אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"א 38465-04-11 ס.ב. ניהול מקרקעין בע"מ נ' תינהב חברה לבניה ופיתוח (1990) בע"מ ואח'

ת"א 38465-04-11 ס.ב. ניהול מקרקעין בע"מ נ' תינהב חברה לבניה ופיתוח (1990) בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 27/10/2016 | גרסת הדפסה
ת"א
המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
38465-04-11
13/09/2016
בפני השופטת:
דניה קרת-מאיר

- נגד -
התובעת:
תינהב חברה לבניה ופיתוח (1990) בע"מ
עו"ד פז יצחקי-וינברגר
הנתבעים:
1. תינהב חברה לבניה ופיתוח (1990) בע"מ
2. יעקב לב

עו"ד איתמר כץ ואח'
החלטה

  בפני שתי בקשות שהוגשו על ידי התובעת: האחת, בקשה למתן הוראות למומחה שמונה על ידי בית המשפט וכן להעביר את המומחה מתפקידו, או להוסיף ולמנות מומחה (בקשה מס' 68).השנייה, בקשה לחקור את המומחה ובקשה לקביעת מועדים למשלוח שאלות הבהרה למומחה (בקשה מס' 69). 1.העובדות הרלוונטיותהתובעת והנתבעת 1 הן בעלות מניות בחברת מגדל השעון ביפו בע"מ (להלן: "החברה").הנתבע 2 הוא בעל השליטה ומנהלה של הנתבעת 1.ביום 18.1.2015 ניתן פסק דין בתובענה, במסגרתו ניתנו סעדים שונים ובכלל זאת, הוחלט ליתן סעד של הפרדות בין הצדדים בדרך של מכירה כפויה של מניות, כך שהתובעת תמכור את מניותיה לנתבעת.  בפסק הדין נקבע, כי יישומו יתבצע בסיועם של שני מומחים: המומחה המוסכם, רו"ח ברדיצ'ב, אשר חוות דעת מטעמו שימשה את בית המשפט בפסיקתו, התבקש להגיש לבית המשפט טיוטת פסיקתא, אשר החתימה עליה תשלים את פסק הדין ותיכרך בו. בנוסף, לשם ביצוע ההיפרדות ורכישת המניות, מונה רו"ח יובל זילברשטיין כמומחה מטעם בית המשפט (להלן: "המומחה") על מנת לשמש כמעריך שווי של החברה. בפסק הדין נקבע כי בהתאם להערכת השווי שתערך על ידי המומחה, יערכו הצדדים הסכם לרכישת מניות התובעת.  על פסק הדין הגישה הנתבעת ערעור לבית המשפט העליון והתובעת הגישה ערעור שכנגד (ע"א 1282/15). ביום 28.12.2015 מחק בית המשפט העליון את הערעורים. זאת, שכן בטרם ניתנה הערכת המומחה על פי פסק הדין וטרם נקבע הסכום שישולם לנתבעת עבור מניותיה, לא ניתן עדיין פסק דין סופי.  עוד קודם לכן, בהחלטה שניתנה ביום 24.3.2015, קיבל בית המשפט העליון (כב' השופטת חיות) את בקשת התובעת לעכב את פסק הדין עד להכרעה בערעור. יחד עם זאת, הורה כי עבודת המומחה בהתאם לפסק הדין לא תעוכב. ביום 22.5.2016 הוגשה חוות דעתו של המומחה.חוות הדעת הוגשה לאחר שביום 20.3.2016 נמסרה טיוטת חוות הדעת לצדדים על מנת שיוכלו להגיש את התייחסותם לטיוטה.  כמו כן, טרם הגשת חוות הדעת וכן לאחר הגשתה, הגישו הצדדים מספר בקשות למתן הוראות ביחס לעבודת המומחה. בהחלטה שניתנה ביום 2.6.2015 (בבקשה למתן הוראות מס' 49) נקבע כי נדרשת הערכה עדכנית של שווי החברה על ידי המומחה נכון למועד הערכת השווי או קרוב ככל הניתן למועד זה.ביחס למידע שנמסר למומחה על ידי הצדדים, נקבע בהחלטה זו כי הצדדים אינם רשאים להגיש למומחה מסמכים כאוות נפשם. עליהם להשיב בצורה מהירה, סדורה ושלמה לשאלות המוצגות להם על ידי המומחה ולהעביר את המסמכים המבוקשים על ידו. ביחס לעריכת סיור מקדים בנכס שבבעלות החברה לצורך עריכת חוות הדעת, נקבע כי ייערך בנכס סיור אחד שיתקיים בהשתתפות המומחה והצדדים לרבות נציגים מטעמם. על יסוד סיור זה, תוכל התובעת להגיש למומחה שומה מטעמה של הנכס תוך פרק זמן שייקבע לכך על ידי המומחה. בהחלטה מיום 17.1.2016 נקבעו הוראות נוספות ביחס לעבודת המומחה: למומחה נתון שיקול דעתו מלא לדרוש כל מסמך שיידרש, כדי לבצע את הערכת השווי של החברה. בנוסף, נדחתה בקשת התובעת להורות לנתבעים להעביר לידי המומחה את כל הנתונים החשבונאיים של החברה לשנים 2011-2015.  ביום 3.5.2016, עוד טרם הגשת חוות הדעת, הגישה התובעת את בקשה מס' 68 נשוא החלטה זו. לאחר שהוגשה תגובת הנתבעת וכן תשובת התובעת לתגובה, הגיש המומחה את התייחסותו ביחס לבקשה, בהתאם להחלטתי מיום 30.6.2016.בהמשך לכך, הוגשה תגובת התובעת להתייחסות המומחה, תשובת הנתבעים להתייחסות המומחה והתייחסות נוספת מטעם המומחה לתגובת התובעת.לאחר הגשת חוות דעת המומחה, ביום 23.5.16 הגישה התובעת אף את בקשה מס' 69 נשוא החלטה זו. 2. טענות הצדדים בבקשה מס' 68א.טענות התובעתבמסגרת הבקשה, מבוקש כי ייקבע דיון בבקשה זו; כי ימונה מומחה מטעם בית המשפט שהינו שמאי מקרקעין על מנת שיערוך חוות דעת שמאית בעניין הפרויקט המצוי בבעלות החברה; ליתן הנחיות למומחה בסוגיות משפטיות השנויות במחלוקת בין הצדדים ביחס לתוקפן של החלטות שהתקבלו בחברה עד לשנת 2011 וכן בין השנים 2011-2016; להורות כי חוות הדעת תסתייע בנתונים רשמיים מטעם מנהל ההנדסה בעיריית תל אביב וכן בידי מודד מוסמך או שמאי מוסמך שימונה מטעם ביהמ"ש; להורות כי הערכת השווי העדכנית תתבסס על מלוא החשבונות של החברה לשנים 2012-2016. לטענת התובעת, מעמדת הנתבעים לחוות דעת המומחה עלה כי הנתבעים קיבלו סדרה של החלטות חד צדדיות ומקפחות נוספות מעבר לאלו שפורטו בתביעה, במהלך השנים 2012-2016, שהביאו לקיפוחה של התובעת. לטענת התובעת, תפנית זו מחייבת התערבות שיפוטית שכן היא יצרה מצב מקפח חדש ושונה לחלוטין ואף משפיעה ומטה את הערכת השווי לרעת התובעת באופן מלאכותי.לטענתה, משהחליט ביהמ"ש כי אין זה בגדר סמכותו לדון בהתנהלות המקפחת בין השנים 2012-2016, אין מקום להתיר עוד את כפיית מכירת המניות מהתובעת לנתבעת על בסיס נתוני שנת 2011.התובעת ציינה כי הוגשה על ידה המרצת פתיחה בה התבקש סעד לקבלת חשבונות החברה על מנת לחשוף את הקיפוח על ידי הנתבעים החל משנת 2011 ועד היום.לטענתה, המשך מעשי הקיפוח על ידי הנתבעים יוצרים לחץ בלתי הוגן על המומחה להפחית את ערך רכושה של התובעת אותו היא אנוסה למכור.לטענת התובעת, המשך ביצוע הערכת השווי על ידי המומחה עלול להסב לה נזקים כספיים ניכרים ובלתי הפיכים, שכן רכושה עלול להיגזל ממנה במחיר המשקף כ-10% בלבד מערכו הריאלי. עוד נטען, כי המומחה אינו בעל מומחיות בתחומי שומות מקרקעין. לטענת התובעת, קבע המומחה באופן שגוי הגובל ברשלנות מקצועית כי לחברה 95 יחידות בלבד בפרויקט מקרקעין שבבעלות החברה על חוף ימה של תל אביב (להלן: "הפרויקט" או "הנכס"). זאת, על אף שהמומחה כלל לא ביקר בנכס, אלא בצורה מדגמית בכ-20 יחידות דיור בנכס בלבד. אילו היה המומחה מבקר בפועל בפרויקט במלואו, היה מגלה כי מצויות בו 207 יחידות שונות אותן יש לשום.