ת"א 37307-01-14 בנק אוצר החייל בעמ ואח' נ' סלטקס קרית שמונה בע"מ ואח'

מונחת לפניי סדרה של בקשות ותגובות, שעניינן מתן תשובות לשאלון.

1. התביעה היא תביעת הבנק נגד הנתבעים, על סך 307,000 ₪. לפי המפורט בכתב התביעה, הבנק העמיד לנתבעים הלוואה על סך 500,000 ₪, וזו לא נפרעה כסדרה. בידי הבנק פיקדון להבטחת ההלוואה, אשר את סכומו אינו תובע בינתיים, ויתרת ההלוואה הבלתי מסולקת היא כסכום התביעה.

הלוואה זו ניתנה לנתבעת מס' 1 בערבות הנתבע מס' 2, ובערבות שיורית של הקרן לסיוע לעסקים קטנים ובינוניים ("הקרן").

2.לנתבעת מס' 1 מונה מפרק זמני. הנתבע מס' 2 (להלן: "הנתבע") התגונן מפני התביעה וטען, כי ההלוואה ניתנה כנגד ערבות שלו ל-30% מסכומה (סכום שבעטיו הפקיד פיקדון, המכסה, לטענתו, את ערבותו במלואה), וכנגד ערבות המדינה, או הקרן, ל-70% מסכומה. לטענתו, לא הוסבר לו ולא נאמר לו, כי ערבות המדינה היא ערבות שיורית. כל שהבין הנתבע מהתובע בעת קבלת ההלוואה הוא, שהנתבע עצמו ערב ל-30% מסכום ההלוואה בלבד.

הנתבע הגיש הודעה לצד שלישי כנגד המדינה, בטענה כי על המדינה לשפות אותו בגין כל סכום שיחויב, שכן המדינה היא הערבה ל-70% ההלוואה.

המדינה התגוננה מפני ההודעה שנשלחה אליה, וטענה כי אין עילה כלפיה בהודעה לצד שלישי, ומכל מקום – ערבותה היא שיורית בלבד.

3.ביום 14.2.16 התקיימה ישיבת קדם משפט, ובסיומה ניתן צו הדדי לגילוי מסמכים, תוך 30 יום, ניתנה הוראה בדבר הגשת תצהירי עדות ראשית, ובהמשך נקבע מועד לשמיעת ראיות.

4.בהמשך לכך פנה הנתבע לתובע וביקש גם מתן תשובות לשאלון. לטענת התובע השאלות מכבידות ואינן רלבנטיות, ועל חלקן הוא אף מנוע מלהשיב בשל חיסיון בנקאי. בעניין זה הגיש התובע בקשה (היא בקשה מס' 16), הנתבע הגיב, והתובע הגיש תשובה לתגובה.

בין יתר הטענות ההדדיות עולות גם טענות הנוגעות לעיון במסמכי הנתבע, אך מכיוון שבעניין זה לא הוגשה בקשה, ואף נראה כי היה בעניין זה קושי טכני אשר הצדדים הצליחו להתגבר עליו, לא אעסוק בעניין זה בהחלטתי.