אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"א 38368-12-16 ח. עלמה יזמות עסקית בע"מ נ' בוחבוט רחמים

ת"א 38368-12-16 ח. עלמה יזמות עסקית בע"מ נ' בוחבוט רחמים

תאריך פרסום : 14/03/2017 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום ראשון לציון
38368-12-16
07/03/2017
בפני הרשמת הבכירה:
דליה אסטרייכר

- נגד -
תובעת/ משיבה:
ח. עלמה יזמות עסקית בע"מ
נתבעת/ מבקשת:
לינדה בוחבוט רחמים
החלטה

לפני בקשה לביטול עיקול זמני על נכסי הנתבעת שהוטל על ידי רשם ההוצאה לפועל בטרם מתן אזהרה. העיקול הוטל על זכויותיה של הנתבעת בדירת המגורים שברחוב הדר 18 ראשון לציון, הידועה כגוש 5029 חלקה 28 תת חלקה 8.

 

התובעת היא חברה עוסקת, בין היתר, במתן שירותי מטבע וניכיון שיקים.

הנתבעת היא אדם פרטי ומי שהייתה עד לחודש אוקטובר 2016 המנהלת ובעלת המניות היחידה בחברת א.ל. רחמים בע"מ ח.פ. 514831601 (להלן: "החברה").

 

לטענת התובעת החברה הייתה לקוחה שלה החל משנת 2013. בטרם ההתקשרות העסקית עם החברה, כמו עם יתר לקוחותיה, דרשה ממנה לחתום על קובץ מסמכים הנוגעים לפתיחת כרטיס לקוח כאשר בין היתר נתבקשה הנתבעת לחתום על "שטר חוב" אשר לפיו תהיה הנתבעת ערבה לתשלום חובה של החברה אצל המבקשת ככל ויהיו חובות שכאלה. הנתבעת חתמה על שטר הערבות כפי שנדרשה. במשך הזמן ובמספר מועדים שונים הגיע נציג החברה למשרדי התובעת וזאת על מנת לנכות המחאות, אשר בין היתר היו המחאות של החברה אשר בגינן נתנה התובעת לחברה תמורה מלאה. לטענת התובעת, החל משנת 2013 ועד לחודש ספטמבר 2016 נפרעו לטובתה המחאות של החברה בסך של למעלה מ- 1,500,000 שקלים אלא, שהחל מחודש ספטמבר 2016 חוללו המחאות החברה מסיבת "אין כיסוי מספיק". המדובר לשיטתה ב-4 המחאות כפי שפורטו בסעיף 6 לבקשה למתן צו עיקול בטרם מתן אזהרה. עוד טענה התובעת כי בידה 7 המחאות נוספות בסך כולל של 190,000 שקלים אשר עתידות היו להיות מחוללות עקב הפיכת החברה למוגבלת במערכת הבנקאית. רשימת השיקים המוגבלים האמורים צורפה לנספח ח' לבקשת העיקול. עוד טענה התובעת כי בסמוך לאחר חילול ההמחאה הראשונה פנתה אל נציג החברה לשם הסדרת החוב וזה הבטיח פעם אחר פעם כי ידאג להסדר התשלומים, אלא שהחובות לא כוסו וממילא בשל כך הוגשה התביעה שעניינה תיק זה.

 