כך עולה למשל ממסמך שהוצא מגנזך מהנדס העיר תל אביב ובו אישורה של העירייה כי בפרויקט יש 207 יחידות שומה.בנוסף, המומחה מנע מהתובעת לקיים ביקור עצמאי בפרויקט ואף מנע הגשת שומה מטעם התובעת. במקביל, התיר המומחה הגשת שומה רק על ידי הנתבעת ובכך חרג מסמכותו וקיים הליך מקפח וחד צדדי.עוד נטען, כי המומחה העדיף להיפגש ביחידות עם רו"ח עופר רפאל (להלן: "רו"ח רפאל") רואה החשבון של החברה אשר הפיק דוחות כספיים שנמצאו לא מהימנים וקיבל ממנו נתונים וכן חשבונות של החברה. זאת, על אף שהדוחות הכספיים נפסלו בפסק הדין.החלטת המומחה להיפגש עם רו"ח רפאל מהווה התערבות חיצונית פגומה ופסולה. המומחה ידע היטב כי החברה מינתה את רו"ח פלטיאל ארבוז (להלן: "רו"ח ארבוז") כמבקר הדוחות הכספיים. בכך ישנו שיקול נוסף להעברת המומחה מתפקידו. עוד נטען, כי המומחה נפגש במעמד צד אחד עם נציגי הנתבעים ללא ידיעה והסכמת התובעת.חובת הזהירות הבסיסית מחייבת את המומחה לשמוע את טענות שני הצדדים ולכל הפחות לקבל את עמדותיהם החשבונאיות של שני רו"ח מטעם התובעת והנתבעת.עוד נטען, כי המומחה ערך שגיאות חשבוניות נוספות כגון קיזוז מערך החברה בגין תשלומי מס עתידיים; קיזוז בגין הוצאות עתידיות פיקטיביות ובלתי מוכחות.יתרה מכך, לא צורפה לטיוטת חוות הדעת של המומחה חוות דעת של שמאי מקרקעין מוסמך, שאמור היה לבצע את מלאכת שמאות המקרקעין עבור המומחה - שהינו כאמור רו"ח בהשכלתו ולא שמאי.כאשר התובעת פנתה למומחה וביקשה את חוות הדעת השמאית עליה התבסס המומחה בחוות דעתו, נענתה על ידי משרד המומחה כי לא הוזמנה שומת מקרקעין. נאמר כי המומחה הסתייע בשמאי במספר נושאים נקודתיים בנושאים סטטוטוריים ותכנוניים לרבות סיור בנכס.לטענת התובעת, התנהלות המומחה מהווה השגת גבול מקצוע שמאות מקרקעין בכך שהוא מתיימר להעריך שומת נכס מקרקעין כה מורכב, המוערך בשווי של למעלה מ- 800,000,000 ש"ח, ללא כל הכשרה או סמכות מקצועית לעשות כן. שטח הפרויקט הבנוי הוא אחד הנתונים היחידים במחלוקת לגבי הערכת השווי. מדובר בנתון אובייקטיבי ופשוט לקביעה על ידי בעל מקצועי באמצעות ביקור בכל שטחי הפרויקט ומדידת שטחים. בנסיבות אלו, עולה תמיהה כיצד המומחה קבע באופן שרירותי וללא כל נימוק בעמ' 9 לטיוטת חוות הדעת כי השטח הבנוי הוא 7,585 מ"ר, על יסוד חוות דעת השמאי מטעם הנתבעים. מדובר בהתנערות מצד המומחה מביצוע מלאכתו.התנהלות זו יוצרת חזקה כי המומחה אינו אובייקטיבי, ובנוסף, פוגעת במראית פני הצדק באופן שאינו מאפשר את המשך תפקידו שכן קיים חשש סביר למשוא פנים.לטענת התובעת, היא זקוקה לחשבונות החברה לשנים 2012-2016 על מנת לבצע הערכת שווי עדכנית של החברה. על פי החלטת בית המשפט מיום 2.6.2015, על הערכת השווי להיות בהתאם לשווי הנוכחי של החברה קרוב ככל הניתן למועד מסירת הערכת השווי. בהחלטת ביהמ"ש מיום 17.1.16 ביהמ"ש לא שלל את הרלוונטיות של החשבונות והותיר לשיקול דעת המומחה את הצורך להידרש לחשבונות.עם זאת, המומחה לא דרש את החשבונות לשנים אלו. מדובר בטעות מקצועית קשה שכן חשבונות החברה הינם מהותיים לצורך הערכת השווי ואין כל מקום או אפשרות מקצועית לקבוע ערכה של חברה ללא חשבונותיה.ב.טענות הנתבעיםלטענת הנתבעים, יש לסלק את הבקשה על הסף. זאת, שכן בעת הגשתה טרם הוגשה חוות דעת סופית מטעם המומחה אלא רק הוכנה טיוטה להערות. על כן, היה על התובעת להגיש את הערותיה למומחה ורק לאחר הגשת חוות הדעת הסופית, הייתה רשאית לפנות בבקשה לביהמ"ש.ביחס לטענה בדבר קיומן של טעויות בחוות הדעת, טענו הנתבעים כי אין זה הפורום המתאים לדון בטענות אלו והיה על התובעת להגיש למומחה אסמכתא וחוות דעת שנראות לה רלוונטיות. אין מקום להתערב בעבודת המומחה ולבקש מביהמ"ש להורות לו אילו מסמכים רלוונטיים לעבודתו.עוד טענו הנתבעים, כי התובעת מעלה בבקשתה נושאים שכבר ניתנה לגביהם הכרעה שיפוטית. כך למשל, בקשתה של התובעת כי הערכת השווי העדכנית תבוסס על מלוא החשבונות של החברה לשנים 2012-2016 לרבות דפי בנק לשנים אלו. סעד זה התבקש כבר על ידי התובעת מספר פעמים ונקבע ע"י ביהמ"ש כי היא אינה זכאית לו.ביחס לטענת התובעת לפיה הנתבעים הודו בקבלת החלטות מקפחות מאז שנת 2012 ועד היום, טענו הנתבעים כי מדובר בטענה לא נכונה. בכל מקרה, ההליך הנוכחי אינו מתאים לבירורה שכן הוא הסתיים בבירור עניני החברה עד שנת 2011.ביחס לטענה כי לא הותר לתובעת לערוך סיור בנכס הפרויקט, טענו הנתבעים כי סוגיה זו כבר נדונה על ידי בית המשפט. ביהמ"ש קבע בהחלטתו מיום 2.6.15 כי יש לערוך סיור אחד בנכס בהשתתפות המומחה והצדדים ועל יסוד סיור זה יוכלו הצדדים להגיש למומחה שומה מטעמם.עוד נטען כי התובעת, באמצעות מנהלה והשמאי ערן לס (להלן: "לס"), התחזו לעובדי עירייה ונכנסו בטענות שווא לנכס. גם בהחלטה מיום 6.8.15 נדרש בית המשפט לשאלת הסיור בנכס וקבע כי יבוצע סיור משלים בנוכחות נציגי שני הצדדים.ביחס לטענה לפיה המומחה התיר הגשת שומה רק על ידי הנתבעים ובכך חרג מסמכותו, טענו הנתבעים כי מדובר בטענה לא נכונה, שכן המומחה מחזיק בידיו שתי חוות דעת שמאיות שהוכנו עבור התובעת על ידי לס.ביחס לטענה לפיה המומחה לא ביקש מסמכים רלוונטיים ועל כן יש להעבירו מתפקידו, טענו הנתבעים כי אין לה כל בסיס. ביהמ"ש הותיר למומחה את שיקול הדעת לדרוש מסמכים לצורך הכנת חוות הדעת. על כן, אין בהימנעות לבקש מסמכים להביא להעברת המומחה מתפקידו.ביחס לטענה לפיה היה אסור למומחה להיפגש עם רו"ח המבקר של החברה רו"ח רפאל, טענו הנתבעים כי מדובר בעניין המסור לשיקול דעתו של המומחה. בנוסף, לא מדובר ברו"ח מטעם אחד הצדדים, שכן מדובר ברואה חשבון מבקר. יתרה מזאת, לא נקבע בפסק הדין כי הדוחות הכספיים אינם מהימנים, אלא כי יש להתערב בעסקאות פרטניות עם בעלי ענין ויש להתאים את הדוחות הכספיים לעסקאות.ביחס לטענה לפיה המומחה קבע קביעות שדורשות מומחיות שמאית, נטען כי לא מדובר בטענה נכונה. המומחה רשאי להיעזר במומחים מטעמו. עם זאת, יש טעם לפגם בכך שהמומחה יפרט בחוות דעתו ממצאים שמאיים מבלי לצרף את חוות דעתו של מומחה העזר עליו בחר המומחה להתבסס. אולם, גם עניין זה אינו מצדיק את התערבות ביהמ"ש בשלב הנוכחי.ביחס לקביעת שטח הנכס בפרויקט, טענו הנתבעים כי אף אם המומחה טעה בקביעת השטח הבנוי, מדובר בעניין שניתן להתייחס אליו במסגרת זכות הטיעון שניתנה לצדדים ביחס לטיוטה. בנוסף, מדובר בטעות לגופה ולא באופן המשליך על טוהר המידות. לגופו של ענין, המומחה לא טעה בקביעתו, שכן שטח הפרויקט כפי שנקבע על ידו מפורט בשורה ארוכה של חוות דעת שמאיות אשר הונחו בפניו, לרבות חוות דעת שמאית מטעם התובעת עצמה. יתרה מזאת, שטח הפרויקט מפורט גם במדידה אובייקטיבית שנעשתה על ידי מודדים מטעם עיריית תל אביב. ג.