ת"א 37747-06-12 מדינת ישראל נ' רפפורט ואח'

1.בפני תביעת פינוי, צו מניעה קבוע וצו הריסה נלווה בהתייחס למבנים מס' 6,8,14 שנבנו בנחלה מספר 306, במקרקעין הידועים כחלקה 6, בגוש 7232 (להלן: "המקרקעין"), שבבעלות הקק"ל והמצויים במושב מגשימים.

2. בשנת 1959 חתמה הנתבעת 1 (להלן: "האגודה השיתופית") עם התובעת על הסכם שכירות דו צדדי (להלן: "הסכם המשבצת") על שטח כ- 2654 דונם, שהמקרקעין נשוא התביעה הינם חלק מהם. המקרקעין נמסרו לנתבעים 2-3 כברי רשות. במסגרתו של הסכם המשבצת, הוסדרו מכלול הזכויות והחובות בין הצדדים, לרבות התחייבויות הנתבעים 2-3.

3.מאז ועד לשנת 2001, חודש הסכם המשבצת לתקופות של שלוש שנים בכל פעם. הסכם המשבצת האחרון נחתם ביום 1.10.2001 דהיינו עד ליום 30.09.2004. ביום 21.3.2006 נשלח לאגודה השיתופית הסכם משבצת לחתימתה, אך זה לא הוחזר לתובעת חתום. על אף מחדל זה, התובעת אינה מתכחשת לעובדה שהצדדים המשיכו לנהוג כאילו קיים הסכם משבצת בתוקף.

4.בהסכם המשבצת שבין התובעת לנתבעת 1, נקבעו הוראות בדבר השימושים המותרים בשטח המשבצת, אשר עיקרן תניות מפורשות בדבר ניצול הקרקע למטרות חקלאיות והתחייבות האגודה השיתופית לדאוג ליישוב ואכלוס המושב במתיישבים חקלאיים. כן נקבעו בהסכם הוראות האוסרות על האגודה השיתופית להעביר לאחר את זכויותיה בשטח המשבצת ללא רשות התובעת, או לבנות במשבצת ללא קבלת הסכמת התובעת מראש.

5.להלן יפורטו הוראות ההסכם הרלוונטיות לענייננו, המופיעות בהסכם המשבצת:

(1) בסעיף 3 הוסכם באשר למטרת השכירות כי זו הינה:

"א.ניצול השטח העליון של הקרקע לצרכי חקלאות בלבד;

ב.הקמת מבנים משקיים ושימוש בהם למטרה חקלאית בלבד;

ג.הקמת יחידות מגורים ומגורים בהן;

ד.הקמת מבני ציבור ושימוש בהם".

(2)כן התחייבה האגודה השיתופית בסעיף 4, במהלך תקופת השכירות:

"א.להמשיך בהקמה, בביסוס ובפתח של ישוב חקלאי על שטח המשבצת;