אנור ואח' נ' קוזין ואח'

מבוא

1.לפני תביעה של מר בן אנור לתשלום שכר מוסכם, בגין אפליקציות (יישומונים) שפיתח, על-פי טענתו, עבור עו"ד אנטון קוזין, מר איגור אנגלוב, וחב' פירסט יארד השקעות בע"מ שבבעלותם.

על-פי הנטען בתביעה, הנתבעים ביקשו ממר אנור לפתח עבורם שתי אפליקציות – האחת להיכרויות, והשניה לשיתוף במשימות עבודה. נטען, כי בשלב מסויים חדלו הנתבעים לשלם למר אנור את שכרו עבור הפיתוח, ואף הודיעו לו באופן חד צדדי על הפסקת ההתקשרות בין הצדדים. מכאן התביעה שהגיש לתשלום השכר המוסכם, וזאת לאור הטענה כי פיתח את האפליקציות בהתאם לדרישות שהוצגו לו, וכמוסכם בין הצדדים.

2.חב' פירסט יארד השקעות בע"מ הגישה תביעה שכנגד, ובגידרה נטען, כי אנור הפר את הסכמי פיתוח האפליקציות, שכן לא עמד בלוחות הזמנים שנקבעו, והן אינן שמישות. לגבי אפליקצית ההיכרויות, אף חמור מכך, נטען שהסכם ההתקשרות נעשה תוך מצג שווא של אנור, ולפיו האפליקציה יכולה לעבוד במקומות סגורים, רק תוך "אי דיוק", בעוד בפועל היא איננה יכולה לעבוד כלל במקומות סגורים. לטענת החברה, כל אלה מהווים הפרה של ההתקשרות בין הצדדים, ולכן על אנור להשיב לחברה את מלוא הסכומים ששולמו על-ידה, וכן הוצאות נוספות בהן נשאה לצורך שיווק האפליקציות.

העובדות שאינן שנויות במחלוקת

3.מר בן אנור (להלן – "אנור") הינו בעל עסק לבניית אתרי אינטרנט ופיתוח אפליקציות (יישומונים).

4.משרדו של עו"ד אנטון קוזין (להלן – "קוזין") נמצא בסמיכות למקום בו מפעיל אנור את עסקו.

5.בין אנור לקוזין, קיימת היכרות, עובר לאירועים נושא התביעות, בין בשל יחסי השכנות ביניהם, ובין משום שכל אחד מהם השתמש בשירותיו של האחר (ראו עדותו של אנור בעמ' 36 לפרוט', וכן עדותו של קוזין בעמ' 53 לפרוט').

6.מר איגור אנגלוב (להלן – "אנגלוב"), הינו איש עסקים ולקוחו של קוזין.

7.אנגלוב הגה רעיון לפיתוח אפליקציה להיכרויות המבוססת מיקום.

על-פי הרעיון, לעיתים מזומנות אנשים נמצאים במקום מסויים, ורואים האחד את השני, אך בשל מבוכה לא יוצרים קשר ישיר. האפליקציה תאפשר שליחת הודעה ראשונית, לאדם אותו מבקש השולח להכיר, וזאת בהנחה שהאחר מחובר גם כן לאפליקציה, וניתן לראות את מיקומו על מפה שתיפתח באפליקציה. לאחר קבלת ההודעה, האחר יוכל לראות על המסך, את מיקומו של שולח ההודעה וכן פרטים בסיסיים עליו, וככל שיהיה מעוניין בכך יוכל להשיב בתשובה מובנית "SO COME TO ME", או פשוט להתעלם ולא להשיב לפונה. בתחילת פיתוח האפליקציה ניתן לה השם "MUST", ובהמשך בהתאם לייעוץ שקיבלו קוזין ואנגלוב שונה שמה ל- "YOBI" (להלן – "אפליקציית MUST").

8.לאור ההיכרות ביניהם, שאל קוזין את אנור האם יוכל לפתח אפליקציה זו, ומשאנור השיב בחיוב, הוסכם שאנור יבצע את הפיתוח תמורת סך של 22,000$ (ובתוספת מע"מ כחוק, ככל שהפיתוח יבוצע עבור תושב ישראל). סוכם, כי קוזין יקבל 10% מסכום זה, בשל העובדה שתיווך בין אנור לאנגלוב (ראו לעניין זה במכתב שנשלח לאנור ממשרדו של עו"ד קוזין – מוצג יא' בתיק המוצגים של התובע).

9.אנור הכין מסמך אפיון לאפליקציה, אשר כלל גם את התנאים ההסכמיים בין הצדדים (שכר ומועדי התשלום, מועדי פיתוח).

(מסמך האפיון צורף לתיק המוצגים מטעם הנתבעים וסומן – ד'. אותו מסמך, בשינויים מסויימים (ראה בחקירת אנור עמ' 38 – 39 לפרוט'), צורף לתיק המוצגים של התובע וסומן א').