תשובת התובעתלטענת התובעת, תגובת הנתבעים לא נתמכה בתצהיר על אף שהועלו בה טענות עובדתיות רבות.בנוסף, העלתה התובעת בתשובתה טענות רבות המתייחסות באופן אישי לנתבע 2: לטענתה, הוא הונה שורה של מוסדות ציבוריים ועשה שימוש בחברה לצורך מטרותיו האישיות. כך גם הועלו על ידה טענות כלפי הנתבע 2 שכלל אינן קשורות להליך שבפני.עוד טענה התובעת, כי הנתבעים חוששים לחשוף את הדוחות והחשבונות מאז שנת 2011, שכן בכך יוכח שהופר צו המניעה הזמני במסגרתו נקבע איסור על משיכת כספים מקופת החברה.התובעת חזרה על טענתה לפיה אי מתן החשבונות מונע השלמת הבדיקה על ידי המומחה. על כן, יש להמתין עד להכרעה בהליך התלוי ועומד כיום למתן חשבונות אשר יאלץ את הנתבעים למסור מסמכים אלו.עוד העלתה התובעת טענות ביחס לזיופי מסמכים על ידי הנתבע 2 וכן איומים מצדו, ביחס אליהם הוגשה על ידי מנהל התובעת תלונה למשטרה.ביחס למסמך שצורף ממומחה העזר - לא ניתנה למומחה סמכות למנות מומחה נוסף מטעמו. בנוסף, מדובר במסמך שהוכן ביום 18.5.16 - לאחר הגשת טיוטת חוות הדעת מיום 20.3.16.ביחס לשטח הפרויקט, טענה התובעת כי תהליך קבלת ההחלטה ביחס לכך היה פסול, שכן השטח לא נבחן בפועל. על כן, לא מדובר בטעות מקצועית, אלא בפגם מהותי בהליך עריכת חוות הדעת. ד.התייחסות המומחה לטענות התובעתהמומחה טען, כי חלק הארי של הטענות המועלות על ידי התובעת בבקשה הועלו על ידה בתגובתה לטיוטת חוות הדעת וחלקן אף נדונו בפני ביהמ"ש.עוד נטען, כי הליך עריכת חוות הדעת היה מובנה, גלוי ושקוף ושני הצדדים קיבלו הזדמנות אשר נוצלה על ידם להגיש את תגובתם הפורטת לחוות דעתו. לטענתו, הוא בחן את מסמך העמדה שנשלח אליו על ידי התובעת כבר בחודש אפריל 2016 והוא היה לנגד עיניו בעת הכנת חוות דעתו ונבחן על ידו באופן מקצועי ומעמיק.ביחס לטענה לפיה חוות הדעת כוללת שומת מקרקעין שאינה בתחום מומחיותו, טען המומחה כי הוא בעל הכשירות המקצועית לבצע הערכת שווי כלכלית לחברת נדל"ן מניב קטנה יחסית כדוגמת החברה. הוא בעל ניסיון של למעלה מ-20 שנה בביצוע מאות רבות של הערכות שווי כלכליות, לרבות לחברות נדלן מהגדולות במשק הישראלי. לצורך ביצוע חוות הדעת, הוא הסתייע בשמאי מטעמו וצירף את מכתבו של השמאי כנספח לחוות הדעת הסופית.בהמשך תגובתו הוסיף המומחה כי האחריות לחוות הדעת מוטלת באופן מוחלט עליו. בנוסף, גם ביחס להיבטים שלגביהם התייעץ עם שמאי, הוא הביאם בחשבון בחוות הדעת רק לאחר שבחן אותן באופן מעמיק ויסודי.ביחס לשטח הבנוי בפרויקט, טען המומחה כי הסתייע בשמאי מטעמו וכן השתמש בנתון של שווי שטח למ"ר בהתאם למידע של רשויות סטטוטוריות בארץ. בנוסף, הנתונים השונים שקיבל מהתובעת אינם תומכים בשטח גדול יותר מהשטח שהביא בחשבון בהערכת השווי וחלקם אף הצביע על שטח קטן יותר.חוות הדעת אינה מתיימרת להיות שומת מקרקעין. במסגרת חוות הדעת הוא ביצע בנוסף הערכת שווי משלימה על פי גישת היוון תזרימי מזומנים אשר יש לו את המומחיות לבצעה. הערכת שווי זו דמתה מאוד להערכת השווי הנכסי אך היתה נמוכה ב4%. על אף זאת, בחר שלא לאמץ את השווי הנמוך יותר בכ-4% על פי שיטה זו שכן היא מבוססת על הנחה של שימוש לא מיטבי בנכס. עם זאת, יש בכך כדי לחזק את חוות דעתו.ביחס לטענה כי חוות הדעת התבססה על נתונים כספיים לא מהימנים, טען המומחה כי קיבל את כל שנדרש לו מהחברה ולא הופעל עליו כל לחץ על ידי הנתבעים או באי כוחם.המומחה פירט בתגובתו את נתונים שעמדו לרשותו ואת הבדיקות שערך, בכלל זאת, לשנים 2014-2015 - כך למשל , דוחות מבוקרים לשנת 2014 ובחינת הכנסות החברה לשנת 2015, שתאמו את מאזני הבוחן של החברה וכרטסת הנהלת החשבונות.ביחס לטענה לפיה שטח הפרויקט עליו הסתמך לצורך קביעת שווי החברה אינו נכון, טען המומחה כי ערך בדיקה מדגמית שכללה ביקור ב-10 דירות בבניין בשני סיורים נפרדים. הערכת השווי התבססה על השטח ועל ההכנסות בפועל ולא על מספר הדירות. כמו כן, בוצעה כאמור הערכת שווי משלימה על פי גישת היוון תזרימי מזומנים ונמצא כי גם נתוני הנהלת החשבונות של החברה תומכים בכך כי לחברה 95 דירות בפרויקט.ביחס לטענה לפיה המומחה קיבל החלטות בעלות מומחיות משפטית, טען המומחה כי טענה זו לא פורטה על ידי התובעת ובכל מקרה, היא אינה נכונה.ביחס לטענה לפיה הוא נפגש בנפרד עם נציגי הנתבעים ללא ידיעה והסכמת התובעת, טען המומחה כי הוא נפגש עם ב"כ הנתבעים ויועציהם לשם קבלתם התייחסותם לטיוטת חוות הדעת. המומחה טען עוד כי הציע מספר פעמים לב"כ התובעת לקיים פגישה דומה עימו ועם נציגי התובעת, אך פניותיו הושבו ריקם. עוד טען, כי לאור המתח הניכר בין הצדדים, העדיף לקיים את הפגישות באופן נפרד.ביחס לטענה לפיה מנע ביקור עצמאי בפרויקט, טען המומחה כי הסיור בנכס הוכרע על ידי ביהמ"ש. הרקע לפנייתו לביהמ"ש בעניין זה היה חוסר יכולתם של הצדדים לתאם מועד מוסכם לביצוע הסיור וחל עיכוב של שבועות ארוכים ועל כן פנה לסיועו של בית המשפט. בנוסף, דחה את הטענה לפיה מנע הגשת שומה על ידי התובעת אשר הגישה בפועל חוות דעת של שמאי מטעמה (נספח יב' לחוות הדעת).ביחס לטענה כי נפגש עם רו"ח רפאל, מדובר בעניין שגרתי ביותר להיפגש עם רו"ח החברה. בנוסף, הנושא נדון על ידי בית המשפט במסגרת החלטתו בבקשה 53.ביחס לטענה לפיהן היו שגיאות בחוות הדעת, כגון קיזוז מערך החברה בגין תשלומי מס עתידיים וכן קיזוז הוצאות עתידיות, הסביר המומחה את אופן עריכת חוות הדעת על ידו ואת המתודולוגיה בה נקט.ביחס לטענה לפיה לא ניתנו למומחה על ידי התובעת דפי בנק או כרטסות, אלא רק חומרים ערוכים, טען המומחה כי הוא קיבל את כל החומרים שביקש מהחברה.ה.תגובת התובעת להתייחסות המומחהבתגובה להתייחסות המומחה, טענה התובעת כי פרויקט נדל"ן אחר הצמוד לפרויקט הנדון משווק בשיעור 342% מהמחיר שנקבע עבור הפרויקט בחוות הדעת.עוד נטען, כי עצם הודאתו של המומחה כי ערך שומות קרקע גם בחוות דעת בעבר מוכיחה כי הוא משיג את גבול המקצוע.המומחה אף הודה כי נפגש ביחידות עם ב"כ הנתבעים ונציגיהם בנפרד וללא נציגי התובעת.טענתו של המומחה לפיה התובעת ונציגיה סירבו להיפגש עימו אינה נכונה. המועדים שהוצעו על ידי המומחה לא היו נוחים למנהל התובעת ולב"כ ועל כן נקבע כי עמדת התובעת תוגש בכתב ללא קיום פגישה. התובעת הניחה כי המומחה לא ייפגש בנפרד עם הנתבעים ונציגיהם. מדובר במהלך בלתי הוגן שיש בו לבדו כדי לפסול את מינויו של המומחה.