ת"א
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
|
37322-07-13
08/01/2015
|
בפני השופט:
פרופ' עופר גרוסקופף
|
| - נגד - |
התובעת:
קבוצת אשטרום בע"מ
מלכה אנגלסמן ועו"ד רועי רמר
|
הנתבעת:
עירית לוד
אמיר בירנבוים ועו"ד אילנה הומינר
|
| פסק דין |
התביעה שלפניי היא תביעה להשבה של היטלי פיתוח (היטלי סלילת כבישים ומדרכות והיטלי ניקוז ותיעול) ששילמה התובעת (להלן: "אשטרום") לנתבעת (להלן: "עיריית לוד") כתנאי לקבלת היתר הבניה להקמת מבנה בית משפט זה, בית המשפט המחוזי מרכז, לוד.
רקע עובדתי
-
ביום 1.6.2008 קיבלה ממשלת ישראל, על פי הצעתו של שר המשפטים דאז, פרופ' דניאל פרידמן, החלטה לפיה מיקומו של בית המשפט המחוזי מרכז יהיה בעיר לוד, וכי "ההליכים הדרושים להקמת מבנה בית המשפט בעיר לוד יחלו עם קבלת החלטה זו" (החלטת ממשלה מס' 3532). להלן יכונו בית המשפט המחוזי מרכז, לוד: "בית המשפט מרכז", והמבנה המשמש את בית המשפט: "מבנה בית המשפט בלוד".
-
לצורך מימוש החלטת הממשלה פרסמה מדינת ישראל במאי 2009 את מכרז 01/08 "לתכנון, בניה, מימון (חלקי), תפעול ותחזוקה של מבנה בית המשפט המחוזי החדש בלוד" (להלן: "המכרז"). מהות המכרז תוארה בהזמנה להציע הצעות באופן הבא:
"מדינת ישראל – משרד האוצר – החשב הכללי – מינהל נכסי הדיור הממשלתי מזמין בזה הצעות לתכנו, בניה, מימון (חלקי), תפעול ותחזוקה לתקופה של 20 שנה של מבנה בית המשפט החדש לערכאת מחוזי מחוז מרכז בעיר לוד, הכל כמפורט במסמכי המכרז"
מהגדרה זו, ומעיון במסמכי המכרז (שצורפו כנספח ז' לכתב התביעה) עולה כי המדובר במכרז מסוג (design-build-operate-transfer) D.B.O.T., על פיו נדרש הזוכה לתכנן את מבנה בית המשפט בלוד, להקימו ולתחזקו במשך 20 שנה לאחר השלמת הקמתו, כל זאת כנגד תמורה, שחלקה שולם כמענק הקמה בסך 52.5 מיליון ₪, וחלקה ב- 80 תשלומים רבעונים במשך תקופת התחזוקה (תשלומים אלו, שהוגדרו במכרז כ"תמורה הרבעונית", מורכבים ממרכיב של יתרת עלויות ההקמה ומרכיב של תחזוקה. גובה התמורה הרבעונית ושיעור מרכיב התחזוקה בתמורה הרבעונית היוו את ההצעה הכספית של המשתתף במכרז).
-
מבין מכלול הוראות המכרז רלוואנטיות לענייננו שתי הוראות.
ההוראה הראשונה היא הוראת סעיף 3.4 ל"הזמנה להציע הצעות" שמהווה את נספח א' של מסמכי המכרז (להלן: "ההזמנה להציע הצעות"), בה נקבע כדלהלן:
"במשך כל תקופת ההקמה, ההפעלה ועד למועד המסירה של המבנה למזמין, תהיינה כל הזכויות במקרקעין, במבנה, במחוברים אליו ובמיטלטלין שיהיו בו, מעת לעת, מוקנות למזמין בלבד, וליזם לא תהיה בהם כל זכות שהיא, למעט זכויות שהוענקו לו במפורש במסמכי המכרז. מעמדו של היזם באתר, הינו של בר רשות, בלבד, ככל שידרש לדעת המזמין ובכפוף לאישורו ולהוראות המכרז, בלבד.
ליזם אין, ולא תהיינה זכויות כלשהן קנייניות ו/או אחרות במתחם ובאתר, בין במקרקעין ובין במיטלטלין, בכל מועד שהוא"
(וראו גם סעיף 4 ל"הסכם ההקמה", שצורף למכרז (ושעליו נדרש כל משתתף במכרז לחתום. להלן: "הסכם ההקמה"). סעיף זה קובע, ביתר פירוט, כי היזם הוא בר רשות, ולא יהיו לו כל זכויות במקרקעין, ובכלל זה לא יוכל לטעון לזכות עכבון).
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת