המבקש, מועמד ללימודי רפואה במסלול הארבע-שנתי, המחזיק בידו ציון GRE תקף, עותר "למתן צו מניעה זמני לפיו ייאסר על המשיבות לקיים את מבחן הידע הפנימי הקבוע ליום 8.8.2016 במתווה החדש עליו הודיעו ביום 3.7.2016", וזאת במסגרת הליך עיקרי למתן צו מניעה קבוע נגד קיום המבחן לעיל.
1. על מנת להתקבל לתכנית הארבע-שנתית לתואר דוקטור לרפואה, המונהגת בשתי המשיבות, אוניברסיטת תל-אביב ואוניברסיטת בר-אילן, הכוללת 130 מקומות, על המועמדים, העונים על דרישת הסף בדבר תואר ראשון בממוצע של 80 ומעלה וסיום בהצלחה קורסי ליבה נדרשים, לחצות את משוכת מבחן ה- GRE (הממוקד בתחום הביוכימיה) הנערך על ידי חברת ETS העולמית, לעבור בהצלחה את מבחן החשיבה האנליטית, אף לצלוח את מבחני האישיות. מבחן ה- GRE, שתוקפו ל-3 שנים, מתקיים בדרך כלל 3 פעמים בשנה, לא קיימת לגביו הגבלה באשר למספר הפעמים בהן ניתן לגשת אליו, והמועמד רשאי לבחור את הבחינה בה קיבל את הציון הגבוה מכולם.
2.הרקע לבקשה שלפני נעוץ בבחינות GRE שנערכו בחודשים אפריל ויוני 2016, אשר תוצאותיהן נפסלו על ידי ETS העולמית מחשש לדליפת השאלות עקב קיום הבחינה בישראל במועד נדחה משהמועד העולמי חל בשבת - בהקשר לבחינת אפריל 2016, ועקב שימוש חוזר בשאלות שהופיעו במבחן GRE שהתקיים בשנת 2015 – בהקשר לבחינת יוני 2016. לבחינות אפריל ויוני 2016 לעיל ניגשו 450 מועמדים, מתוכם 182 שניגשו לבחינה זו בפעם הראשונה, באופן שביטול הבחינה הותיר אותם במעמד של חסרי ציון GRE, ו-268 הנותרים, בעלי ציון GRE קודם, ניגשו לבחינה במטרה לשפרו, באופן שביטול הבחינה הותיר אותם עם ציון GRE הקודם, שההנחה לגביו שאינו גבוה דיו.
3.ביטול בחינות אפריל ויוני 2016 מנע מאותם 182 המועמדים, שנותרו כאמור חסרי ציון GRE, להתקבל לתכנית הארבע-שנתית לעיל, אף דילל באופן דרסטי את מספר המועמדים הכולל, הצריך את המשיבות 1 ו-2 למצוא פתרון חלופי ומיידי, אשר ימנע את הפגיעה שנפגעו אותם מועמדים, אף ימתן את החשש לצמצום במספר המועמדים הראויים לשנת הלימודים הקרובה. שיתוף הפעולה שנוצר בהקשר זה בין שתי האוניברסיטאות הוליד את ההחלטה שנתקבלה ביום 04.07.2016, אשר את מעמדה החוקי תוקף המבקש, ולפיה "יקיימו בתי הספר לרפואה מבחן ידע המבוסס על הנושאים והסילבוס הנדרשים לבחינת ה-GRE". למבחן זה יוכלו לגשת אותם 182 המועמדים שבחינתם נפסלה, וכן 268 המועמדים משפרי הציון, לרבות מועמדים אחרים שיש להם ציון GRE תקף, ובלבד שיוותרו עליו, עת מספר המתקבלים בקבוצה זו יחושב לפי היחס שבין מספרם לכלל המועמדים. ההחלטה מוסיפה וקובעת כי המועמדים שיש ברשותם ציון GRE אינם חייבים בבחינת הידע, והם ייחשבו כקבוצה נפרדת, שמספר המתקבלים בקבוצה זו, שהם בעלי הציון הגבוה ביותר, יחושב אף הוא לפי היחס שבין מספר חברי הקבוצה לכלל המועמדים.