ביחס לשטח הבנוי בפרויקט, שבה וטענה התובעת כי אי מדידת השטח על ידי המומחה, אלא הסתמכות על ביקור מדגמי בנכס מבלי שבוצעה בדיקה עצמאית על ידי המומחה או על ידי מודד מוסמך, מהווה חוסר מקצועיות ורשלנות.עוד נטען כי המומחה קבע קביעות משפטיות. כך למשל, התעלם המומחה מהחלטות החברה והחליט על דעת עצמו כי רו"ח רפאל הוא זה שימסור נתונים חשבונאיים, למרות שהדוחות שביקר לוקים בחסר ועל אף שרו"ח שנמונה באספה הכללית של בעלות המניות הינו רו"ח פלטיאל ארבוז. בכך נטה המומחה לטובת הנתבעים באופן חד צדדי.יתרה מזאת, היה על המומחה לקבל חוות דעת מאדריכל לצורך קביעה מהן הזכויות והאפשרויות לניצולן.ו.תשובת הנתבעים להתייחסות המומחה וכן לתגובת התובעתלטענת הנתבעים, בקשת התובעת סרבלה את ההליך ויצרה כפילות מיותרת. לאחר שהבקשה הנוכחית תוכרע, יהיה צורך לדון בטענות חופפות רבות אשר נובעות מדרישת התובעת לשלוח למומחה שאלות הבהרה ולחקור אותו בחקירה נגדית.עוד נטען, כי הגשת הבקשה בעיתוי בו הוגשה לא השיגה מאום. משעה שהוגדר מתווה להגשת חוות הדעת, אשר כלל זכות טיעון לצדדים ביחס לטיוטה, ומשעה שביהמ"ש אישר מתווה זה - היה על התובעת לפעול בהתאם למתווה ולמצות את זכות הטיעון שהוקנתה לה בפני המומחה ולא לפנות לביהמ"ש.בנוסף נטען, כי התובעת מתייחס למומחה בצורה משתלחת, בזלזול ובהתלהמות.עוד טענו הנתבעים, כי התובעת עושה כל מאמץ על מנת לעכב את השלמת ההפרדות בין הצדדים. לטענת הנתבעים, הם הביעו בעבר את החשש כי התעכבות ההליך תביא לכך שהערכת השווי לא תהיה עדכנית למועד מכירת המניות, וכי יצטברו נתונים חדשים שאף אותם תבקש התובעת לקחת בחשבון בהערכת השווי. חששם של הנתבעים התממש, שכן התובעת מעריכה כי שווי החברה ילך ויעלה עם השנים. על כן היא שמה לעצמה למטרה למנוע בכל מחיר את השלמת קביעת השווי של מניותיה.ביחס לטענה כי המומחה אינו כשיר ליתן את חוות דעתו, טענו הנתבעים כי דעתם היא כדעת המומחה. אין ספק, כי מדובר בהערכת שווי כלכלית של מניות בחברה פרטית -להבדיל מהערכת שווי כלכלית של מקרקעין. מטעם זה ברור כי הגורם המוסמך לבצע את הערכת השווי הוא המומחה עצמו. עוד נטען, כי אין ספק שבמסגרת הערכת שווי של החברה עשויות להתעורר גם שאלות בעלות אופי שמאי. על פי פסיקת ביהמ"ש, במקרה זה, מותר למומחה להיעזר במומחה עזר אשר ייעץ לו בעניינים החורגים מתחום מומחיותו.לטענת הנתבעים, היה ידוע לצדדים כי המומחה ייעזר בשמאי מקרקעין מוסמך בעניינים נקודתיים החורגים מתחום המומחיות שלו. על כן, לא יעלה על הדעת כי התובעת "תזכר עתה" כי היא אינה מרוצה מן המתווה של הזקקות למומחה עזר לאחר שהערכת השווי כבר הושלמה.בנוסף, לתובעת היו הזדמנויות להעלות הסתייגויות מן המתווה בו המומחה נדרש לסיוע מומחה עזר והיא בחרה שלא לעשות כן.עוד הוסיפו הנתבעים, כי התובעת מוטרדת מכך שהמומחה הסתמך על מכתב מפורט מטעם מומחה העזר ולא קיבל חוות דעת שמאית ערוכה כדין. על כן, לפנים משורת הדין ועל מנת להפיס את דעת התובעת, הנתבעים אינם מתנגדים למתן הוראה למומחה העזר לשכתב את המכתב שכתב ולערוך אותו במתכונת של חוות דעת שמאית.ביחס לטענות שהועלו ע"י התובעת בנוגע להגינות הליך הערכת השווי, טענו הנתבעים כי המומחה הבהיר שערך פגישות מקצועיות עם בעלי תפקידים רשמיים וכי פגישתו עם רו"ח המבקר של החברה רו"ח רפאל אינה פגישה עם גורם מטעם החברה, אלא עם גורם אובייקטיבי.בנוסף, היוזמה לקיום פגישות נפרדות עם המומחה, בכדי לצמצם את נקודות החיכוך בין הצדדים, הייתה יוזמה של מנהל התובעת. התובעת ידעה על קיומן של פגישות נפרדות של הנתבעים עם המומחה ואף הסכימה לכך.ביחס לטענות התובעת בנוגע לאופן עריכת חוות הדעת, טענו הנתבעים כי המומחה קיבל את כל המסמכים ואת כל המידע שהיה דרוש לו לפי שיקול דעתו.למומחה ניתן שיקול דעת מוחלט להחליט איזה מסמכים דרושים לו ודי בכך על מנת להשמיט את הבסיס תחת טענות התובעת.ביחס לטענת התובעת לפיה המומחה קיבל החלטות בעלות אופי שיפוטי, טענו הנתבעים כי המומחה הבחין היטב בין שאלות שנמצאות בתחום מומחיותו לבין כאלו החורגות מתחום מומחיותו. ככל שעלו שאלות משפטיות, המומחה לא הכריע בהן אלא הותיר את ההכרעה לביהמ"ש.ביחס לטענת התובעת לפיה נפלו בטיוטת חוות הדעת טעויות, טענו הנתבעים כי הבקשה הנוכחית אינה האכסניה לדון בטענות אלו. מאז הכנת הטיוטה חלו שינויים בחוות הדעת. היה על התובעת לפעול בדרך המקובלת ולשלוח שאלות הבהרה למומחה ולאחר מכן, ככל שיהיה בכך צורך, לחקור אותו.בנוסף, התייחסו הנתבעים לגופן של הטענות שהועלו על ידי התובעת ביחס לטעויות בחוות הדעת.ז.התייחסות המומחה לתגובת התובעתהמומחה הגיש, כאמור, התייחסות נוספת לתגובת התובעת.בהתייחסותו, שב המומחה וטען כי הוא דוחה את הטענות לפיהן הוא אינו כשיר לערוך את חוות הדעת. בנוסף, פירט המומחה את השכלתו ואת ניסיונו וטען, כי הוא ערך הערכות שווי לחברות נדל"ן מניב שונות, ביצע תחשיבים עצמאיים של שווי החברה כנגזרת של גישת היוון תזרימי מזומנים או על בסיס גישת השווי הנכסי.ביחס לטענת התובעת לפיה ערך פגישות עם נציגי הנתבעים וכי פגישות אלו נתגלו לראשונה רק לאחרונה, טען המומחה כי מדובר בטענה שאינה נכונה. ניתן גילוי ברור לפגישות אלו במסגרת חוות הדעת. פגישות אלו היו חלק ממתווה מובנה שהודע מבעוד מועד לצדדים וכן לביהמ"ש. ביחס לטענת התובעת לפיה מחירו של נכס נדל"ן אחר הצמוד לנכס נשוא הפרויקט וכמעט זהה לו הינו גבוה יותר מהמחיר של הנכס, טען המומחה כי לא ניתן להשוות בין שני הנכסים. בנוסף, טענות התובעת בהקשר זה מבוססות על ידיעה עיתונאית.עוד טען המומחה, כי כל הבדיקות שנערכו על ידו ביחס לנכס פורטו במכתב השמאי. בדיקה זו כללה בין היתר את היתר הבנייה ותוכנית הגשה מאושרת. המומחה ציין כי ערך בנכס שני ביקורים ובחן 20 דירות באופן מדגמי וכן את הנתונים הכספיים של כרטסת הנהלת החשבונות של כל אחת מ-95 הדירות בפרויקט.ביחס לטענה כי "הועלמו" משטח הנכס קומות מסוימות, טען המומחה כי השטח המסחרי לו משויכים קומות אלו הוערך על פי הכנסות בפועל ועל פי השווי הנכסי.ביחס לטענה כי הסתייע בשמאי, טען המומחה כי הצדדים ידעו מבעוד מועד שבכוונתו מתכוון להסתייע בשמאי ואף ידעו על זהותו. גם בנושאים מקצועיים בהם התייעץ המומחה עם שמאי, הוא בחן בקפידה וביסודיות את עצותיו המקצועיות ורק לאחר שהשתכנע כי הן נכונות, אימץ אותן במסגרת חוות דעתו.