|
החלטה בבקשת הנתבעת לדחיית התביעה על הסף
בפני תביעה לקבלת תגמולי ביטוח בגין שתי תאונות שאירעו לתובע. האחת מיום 7.3.10 והשנייה מיום 18.8.10.
התביעה הוגשה ביום 19.12.13.
הנתבעת מבקשת לדחות את התביעה ו/או חלקה על הסף, כשבפיה שתי טענות:
א) התביעה בגין התאונה הראשונה, מיום 7.3.10, התיישנה, שכן תקופת ההתיישנות לתביעת תגמולי ביטוח מכוח פוליסה הינה 3 שנים מיום התרחשות מקרה הביטוח, אולם התביעה דנן הוגשה בחלוף למעלה מ – 3 שנים מאז קרות מקרה הביטוח.
(התאונה השנייה הוגשה גם כן בחלוף 3 שנים מיום התרחשות מקרה הביטוח אולם בעניין תאונה זו הסכימה הנתבעת, עוד טרם חלפה תקופת ההתיישנות, להאריך את תקופת ההתיישנות בחצי שנה).
ב) נכותו של התובע, כפי שנקבעה לטענתו על ידי המומחים הרפואיים מטעמו, אינה מהווה "נכות" כהגדרתו של מונח זה בפוליסה.
לאחר עיון בבקשה, בתגובה ובתשובה לתגובה התקיים דיון בבקשה בתאריך 7.7.14. בדיון נשמעו טענות הצדדים ובסופו התרתי לצדים להגיש השלמת טיעונים בכתב, כמו כן הצדדים הסכימו לנסות ולסיים את התיק בפשרה תוך נטילת סיכונים וסיכויים ללא צורך במתן החלטה בבקשה זו.
מאחר והצדדים הודיעו לבית המשפט כי לא עלה בידם לסיים תיק זה בפשרה, ניתנת להלן החלטתי בבקשה.
הבקשה לדחיית התביעה בגין התאונה הראשונה בגין התיישנות:
1. כאמור לעיל הנתבעת טוענת כי מאז התאונה הראשונה (להלן: "התאונה"), ועד הגשת התביעה חלפו 3 שנים ועל כן, לאור תקופת ההתיישנות הקבועה בחוק חוזה ביטוח התשמ"א – 1981 יש לדחות את התביעה על הסף.
2. התובע טוען בתגובה כי פנה לנתבעת בדרישה עוד בתאריך 6.9.12, היינו טרם חלוף תקופת ההתיישנות בגין התאונה (צורף מכתב). הנתבעת שלחה אליו מכתב תגובה ביום 28.10.12 ובו ביקשה לקבל מסמכים שונים, כולל מסמכי המל"ל והודיעה כי רק לאחר קבלת כל המסמכים תבחן את הכיסוי ואת הנזק (צורף מכתב).
|