ודאי לא כאשר אין היא מלווה בכל הליך עיקרי שהמבקשת יזמה. ממילא גם אין מקום למתן סעד שעניינו בעיכבון נוכח הוראות חוק המטלטלין, התשל"א-1971, גורסת המשיבה. על כך השיבה המבקשת, ומפנה בין היתר את בית המשפט לסמכותו הטבועה למתן סעד כאמור. כן סבורה היא ששאלת הסעד ההצהרתי קשורה בהליך העיקרי, שכן היא טוענת לקיזוז הנובע מעיכוב הנכסים שלא כדין.
דין הבקשה להדחות, וזאת על יסוד הכתובים, שכן אין מחלוקת עובדתית רלבנטית (או תצהיר המשיבה) וממילא לא בכך מקור ההכרעה.
בקשה לסעד זמני נועדה לשרת את ההליך העיקרי. הבקשה דנן הוגשה בידי הנתבעת, ומטבעה אינה משרתת את ההליך העיקרי. הסברי המבקשת בעניין זה רחוקים מלשכנע. ואם נפנה לטענת המבקשת שיש לסוגיית העכבון חלק ונחלה בהליך העיקרי שכן היא מעלה אותה כחלק מטענת הקיזוז נגד החוב הנטען, הרי שמאליה עולה השאלה מה בצע למשיבה בסעד כבר עתה: ההליך יתברר, ואם יימצא שיש יסוד לטענת הקיזוז, יקוזז הסכום. כך או כך, אפילו נזכור כי קיים פתח צר וחריג לכך שסעד זמני יינתן בידי נתבע, המקרה דנן ודאי אינו חריג.
ועוד: אין כל סעד הצהרתי הניתן כסעד "זמני". יש לברר את ההליך עד תום ואז להצהיר או שלא להצהיר. אין אפשרות ראשית להצהיר ושנית לברר אם בצדק הוצהר. ואם לא לסעד הצהרתי כיוונה המבקשת אלא לסעד אופרטיבי, הרי שתעתור, תשלם אגרה, ותבקש.
אחרונה, ככלל נדיר שיינתן סעד השולל עכבון. זאת כיוון שגם אם היה בית המשפט שוקל ליתן סעד, הוא היה מותנה בערובה הולמת. אולם בדיוק לכך נועד המנגנון שבסעיף 11(ג) לחוק המטלטלין - ניתן לשחרר את הנכס המעוכב כנגד הפקדה מתאימה בידי המעכב להבטחת החוב הנטען. מה לי סעד זמני שיורה על כך. ודאי גם שכעקרון אין מקום ליתן סעד המפקיע את זכות העכבון הקניינית קודם בירור לגופם של דברים.
הבקשה נדחית אפוא, והמבקשת תשא בהוצאות המשיבה על הצד המתון בסכום של 1,500 ש"ח, בלא קשר לתוצאות ההליך העיקרי.
ניתנה היום, ט"ז שבט תשע"ה, 05 פברואר 2015, בהעדר הצדדים.