המומחה עוד התייחס לטענות שונות שהועלו על ידי התובעת לגופן.בכלל זה, טען המומחה כי הערכת השווי על פי גישת היוון תזרימי מזומנים התבססה על ניתוח מעמיק ויסודי של נתוניה הכספיים של החברה ועל שיעור ההיוון המקובל. מדובר בהערכת שווי לכל דבר ועניין העומדת בפני עצמה.ח.דיון והחלטהטרם אדון בטענות הצדדים לגופן, יצוין כי חזקה היא שמומחה מטעם בית-המשפט משקף את האמון שבית-המשפט רוחש למומחה שבו מדובר בהיות המומחה "זרועו הארוכה". קיימת מעין "חזקת תקינות" לפיה מומחה מטעם בית המשפט פועל במקצועיות ובתום לב ובית המשפט לא יפסול בנקל את מינויו. סתירתה של חזקה זו מחייבת הוכחת קיומן של אינדיקציות ברורות לניגוד עניינים ובמידה ונתגלו פגמים חמורים בשיקול דעתו של המומחה, במהימנותו, או שהימנעות מפסילה תגרום לעיוות דין (רע"א 7323/11 ‏ליאת ועקנין נ' המאגר הישראלי ביטוחי רכב (בפול) בע"מ (פורסם בנבו); רע"א 6264/15 ‏ פלונית נ' משרד הבריאות (פורסם בנבו)).לא כך המקרה שלפניי.כעת אתייחס לכל אחת מטענות התובעת לגופן.-טענות התובעת ביחס לאירועים שאירעו בחברה בין השנים 2012-2016התובעת טענה, כאמור, כי הנתבעים קיבלו החלטות חד צדדיות ומקפחות נוספות מעבר לאלו שפורטו בתביעה במהלך השנים 2012-2016. בשל כך, אין לטענתה מקום להתיר עוד את כפיית מכירת המניות מהתובעת לנתבעת על בסיס נתוני שנת 2011.דינה של טענה זו להידחות.התובענה לא כללה אירועים שאירעו בשנים אלו ואין מקום לכלול אותם או להתייחס אליהם בשלב זה לאחר מתן פסק דין בתובענה. מהות טענותיה של התובעת הן למעשה ערעור מסווה על פסק הדין וכן ניסיון לכלול בו אירועים החורגים מעילת התביעה ודיון בתביעה חדשה לחלוטין.יתרה מכך, בקשת התובעת להתייחס לאירועים שאירעו מאז הגשת התביעה כבר נדונה והוכרעה בהחלטתי מיום 2.4.2015 בבקשה מס' 43. כך אף שבתי וציינתי בהחלטה מיום 2.6.2015 בבקשה מס' 49: "אמנם התביעה הוגשה כבר בשנת 2011, ונשלל ניסיונה של המשיבה [התובעת - ד.ק] להעלות טענות ביחס להתפתחויות שונות בחשבונות החברה לאחר מועד זה... מסיבה זו, בין היתר, נדחתה בקשה שהגישה המשיבה - להתיר לה להזרים כספים לקופת החברה".עוד צוין בהחלטה זו "עם זאת, יש להפריד בין הנתונים לצורכי גיבוש עילות התביעה, אותם יש להניח כבר בעת הגשת התביעה, לבין הנתונים הרלוונטיים לסעד הנפסק - מכר כפוי של מניות החברה על ידי בעל מניות אחד למשנהו - יוצר אירוע חדש; במצב דברים זה, נדרשת הערכה עדכנית של שווי החברה".מאחר והמידע אליו מבקשת התובעת להתייחס במסגרת בקשה זו אינו רלוונטי לצורך הערכת השווי של מניותיה, אלא מהווה, כאמור, הרחבה של עילות התביעה, אין מקום להתייחס אליו.-טענת התובעת בדבר הצורך במינוי שמאי התובעת טענה כאמור כי המומחה אינו בעל מומחיות בתחומי שומות מקרקעין ועל אף זאת, ערך שומה של נכס החברה. על כן, לטענתה, יש למנות שמאי מקרקעין מטעם ביהמ"ש. בנוסף, יש בכך לפגוע בכללי הצדק הטבעי ועיקרון מראית פני הצדק באופן שאינו מותיר ברירה מלבד העברת המומחה מתפקידו ומינוי מומחה אחר תחתיו.דין טענת התובעת להתקבל בחלקה.כעולה מחוות הדעת, המומחה נקט לצורך הערכת שוויה של החברה בשתי גישות: האחת, גישה המבוססת על השווי הנכסי, לפיה מוערכים שווי נכסי המקרקעין של החברה; השנייה, גישת היוון תזרימי מזומנים (DCF).כאמור בחוות הדעת (בעמ' 12), נעזר המומחה בשמאי מטעמו לצורך ביסוס הערכת השווי לפי גישת השווי הנכסי:"נעזרתי בשמאי מטעמי שבדק את המצב התכנוני של הנכס, רישוי ורישום (כולל זכויות בנייה נוספות לגג ותוכניות בניין עיר בחלקות גובלות). כמו כן, השמאי מטעמי בדק לבקשתי נתונים של שווי מ"ר מגורים ושיעור היוון מתאים למגורים ומסחר התואמים את הנכס נשוא חוות דעת זאת וכן מספר נושאים נוספים כמפורט במכתבו של השמאי המצ"ב כנספח לחוות דעת זאת".מכתבו של השמאי בו נעזר המומחה - טאגור אגמון (להלן: "השמאי") צורף כנספח כב' לחוות הדעת (להלן: "מכתב השמאי").כמצוין במכתב השמאי, הוא בחן את תכניות בנין עיר בחלקות גובלות; את היתר הבניה; את שווי השטח הבנוי למגורים בבניין וכן את הבנייה על גג המבנה. מסקנות השמאי היו, בין היתר, כי הבניין כולל 95 דירות מגורים (עמ' 1 למכתב השמאי) וכי שווי מ"ר למגורים היא בין 30-35 אלף ש"ח (עמ' 3 למכתב השמאי).הערכת שוויה הנכסי של החברה בחוות הדעת מבוססת על הערכתו של השמאי במכתבו ועל כך כי הבניין כולל 95 דירות מגורים, על שווי המ"ר למגורים וכן על הערכות השמאי ביחס לתוספת של השפעת הנוף על שווין של הדירות וכן הפחתה בשל השימוש המוגבל בחלק מדירות המגורים שהן דירות סטודיו לאמנים (עמ' 31-31 לחוות הדעת). שוויה הנכסי של החברה נקבע בחוות הדעת כ- 199.1 מיליון ש"ח (לפני ניכוי חובותיה).המומחה ערך, כאמור, את חוות הדעת גם בהתבסס על גישת היוון תזרימי המזומנים. אף בדיקה זו העלתה כי שווי החברה הוא כ- 191.1 מיליון ש"ח.בחוות הדעת צוין כי בבדיקת ההיוון התזרימי נלקח בחשבון גם שווי הזכויות בגג הבניין בסך כ-6.6 מיליון ש"ח. כעולה ממכתב השמאי, בחינת שווי הזכויות בגג נעשתה על ידי המומחה בהתבסס על נתונים שהוצגו לו על ידי השמאי (עמ' 7-8 למכתב השמאי).בפסיקת בתי המשפט נדונה לא אחת סוגיית היעזרותו של מומחה שמונה על ידי בית המשפט בחוות דעת אחרות או במסמכים חיצוניים שנערכו על ידי גורמים אחרים.נקבע בפסיקה, כי מומחה שמינה בית המשפט אינו רשאי לפטור את עצמו מלתת חוות-דעת עצמאית משלו שתהיה פרי בדיקה, מומחיות, עיון ושיקול דעת שלו באופן אישי. נקבע, כי המומחה רשאי לבקש בדיקה נוספת על-ידי מומחה אחר ורשאי הוא לסמוך על תוצאותיה, אחרי שהעביר אותן בכור מומחיותו, אך אל לו לסמוך את חוות-דעתו על חוות-דעתו של המומחה האחר ואל לו לאמצה (רע"א 7265/95 גלדשטיין נ' בראל, פ"ד נ(3) 214  בעמ' 219-220, להלן: "פס"ד גולדשטיין").בהמ' 5536/97 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' לנקרי (פורסם ב"דינים ועוד", להלן: "עניין לנקרי") , נדונה בקשה לפסילת חוות דעתו של מומחה בתחום הנוירולוגי שמונה על ידי ביהמ"ש, מהטעם כי עמד לעיונו מסמך אבחון פסיכולוגי שהוכן על ידי גורם מקצועי אחר לבקשת המומחה.ביהמ"ש החליט שלא לפסול את המומחה מתפקידו. זאת, שכן, לא נגרם עיוות דין למבקשת מכך שלא הועברה אליה המסמך לעיונה טרם המצאת חוות הדעת. בנוסף, קבע ביהמ"ש כי אף אם המומחה נעזר בדוח שהוכן על ידי אדם אחר שלא מונה כמומחה על ידי בימה"ש אין בכך כדי לפסול את חוות דעת המומחה.