לשיטתה של התובעת, קיימות ראיות לכאורה לקיום עילת תביעה. ראיות אלה יימצאו לנו, לפי הטענה, הן מלשונו של שטר החוב, מכתבי בית הדין ונספחיהם ומהתצהירים המעידים על החוב הקיים של הנתבעת כלפי התובעת ממנו מתנערת. התובעת הוסיפה וטענה כי דחיית הבקשה לעיקול זמני תכביד על ביצועו של פסק הדין וכי מאזן הנוחות נטען להיות נוטה לטובתה שכן בדיעבד התברר לה שבמהלך חודש אוקטובר 2016 הוכרזה הנתבעת כמוגבלת בבנק וממילא כי המניות אשר הוחזקו אצלה הועברו לאחד בשם מונזר נששיבי משיח גראח מירושלים. זאת ועוד, הרי שבהתאם לדו"ח BDI שהונפק ב-31.10.2016 שמה של החברה שונה לחברת "ניראן לקבלות בנייה ופיתוח בע"מ" וזאת על מנת לטענת התובעת להסתיר את עקבות חברה א.ל. רחמים. בהמשך, גם נודע לה כי הנתבעת מנסה בימים אלה למכור את דירתה ו/או ליטול משכנתא מגורמים חוץ בנקאיים לשם העדפת נושים מחמת חובות לגורמים עבריינים וממילא ככל שלא יינתן צו העיקול תמצא את עצמה מבקשת בפני שוקת שבורה וללא יכולת לגבות את חובה ומכאן שמבקשת היא לדחות את הבקשה לביטול העיקול.

 

לטענת הנתבעת, הבקשה לעיקול אינה מגלה קיומה של עילת תביעה שכן המסמך שהוגש לביצוע אינו שטר חוב כדין וממילא ע"פ תוכנו הרי שהנתבעת מתחייבת לשלם לתובעת את הסכום הנקוב בו ואשר מוכחש כשלעצמו בכל יום, בכל שעה ובכל תנאי, ללא כל הגבלה וממילא לא הייתה רשאית התובעת לדרוש את פירעונו כשטר חוב. לגופו של עניין טענה הנתבעת כי החברה הוקמה בשנת 2012 לאחר שבנה אלעד רחמים, שעסק בתחום השיפוצים, הציע לה להקים חברה תוך הבטחה כי טמונים בעסק מסוג זה רווחים. הנתבעת עצמה, במסגרת החברה עסקה באופן שוטף ויום יומי בענייני החברה לרבות העניינים הכספיים ובכלל זה מידי חודש הייתה חותמת על השיקים של החברה אשר היו מועדים לספקים השונים. לטענת הנתבעת, היא פנתה אל התובעת ב-26.2.2015 פעם אחת בלבד אז ביקשה מבעליה ומנהלה של התובעת, יחזקאל נבון, לנכות בעבורה שני שיקים בלבד בסכום כולל של 150,000 ₪ כאשר האחד זמ"פ 2/6/15 והשני ל-2/7/15, שיקים אלו נפרעו במלואם ובמועדם. בהתאם לכך טענה הנתבעת, כי השיקים שחוללו ובגינם הוגש שטר חוב לביצוע הם שיקים שאינם בחתימתה, לא נמשכו בהסכמתה וממילא המסמך שהוגש לביצוע, לא נועד כערבות לשיקים אלה אלא כערבות לשני השיקים האחרים אותם מסרה לתובעת כאמור, ביום 26/2/15 כאשר ביקשה לנכות את שני השיקים האמורים ובהתאם לדרישת התובעת ערבה להם ורק להם בחתימתה שבמסמך זה. בדיעבד, טענה הנתבעת כי התברר לה שבנה אלעד רחמים, הוליך אותה שולל ומסר לתובעת שיקים לניכיון תוך זיוף חתימתה מבלי שהיא עצמה ערבה להם, מבלי שניתנה לכך הסכמה על ידה וממילא ללא ידיעתה כי הועברו לניכיון אצל התובעת. בהתאם לכך טוענת הנתבעת כי אינה חייבת דבר לתובעת וממילא כי דין הבקשה לעיקול זמני על הזכויות בנכסיה דינה להידחות.

 

בישיבה שהתקיימה לפני היום נחקרו לפני יחזקאל נבון מצהיר התובעת על תצהירו התומך בבקשת העיקול הזמני ובתגובה לבקשת הביטול. כמו כן, נחקרה הנתבעת על תצהירה התומך בבקשת הביטול.