4.המבקש תוקף את חוקיותה של ההחלטה משזו פוגעת להבנתו בעיקרון השוויון ומפרה את זכותם של אותם מועמדים בעלי ציון GRE, ובכללם המבקש, לפי חוק זכויות הסטודנט, התשס"ז-2007, משהיא מחלקת את המועמדים לשתי קבוצות הנבחנות באמות מידה שונות. המבקש מדגיש שמבחן GRE קשה לאין ערוך ממבחן הידע אותו מחברות המשיבות, דבר המגדיל את סיכויי הקבוצה הניגשת אליו, לגבור עליו בהתמודדות על המקומות בתכנית. עוד הוא טוען כי הפתרון המוצע על ידי המשיבות, לפיו מתאפשר גם לקבוצת מחזיקי GRE תקף לגשת למבחן הידע, אינו מעשי, משלאחר קבלת תוצאות מבחן אוקטובר 2015, שאז ניגש למבחן בפעם האחרונה, חזר למסלול חייו הרגיל והפסיק את לימודיו לקראת הבחינות, שעה שהתלמידים שניגשו לבחינה במועדי אפריל ויוני 2016 עדיין "נמצאים בעיצומו של תהליך התרגול" ומשכך יש להם יתרון משמעותי על פניו, באופן המפר את הדרישה לאמות מידה שוויוניות. המבקש טוען כי הסתמך על תנאי הקבלה המתבססים על מבחן ה-GRE ואין ניתן לשנות כרגע את מצבו לרעה, רק על מנת לפתור את בעייתם של אותם 182 המועמדים שבחינתם נפסלה, משאין מתקנים עוול בעוול.
המבקש עותר אפוא לאסור על קיומה של בחינת הידע שנועדה להתקיים ביום 08.08.2016, שהפועל היוצא שלה הוא שהמשיבות תשקולנה רק את מועמדותם של 402 המועמדים (268+134) המחזיקים ציון GRE תקף, כפי שהוא, ללא אפשרות שיפור.
יוער, כי בניגוד לצו הגורף המבוקש בהליך העיקרי ובבקשה שלפני, לאסור כליל את קיום הבחינה, צמצם המבקש את עתירתו במהלך הדיון, עת הודיע כי אין לו התנגדות כי מבחן הידע יתקיים במועדו, אלא שהמועמדים היחידים שיהיו רשאים לגשת אליו יהיו אותם 182 המועמדים חסרי ציון GRE שבחינתם נפסלה, עת שעריה יינעלו בפני אותם 268 המועמדים "משפרי הציון", אף בפני מחזיקי ציון GRE (30 במניינם) שהחליטו לוותר עליו ולגשת לבחינת הידע.
5.המשיבות סבורות כי יש לדחות את עתירתו של המבקש על הסף, משההחלטה עליה הוא קובל הינה בגדר "החלטה אקדמית הנמצאת בלב-ליבו של שיקול הדעת האקדמי", אף בבחינת "חוזה למתן ציונים" שאינה נושא לדיון בבתי המשפט, כמו גם מחמת שיהוי ומעשה עשוי. כן טוענות המשיבות כי דין הבקשה להידחות מחמת הזהות בין הסעד העיקרי לבין הסעד הזמני, ומחמת המחדל שבאי צירופים של משיבים רלוונטיים – אותם מועמדים שהמבקש עותר לאסור עליהם לגשת לבחינת הידע.
לגופה של עתירה טוענות המשיבות כי לאור המצב שנוצר ואשר הצריך מענה מיידי לאותם מועמדים שבחינתם נפסלה בלא שנמצא רבב בטוהר המידות שלהם, נשקלו על ידן מספר חלופות, עת לבסוף נבחרה החלופה הפוגעת לגישתן בצורה הפחותה יותר במי מהמועמדים, בהיותה מציעה פתרון לאותם 182 מועמדים חסרי ציון GRE שבחינתם נפסלה, אף לאותם 268 מועמדים בעלי ציון תקף שאף בחינתם נפסלה ואשר היה להם סיכוי לשפר את ציון ה-GRE ולהביאו לידי הרף הנדרש. לעמדתן, עת התירו גם לכלל בעלי ציון GRE תקף לגשת לבחינת הידע, אף לאלו שלא ניגשו לבחינות אפריל, יוני 2016, נטרלו את טענת אי השוויון ואפשרו גם להם לבחור בעצמם את המסלול המיטבי עבורם.
דיון והכרעה
6.ראשית, יש לדחות את טענת המשיבות לדחייתה של העתירה מחמת כללי ההתערבות בהחלטה אקדמית הנמצאת במתחם שיקול הדעת האקדמי.