יחד עם זאת, מאחר וחוות דעתו של המומחה באותו מקרה היתה מבוססת באופן מוחלט על אותו המסמך, מבלי שהמומחה הפעיל את שיקול דעתו המקצועי, הוחלט למנות מומחה נוסף בתחום הנוירולוגי מטעם ביהמ"ש.בעניין לנקרי, נסמך ביהמ"ש על דבריו של בית המשפט העליון (כב' השופט ש. לוי) ברע"א 3358/91 סהר חברה ישראלית לביטוח בע"מ נ' יוסף ציון (פורסם בנבו) (להלן: "פס"ד סהר"), כלהלן: "קראתי את שני המסמכים שבמחלוקת ואני מסכים עם המבקשת שהם כוללים חלקים שלא ניתן להגדירם כ"רשומות רפואיות"...וגם דברים העשויים להתפרש כ"חוות דעת" אסורה. אך גם אם כך הוא אין המסקנה צריכה להיות בהכרח פסילתה של חוות הדעת, אלא שומה על בית המשפט לשקול אם כתוצאה מהסטייה ממצוות התקנה אמנם נגרם לבעל הדין הנוגע בדבר עיוות דין".  בפס"ד גולדשטיין נדרש ביהמ"ש העליון לדון במקרה דומה וקבע כלהלן:"...פרק זה הוא בגדר חוות-דעת שראוי שלא תוגש למומחה רפואי, ומשהוגשה - שלא יסתמך עליה. אולם, מחוות-דעתו של המומחה הרפואי עולה שלא אימץ את חוות הדעת האסורה אלא הפעיל שיקול-דעת עצמאי משלו. מתברר שהמומחה בדק את המשיבה בעצמו... אין לראות בכך אימוץ של מסקנות הנוירופסיכולוג על-ידי המומחה הרפואי ללא שיקול-דעת עצמאי, או חוסר תום-לב מצדו.יש להדגיש, שלא כל פגם בחוות-דעת של מומחה מחייב לפסול אותה. כפי שקבע המשנה לנשיא ש' לוין בעניין דומה: "...אין המסקנה צריכה להיות בהכרח פסילתה של חוות הדעת, אלא שומה על בית המשפט לשקול אם כתוצאה מהסטייה ממצוות התקנה אמנם נגרם לבעל הדין הנוגע בדבר עיוות דין'... "במקרה שבפני, הערכת שוויו של הנכס בבעלות החברה מהווה חלק מהותי מחוות הדעת. השפעתה של הערכת שווי הנכס הינה משמעותית מבחינת הערכת שוויה של החברה. על כך, הצדדים אינם חלוקים.בנסיבות אלו, ובהעדר השכלה שמאית של המומחה, הערכת שווי הנכס חייבה להתבסס על הערכת שווי שמאית. לא די היה להסתפק במכתב מאת שמאי ובו הערכות ביחס לשווי הנכס בלבד אותן אימץ המומחה במלואן.עם זאת, לא בנקל תיפסל חוות-דעתו של מומחה מטעם בית-המשפט. הכלל הוא, שחוות-דעתו של מומחה שהתמנה בידי בית-המשפט תיפסל רק אם שוכנע בית-המשפט כי נפל בה פגם היורד לשורש העניין, כגון, פגם בשיקול-דעתו המקצועי של המומחה, פגם העשוי להעיד על חוסר תום-לב, משוא פנים או דעה קדומה. על בית-המשפט לצאת מתוך ההנחה, כי המומחה שמינה עשה מלאכתו נאמנה, ללא משוא פנים וביושר, על-פי מיטב כישוריו, ניסיונו ושיקול-דעתו (רע"א 6401/00 לה נסיונל חברה לביטוח נ' סאלח (פורסם בנבו); רע"א 11147/03 ביטון נ' אלעזרה (פורסם בנבו)). בנוסף, אף אם נפל פגם בעריכת חוות הדעת, יש לשקול אם כתוצאה מהפגם שנפל בחוות-הדעת נגרם לבעל-הדין הנוגע בדבר עיוות דין (פס"ד סהר) וכן אם השגגה שיצאה תחת ידו של המומחה ניתנת לתיקון (רע"א 6116/97 שוחט נ' ציון חברה לביטוח בע"מ (פורסם בנבו)).בענייננו, אין מקום לפסול את חוות הדעת או להעביר את המומחה מתפקידו:ראשית, המומחה פעל בשקיפות מלאה עם הצדדים בנוגע להסתייעותו בשמאי ויידע אותם בנוגע לכך מבעוד מועד. כעולה מהתכתובות שצורפו על ידי המומחה, התובעת עצמה ביקשה ביום 26.7.2015 כי המומחה ישקול למנות שמאי אובייקטיבי מטעמו על חשבון הצדדים (דוא"ל ב"כ התובעת אל המומחה צורף כנספח ג' להתייחסות המומחה).בתגובה לכך, ביום 27.7.15, השיב עובד ממשרדו של המומחה כי בכוונת המומחה להיעזר בשמאי ממשרד טאגור אגמון: "...הגם שהערכת חברות מסוג זה הינן בתחום מומחיותינו, אנו נוהגים להעזר לצורך נושאים נקודתיים במשרד שמאים מטעמנו, בשם "טאגור אגמון", עימו עבדנו בהצלחה בעבר. ככל שאין לאף אחד מהצדדים התנגדות, נעזר במשרד זה לפי הצורך גם במקרה הנדון. נבקש כי בסיור המשלים השמאי מטעמנו יפקוד את כל הדירות ככל האפשר. כמובן שהתהליך יהיה שקוף והצדדים יקבלו טיוטה מפורטת של עבודתנו והזדמנות להעיר הערותיהם בכל הסוגיות - שמאיות ואחרות. בנוסף נציין שחוות דעתנו תהיה הערכת השווי של החברה ולא שומת מקרקעין" (נספח ג' להתייחסות המומחה).בתגובה לכך, ביום 27.7.15, ציין ב"כ התובעת כי הוא מסכים לשכירת שירותיו של השמאי בכפוף לכך שיצהיר שאין לו קשר למי מהצדדים וכן יכין חוות דעת חתומה לפי כללי לשכת שמאי המקרקעין (נספח ג' להתייחסות המומחה).אף ב"כ הנתבעים הסכים בהודעת דוא"ל מיום 11.8.16 להיעזר בשמאי, בכפוף למספר תנאים מצטברים (נספח ג' להתייחסות המומחה).בהמשך לכך, הגיש המומחה בקשה למתן הוראות לביהמ"ש לאור חילוקי הדעות בין הצדדים בנוגע ליצירת קשר עם השמאי בעת סיור בנכס. בהחלטה מיום 26.11.15 נקבע כי המומחה יקבע את דרך עריכת הסיור לפי שיקול דעתו. סוגיית עריכת חוות דעת על ידי השמאי לא הועלתה על ידי הצדדים או על ידי המומחה בפני ביהמ"ש.העולה מכך הוא כי התובעת הייתה מודעת היטב לשמאי ולזהותו ולכך שבכוונת המומחה להיעזר בשירותיו. שנית, הצדדים לא היו מעורים בקבלת מכתב השמאי. מדובר בשמאי אובייקטיבי מטעם המומחה עצמו, כך שלא נוצר מצב של ניגוד עניינים או משוא פנים מטעם המומחה או השמאי. שלישית, המומחה ערך כאמור הערכת שווי של החברה לפי שיטת ההיוון התזרימי (DCF) שהיא, ככלל, השיטה המוכרת והמקובלת להערכת שוויה של חברה (רע"א 779/06 ‏קיטאל החזקות ופיתוח בינלאומי בע"מ נ' שאול ממן (פורסם בנבו)).עולה מכך, כי המומחה הפעיל את שיקול דעתו המקצועי והעצמאי והגיע לסכום כמעט זהה לזה שנבע מהערכת השווי הנכסי.רביעית, המומחה העביר לצדדים את טיוטת חוות הדעת ואפשר להם להגיב עליה ולהעביר הערותיהם. רק לאחר מכן העביר את חוות דעתו הסופית, אליה צורפו תגובות הצדדים. המסקנה היא כי המומחה פעל בתום לב, באופן הגון ושקוף עם הצדדים ובאי כוחם וללא משוא פנים.חמישית, אין מקום לקבל את טענת התובעת לפיה השיג המומחה את גבול מקצוע השמאות, שכן הוא לא ערך הערכת שווי אלא הסתמך על הערכות השמאי.בנסיבות אלו, אין כל מקום להעביר את המומחה מתפקידו או לפסול את חוות דעתו.יחד עם זאת, בנסיבות המקרה, נכון היה לו היה המומחה מקדים ופונה לביהמ"ש בבקשה למינוי מומחה נוסף, או לחלופין בהודעה בדבר הצורך בקבלת עמדתו של שמאי.כך עולה גם מדברי ביהמ"ש העליון (כב' השופט י' טירקל) בפס"ד גולדשטיין:"יש מקום להעיר, שמומחה רפואי שבית המשפט מינהו, הסבור שאין די בבדיקות עזר גרידא, אלא שיש צורך בחוות-דעת נוספת כדי להשלים את חוות-דעתו ולבססה, ייטיב לעשות אם יפנה, בבקשה או בהמלצה, לבית המשפט למנות מומחה רפואי נוסף".