 

בטרם כניסה לעבי הקורה, אציין כי בקשה לביטול עיקול זמני נתפסת כבקשה המחזירה את הדיון הראשוני על כנו, במובן זה שמבקש צו העיקול הזמני צריך לשוב ולהרים את הנטל ולשכנע בצדקת הצו, בדיוק כמו בסעדים הזמניים האחרים, אשר בהם מוזמן המשיב לדיון בבקשה בתוך פרק זמן קצוב כחלק משגרת מתן הצו הזמני במעמד צד אחד (ראו: ד' שוורץ סדר דין אזרחי חידושים, תהליכים ומגמות (תשס"ז) בעמ' 439. להלן: "שוורץ"; רע"א 8420/96 מרגליות נ' משכן בנק הפועלים למשכנתאות בע"מ, פ"ד נא (3) 789, 800 (1997)) בו נפסק כי "לעניין כל הצווים הזמניים רובץ נטל השכנוע על המבקש המקורי, וסדרי הדין בבקשת הביטול הם כסדרי הדין בבקשה המקורית, כאילו הוזמן המשיב מלכתחילה לדיון בבקשה"). הנטל רובץ אפוא לפתח התובעת/המשיבה לבקשת הביטול.

 

ברע"א 2826/06 שלמה אליהו אחזקות בע"מ נ' ישעיהו לנדאו אחזקות 1993 בע"מ ( 6.6.2006) סוכמה ההלכה והתנאים להיענות לצו זמני ונקבע שם:

"תובע המבקש לקבל סעד זמני במסגרת תביעה עיקרית נדרש לעמוד בראש וראשונה בשני תנאים מצטברים. תנאי ראשון הוא קיומה של זכות לכאורה, היינו סיכוי של ממש לזכות בתביעה. תנאי שני הוא כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו. היינו, שנזקו, אם לא יינתן הסעד הזמני והוא יזכה בבוא היום בתביעה, יהיה גדול יותר מהנזק שייגרם לבעל הדין שכנגד אם יינתן הסעד הזמני והתביעה תדחה בסופו של דבר. שני התנאים אינם נבחנים במנותק, אלא נשקלים תוך שימת לב לזיקת הגומלין ביניהם, על בסיס מה שמכונה לעיתים – מקבילית כוחות. ככל שבית המשפט יתרשם כי סיכויי מבקש הסעד לזכות בתביעתו גבוהים, כך יקל עמו בדרישת מאזן הנוחות, וכן גם להיפך, ככל שיעלה בידי מבקש הסעד להצביע על כך שמאזן הנוחות נוטה לטובתו באופן חד, כך יקפיד פחות בית המשפט על עצמת הזכות לכאורה עליה הוא נדרש להצביע"

 

בהתאם לתקנה 362, על בעל דין המבקש לקבל סעד זמני בהליך אזרחי לשכנע "בקיומה של עילת התובענה", ותנאים נוספים שעיקרם ב'מאזן הנוחות'. כמו-כן, נדרשת התובעת המבקשת את העיקול להוכיח כי התקיימו "התנאים המפורטים בהוראות המיוחדות... הנוגעות לסעד הזמני המבוקש". תקנה 374 ("צו עיקול זמני") מפרטת את התנאים המיוחדים למתן עיקול זמני – הוא הסעד מושא הבקשה שלפנַי – ומורה בסעיף-קטן (ב) כי רשאי בית המשפט ליתן צו עיקול "אם שוכנע על בסיס ראיות מהימנות לכאורה כי קיים חשש סביר שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין". לִבּה של הוראה זו הוא בצורך להוכיח הכבדה על ביצוע פסק הדין, אשר תיגרם למבקש אם לא ינתן הצו המבוקש (ר' רע"א 6614/06 כפרית תעשיות (1993) בע"מ נ' ICC INDUSTRIES INC (פורסם בנבו, 4.1.2007).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