מושג "החופש האקדמי" אכן מכוון לעצמאותה של האקדמיה ולחירותה בבחירת תחומי ההוראה והמחקר, הכוללת את "תנאי הקבלה ללימודים, את תחומי הלימוד ואופן ההוראה והמחקר... בהענקת עדיפות בקבלה ללימודים לבוגרי ישיבות גבוהות ככל שנעשית משיקול ענייני" (בג"ץ 3250/13 האוניברסיטה העברית בירושלים נ' שר האוצר, ניתן ב-09.08.2015), ואשר על כן ההתערבות בהחלטותיו של מוסד אקדמי צריכה להיות מינימלית ביותר השמורה למקרים חריגים בלבד. עם זאת נקבע ש"התערבות מינימלית אין משמעה איסור התערבות מוחלט ואין להפוך את המוסדות האקדמאיים לחסינים מפני כל התערבות שיפוטית. 'חופש אקדמי' אינו מזבח שניתן להיאחז בקרניו ולהצדיק כל פעולה, תהא אשר תהא" (ע"א 8077/08 אוניברסיטת חיפה נ' לירון בן-הרוש, ניתן ב-30.12.2012).
עת מועלית טענה בדבר אי שוויון בתנאי הקבלה בסתירה לחוק זכויות הסטודנט, התשס"ז-2007 – אין מניעה כי בית המשפט יבחן אותה.
7.אף לא מצאתי ממש בטענת השיהוי ובטענת המעשה העשוי. מכתב האוניברסיטאות המודיע למבקש כי ההחלטה מיום 4.7.16 נותרה על כנה, נשלח למבקש רק ביום 14.07.2016. בהינתן שהעתירה הוגשה ביום 21.07.2016, בחלוף שבוע ימים בלבד, ובהינתן שהשינוי התרחש למעשה ביום 04.07.2016, אין ניתן לומר על המבקש כי חטא בשיהוי, ואין לבוא אליו בטרוניה באשר למועד הגשת הבקשה, עת קודם לכן מיצה את ערוץ ההידברות הישיר.
כן לא ניתן לומר על העתירה כי היא תוקפת "מעשה עשוי". טענת המעשה עשוי מכוונת להליך התוקף פעולה שננקטה בעבר וביצועה הושלם, בבחינת "חלב שנשפך", עת בענייננו המדובר בבחינה שטרם התקיימה ושנועדה להתקיים רק בעוד כשבועיים ימים.
8.קושי נוסף אליו מפנות המשיבות מתבטא באי צירופו להליך של צד נדרש שעלול להיפגע מהסעד שהתבקש, אך כפי שאסביר להלן, אין בו, לבדו, להביא לדחיית העתירה. בני הפלוגתא האמתיים של המבקש אינם רק המשיבות 1 ו-2, אף לא 182 המועמדים שבחינתם נפסלה ואשר המבקש הסיר את התנגדותו לגביהם, אלא גם אותם 268 המועמדים המחזיקים בציון GRE תקף אך לא גבוה, ושקולם לא נשמע אף שהם היחידים העלולים להיפגע מהצו המבוקש על ידי המבקש, ואלו, אף לא מקצתם, לא צורפו לעתירה כמשיבים. אלא שהמדובר בקבוצת נפגעים גדולה וכבר נקבע כי "דרישה לצירופם של כל מי שעלול להיפגע מקבלת העתירה, בשל היקף הנפגעים הפוטנציאליים, מציבה קשיים טכניים וכלכליים, ולפיכך, עמידה על צירופם של כל מי שהמשיבות ביקשו לצרף עלולה לסכל את הגשת העתירה" (בג"ץ 702/05 "בצרה" נ' המועצה הארצית לתכנון ובניה). במקרה לעיל, היה מדובר אמנם בתכנית מתאר הכוללת מספר רשויות עירוניות, דבר המצביע על המספר העצום של הנפגעים הפוטנציאליים, להבדיל מענייננו, עת המדובר ב-268 מועמדים שזהותם ידועה, שלגביהם אין ניתן לומר שהם נכללים ב"מקרים שבהם צירוף כל הגורמים הרלוונטיים מעורר קושי. כך, למשל, במקרה שהעותר אינו יודע שצד שלישי מסוים עלול להיפגע מהעתירה או שצירוף כל הצדדים שעלולים להיפגע ממנה כרוך במשאבים רבים באופן שעלול לסכל את הגשתה" (ברם 1469/12 קונסבלר נ' עמותת תושבים למען נווה צדק, 19.06.2012), אלא שלא נסתרה טענת המבקש לפיה אינו יודע מיהם אותם 268 מועמדים ומהם פרטיהם האישיים.
אכן, אין הדעת נוחה מדיון בעניינם של 268 המועמדים, עת אלו אינם צד להליך, אלא שאת הקולר להיעדרם אין לתלות בצוואר המבקש דווקא, שהרי המשיבות יכלו לדאוג לצירופם, או לפחות ליידע אותם בדבר קיום ההליך, באותו ערוץ תקשורת בו הודיעו על דבר קבלת ההחלטה מיום 04.07.16.