לאור העובדה כי המומחה הסתמך, כאמור, על מכתבו של השמאי והוא מהווה חלק בלתי נפרד מחוות הדעת - מן הראוי כי מכתב זה ייערך בצורת חוות דעת מומחה על פי כללי הדין.   -טענת התובעת לפיה חוות הדעת לוקה בטעויות התובעת העלתה, כאמור, מספר טענות ביחס לטעויות שנפלו בחוות הדעת אשר חלקן עולות לטענתה לכדי רשלנות מקצועית של המומחה. כך למשל, ביחס לקביעה בדבר השטח הבנוי בפרויקט וכן שגיאות חשבוניות נוספות. אין מקום לדון בטענות אלו של התובעת, בוודאי לא בשלב זה.המומחה הגיש את חוות דעתו על סמך שיקול דעתו וניסיונו המקצועי. לצדדים שמורה הזכות לחקור את המומחה על חוות דעתו ולבית המשפט הסמכות לקבל את חוות הדעת או לדחות את ממצאיה.זה מכבר נקבע בפסיקת בתי המשפט כי "משמונה מומחה מטעם בית המשפט, הרי בית המשפט הוא המחליט, אילו מסקנות יש להסיק מחוות דעתו של המומחה... בית המשפט הוא הממנה מומחה מטעמו כדי לקבל תמונה מדויקת ומלאה, ואם חוות הדעת של המומחה שמינה מקובלת עליו, רשאי בית המשפט להסתמך על כל חלק אשר כלול בה" (ע"א 402/85 מרקוביץ נ' עיריית ראשון לציון, פ"ד מא (1) 133, מפי הנשיא שמגר).על כן, דין טענות אלו להידחות.-טענת התובעת לפיה המומחה מנע ממנה לקיים ביקור עצמאי בפרויקט ואף מנע הגשת שומה מטעם התובעתדין טענה זו להידחות.כמפורט לעיל, סוגיית הביקור בנכס הוכרעה על ידי ביהמ"ש באופן מפורש וברור בהחלטה שניתנה ביום 2.6.2015. ביהמ"ש קבע הוראות בדבר הסיור שיש לערוך ולא היה מקום כי התובעת תשוב ותעלה טענות בעניין זה או שתמצא בכך אמתלה להעלות טעם לפגם בהתנהלות המומחה.העלאת סוגיה זו פעם נוספת על ידי התובעת מהווה אף היא ערעור מוסווה על החלטת ביהמ"ש ואין מקום להתיר זאת.ביחס לטענת התובעת כי המומחה מנע ממנה להגיש שומה של הנכס, טענה זו אינה נכונה. לחוות הדעת צורפה שומה של השמאי לס מטעם התובעת מיום 28.1.2016 יחד עם עמדת התובעת ביחס לעריכת הערכת שווי של החברה (נספח א' לחוות הדעת).-טענת התובעת לפיה העדיף המומחה להיפגש ביחידות עם רו"ח רפאל התובעת טענה, כאמור, כי המומחה ביכר להסתמך על דוחות כספיים של רו"ח רפאל על אף שנמצא כי הדוחות אינם מהימנים ועל אף שהמומחה ידע היטב כי החברה מינתה את רו"ח ארבוז כמבקר הדוחות הכספיים. בכך אף יש לטענתה כדי להביא להעברת המומחה מתפקידו.דין טענה זו להדחות.בהחלטה שהתקבלה ביום 17.1.2016 נקבע, כאמור, כי למומחה נתון שיקול דעתו מלא לדרוש כל מסמך שיידרש כדי לבצע את הערכת השווי של החברה. בנוסף, הנתבעים הגישו בקשה בה התבקש ביהמ"ש להורות כי המומחה יפגש עם רו"ח רפאל ולא עם רו"ח ארבוז אשר מונה על ידי הנתבעים לאחר מתן פסק הדין. בהחלטה שניתנה ביום 29.9.2015 נקבע כי אין מקום להגיש בקשה למתן הוראות המתיחסת להחלטה שהתקבלה באספה הכללית שזומנה לכאורה בחודש מאי 2012, שכן ביהמ"ש סיים את ההליך עם מתן פסק הדין. עוד נקבע בהחלטה כי יש לאפשר למומחה לבצע את תפקידו על פי שיקול דעתו.משנדחה ניסיונם של הנתבעים לחייב את המומחה להיפגש עם רו"ח רפאל ולא עם רו"ח ארבוז, יש לדחות מאותם טעמים אף את ניסיונה של התובעת לחייב את המומחה להיפגש עם רו"ח ארבוז דווקא.יתרה מזאת, לא מצאתי כי החלטתו של המומחה להיפגש עם רו"ח רפאל יצרה פגם או פסול הנופלים בגדר החריגים המצדיקים את פסילתו של מומחה מטעם ביהמ"ש.-טענת התובעת לפיה המומחה נפגש בנפרד עם נציגי הנתבעים ללא ידיעתה והסכמתההתובעת טענה עוד, כאמור, כי המומחה נפגש ביחידות עם הנתבעים ונציגיה וגם בכך יש טעם בפסילתו. דין טענה זו להידחות. מקובלת עלי קביעת בית משפט בה"פ (ירושלים) 5342/06 פנחס ובניו נ' אסייג ואח' לפיה: "קיים הבדל מהותי בין מומחה לבין בורר. תפקידו של בורר הוא להכריע בסכסוך שבין הצדדים מחוץ לכותלי בית המשפט. מידת התערבותו ופיקוחו של בית המשפט על החלטת בורר מצומצמת לרשימה סגורה של עילות לביטול פסק בורר... לעומת זאת מומחה מתמנה במטרה להגיש חוות דעת שתשמש אחת הראיות במשפט, כאשר סמכות ההכרעה במחלוקת שבין הצדדים נתונה לבית משפט." (סעיף 24 לפסק הדין). כך נקבע גם על ידי כב' השופט זילברטל בבר"ע (ירושלים ) 3379/07 חברת גג אדום יזמות לבניית פרויקטים בע"מ נ' חברת גבע הראל ופיקוח בע"מ.לדבריו "כפי שציין בית המשפט, יש להבחין בין בורר לבין מומחה לעניין משמעות העובדה שבעל התפקיד נפגש עם אחד מבעלי הדין בנפרד. לעניין זה ראו פסק דין שניתן בימים אלה על ידי כב' השופט פרקש בה"פ (מחוזי ירושלים ) 5342/06...אכן, בתחומי משפט אחרים רווחת הפרקטיקה בגדרה פוגש מומחה מטעם בית משפט את אחד הצדדים בנפרד, כאשר הוא חשוף, לכאורה, למידע שנמסר לו במעמד צד אחד.אלא שהאפשרות לחקור את המומחה על חוות דעתו והעובדה שאין הוא מכריע בסכסוך מובילות למסקנה כי עצם הפגישה עם אחד הצדדים ללא נוכחות משנהו, אינה מחייבת, בכל מקרה ובכל הנסיבות, לבטל את מינויו של המומחה".  ברמ"ש (ירושלים) 4022/10 פלוני נ' פלונית קבע כב' השופט דרורי כי זכות המומחה להיפגש עם כל צד היא סבירה. זאת ועוד, התובעת עצמה מודה כי המומחה יזם להיפגש עימה ועם נציגיה בנפרד על מנת לקבל הערות ביחס לטיוטת חוות הדעת. אולם, לדבריה, המועדים שהוצעו על ידי המומחה לא היו נוחים למנהל התובעת ולב"כ ועל כן נקבע כי עמדת התובעת תוגש בכתב ללא קיום פגישה. בנסיבות אלו, המומחה לא פעל במשוא פנים או בהעדפת מי מהצדדים להליך. יתרה מכך, התובעת לא יכלה להניח כי לא תתקיימנה פגישות נפרדות בין המומחה לבין נציגי הנתבעים. משוויתרה על פגישות עבודה עם המומחה, אין לתובעת להלין אלא על עצמה.    -טענת התובעת ביחס למסירת חשבונות החברה לשנים 2012-2016 למומחהלטענת התובעת, היא זקוקה, כאמור, לחשבונות החברה לשנים 2012-2016 על מנת לבצע הערכת שווי עדכנית של החברה. לטענתה, נפלה טעות מקצועית קשה בהתנהלות המומחה בכך שהוא לא דרש את החשבונות לשנים אלו. דין טענה זו להידחות.בהחלטה שהתקבלה ביום 17.1.2016 נקבע, כאמור, כי למומחה נתון שיקול דעתו מלא לדרוש כל מסמך שיידרש כדי לבצע את הערכת השווי של החברה.  בהחלטה זו נקבע, כאמור, ביחס לבקשת התובעת להורות לנתבעים להעביר לידי המומחה את כל הנתונים החשבונאיים של החברה לשנים 2011-2015, כי "אין מקום לאפשר למבקשת לנסות ולנהל הליך עצמאי ונוסף בתיק הנוכחי, בענין קבלת המסמכים לשנים 2011-2015, ככל שאלה אינם נדרשים על ידי מעריך השווי. לכן, אין אף נפקות לפסק הדין בו נמחקה המרצת הפתיחה שהוגשה בענין המסמכים על ידי כב' השופט כבוב. יתרה מזאת, מקובלת עלי טענת המשיבים כי הסעד שהתבקש על ידי המבקשת בענין המסמכים החשבונאיים לשנים 2011-2015 - התבקש אף במסגרת רע"א 2643/15 שהוגשה על ידי המבקשת. בר"ע זו נדחתה ביום 28.12.15".הגשת בקשה נוספת בעניין זה על ידי התובעת מהווה אף היא ערעור במסווה על החלטה מפורשת וברורה שניתנה על ידי ביהמ"ש זה מכבר.יתרה מזאת, התובעת יכלה להעלות טענות אלו לאחר הגשת חוות דעת המומחה ולא היה מקום להעלותן בשלב זה. 3. טענות הצדדים בבקשה מס' 69בבקשה זו התבקש, כאמור, ביהמ"ש לקבוע מועד לחקירת המומחה לאחר קבלת תשובות לשאלות הבהרה שישלחו לו. זאת, לאחר שכבר התקבלה חוות הדעת ולאחר שהתובעת ביקשה מהמומחה להשהות את הגשת חוות הדעת עד להכרעה בבקשה מס' 68.א.טענות הנתבעיםבתגובתם, טענו הנתבעים כי לתובעת יש זכות להעביר שאלות הבהרה למומחה וכן לחקור אותו. הנתבעים ציינו, כי הם משאירים עניין זה, לרבות לוחות הזמנים ולרבות המועד לחקירת המומחה, לשיקול דעתו של בית המשפט.עוד טענו הנתבעים, כי יש לקבוע מועדים למשלוח שאלות הבהרה למומחה העזר (השמאי) אשר ייעץ למומחה בתחומים של שמאות מקרקעין וכן לקבוע מועד לחקירתו הנגדית של השמאי. זאת, שכן, נושאים בעלי משמעות כספית נכבדה נקבעו על ידי השמאי ולא על ידי המומחה.בנוסף, במסגרת תגובת הנתבעים, התבקש על ידם לקיים חקירה של מנכ"ל התובעת ברוך סער (להלן: "סער") בנוגע לניסיונות סחיטה באיומים של המומחה ולהונותו.לטענתם, במכתב ששלח סער למומחה, הוא האשימו בשפה בוטה וגסה בחוסר ניקיון כפיים וברשלנות רבתי. ניסיונות השפעה אלו על המומחה גובלים לטענתם בפלילים. מדובר בביזיון פסק הדין אשר אסר על הצדדים להגיש מסמכים שלא לפי בקשתו.לאור זאת, מבוקש על ידי הנתבעים להביא ראיות בעניין זה וכן לחקור את סער בנושא זה בחקירה פלילית.  ב.תשובת התובעתביחס לבקשת הנתבעים לחקור את מומחה העזר, טענה התובעת כי לא היה מינוי של מומחה עזר ולא התקבלה החלטה למינויו על ידי ביהמ"ש.התובעת חזרה על טענותיה בבקשה מס' 68 וטענה, כי אם יחליט ביהמ"ש להכשיר בדיעבד מינוי של שמאי, ברור כי שמאי זה יהיה חייב להגיש שומת מקרקעין חוקית ותקנית. המסמך שהוגש על ידי "מומחה העזר" אינו שומת מקרקעין ואינו כולל את הפרטים הדרושים בחוק.התובעת מבקשת למנות שמאי מוסמך מהשמאי הממשלתי (המחוזי) לאור היקפו האדיר של הפרויקט ולאור היות החברה חברה ציבורית.עוד נטען על ידי התובעת כי מתגובת הנתבעים עלה כי הם העבירו הנחיות למומחה לצרף מסמכים. לא ברור כיצד נודע לנתבעים כי קיים מסמך המהווה חוות דעת של מומחה עזר - הסותר את הצהרתו הקודמת של המומחה לפיה אין שמאות ואין שומה.מכתבו של סער, שהינו שמאי בהכשרתו, למומחה נועד להזהיר את המומחה מעבירה על החוק שהינה בעלות משמעות פלילית, שכן החוק אוסר על מי שאינו שמאי מוסמך לערוך שומת מקרקעין בשכר. מכתב זה נועד להתריע בלבד על הנזק הכלכלי שעלול להיגרם לתובעת כתוצאה ממחדלי המומחה ובוודאי שאינו מהווה איום כלשהו עליו.בנוסף, הנתבעים השמיטו מבקשתם את המכתב ששלח סער ביום 20.5.16 בו הבהיר כי "איש לא יהלך אימים על המומחה". המומחה עצמו אף לא חש כי הוא מאוים ולכן גם לא פנה לביהמ"ש בכל טענה ביחס לפניית סער אליו.עוד טענה התובעת, כי מתגובת הנתבעים עלה כי אינם מסכימים לשלם לתובעת סכומים גבוהים המוגדרים על ידם כ"חמדנות". על כן, הסעד שנקבע ע"י ביהמ"ש בפסק הדין אינו הסעד האופטימלי לדעת שני הצדדים. יש לדעת שני הצדדים לקבוע חלופה טובה יותר. כעולה מתגובת הנתבעים הדרך הנכונה תהיה חלוקה בעין או בדרך של תביעת אכיפה בה הנתבעים ימכרו את חלקם לתובעת בעבור 170 מיליון ש"ח. אף ביהמ"ש העליון קבע כי פסק הדין טרם ניתן בהליך זה ולכן פתוחה הדרך בפני ערכאה זו לשקול את סעד זה.ג. דיון והחלטה-הבקשה לזמן את המומחה ואת השמאי לחקירההצדדים רשאים לשלוח למומחה שאלות הבהרה ביחס לחוות דעתו תוך 10 ימים מהיום. המומחה יגיב על שאלות ההבהרה תוך 15 ימים לאחר מכן.לאחר שתוגש חוות דעת השמאי, כפי שהוחלט לעיל, תינתנה הוראות ביחס לזימונם של המומחה ושל השמאי לחקירה.-בקשת הנתבעים לחקור את סער דין בקשה זו להידחות.על אף שהתנהלות התובעת כלפי המומחה הינה משתלחת וחסרת כבוד, לא נמצאה אינדיקציה לסחיטת המומחה באמצעות איומים על ידי התובעת. המומחה אף לא טען כך בפני ביהמ"ש.יתרה מזאת, ככל שיש לטענות אלו בסיס, אין זו הערכאה שבפניה יש לבררן.ביחס לטענת התובעת לפיה יש לשנות את הסעד שנקבע בפסק הדין, הרי שאין לדון בטענות אלו. הן מהוות, למעשה, ערעור על פסק הדין והמקום לבררן יהיה במסגרת ערעור לבית המשפט העליון - לאחר שיינתן פסק דין סופי בתובענה. 4.סיכוםלפני סיום יש ליתן את הדעת להתנהלות התובעת.מתיאור העניינים לעיל עולה כי התובעת הגישה את הבקשות טרם זמנן, טרם התקבלה חוות דעת המומחה, כאשר המומחה נתן לצדדים אפשרות להגיב לטיוטת חוות הדעת.יתרה מכך, בבקשותיה כללה התובעת בקשות וטענות אשר הוכרעו זה מכבר על ידי ביהמ"ש, טענות המהוות ערעור מוסווה על החלטות בית המשפט.כך, גם שבה והתייחסה התובעת לנושאים אשר נדונו והוכרעו בפסק הדין.בכל האמור לעיל גרמה התובעת לסרבול ההליכים ולהתארכותם שלא לצורך.עוד יש להביא בגדר חשבון את אופן התנסחותה המתלהם והמשתלח של התובעת כלפי המומחה אשר אין ליתן לו מקום והוא בלתי ראוי בעליל. התובעת יכולה הייתה להעלות את טענותיה כלפי המומחה באופן מכובד וראוי, מבלי להשתמש במונחים בהם השתמשה. לאור התנהלות התובעת המתוארת לעיל, יש להטיל עליה הוצאות ראויות.התובעת תישא בהוצאות הנתבעים ובשכר טרחת עו"ד בסכום כולל 25,000 ש"ח בצירוף הפרשי ריבית והצמדה כדין מהיום ועד למועד התשלום בפועל. באשר להוצאות המומחה – תינתן החלטה בנפרד. ההוראות האופרטיביות של ההחלטה הן כלהלן:-על השמאי לערוך את המכתב שנערך על ידו ושצורף לחוות הדעת כחוות דעת מומחה שתוגש על פי כללי הדין. חוות דעת השמאי תוגש לבית המשפט ולצדדים בתוך 14 יום מהיום.-חוות דעת השמאי תהווה חלק בלתי נפרד מחוות דעת המומחה.-הצדדים יהיו רשאים להעביר לשמאי שאלות הבהרה ביחס לחוות דעתו 10 ימים לאחר הגשת חוות דעתו, והמומחה ישיב עליהן תוך 15 ימים לאחר מכן.-כמו כן, רשאים הצדדים להעביר למומחה שאלות הבהרה תוך 10 ימים מהיום והמומחה ישיב עליהן בתוך 15 ימים לאחר מכן.-לאחר שיוגשו תשובות לשאלות ההבהרה על ידי המומחה והשמאי, וככל שיהיה בכך צורך, ייקבע דיון לצורך חקירת המומחה והשמאי.  ניתנה היום, י' אלול תשע"ו, 13 ספטמבר 2016, בהעדר הצדדים. Picture 1

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