ת"א 37089-02-12 בי.די.איי. - קופאס בע"מ ואח' נ' ארומה לייף בע"מ ואח'

בפני תובענה כספית על סך 514,674 ₪.

התובעת היא חברה בלגית המתמחה בייצור, שיווק והפצה של מוצרים הומאופתיים. התובעת נתנה יפוי כוח כללי לחברה ישראלית, בי.די.איי קופאקס בע"מ, לנהל הליכים בישראל בשמה ומטעמה (להלן- BDI). BDI עוסקת, בין היתר, בגביית חובות המבוטחים על ידי חברות הקשורות לקבוצת COFACE בארץ ובחו"ל.

נתבעת 1 היא חברה פרטית העוסקת בייבוא ושיווק מוצרי בריאות טבעיים (להלן- ארומה). נתבעת 2 היא חברה פרטית (להלן- הומגליל).

ביום 27.1.06 התקשרו התובעת והומגליל בהסכם לפיו תרכוש הומגליל את מוצריה של התובעת. בהתאם להסכם סיפקה התובעת להומגליל מוצרים בשווי של 136,066.36 יורו, בגינם לא העבירה הומגליל לתובעת תשלום כלשהו.

לטענת התובעת, בדצמבר 2009 נטלה על עצמה ארומה את תשלום החוב מושא התובענה, התחייבה לשלם את החוב של הומגליל לתובעת ולסיימו עד סוף שנת 2010, כאשר יתרת החוב כולה תועמד לפירעון אם לא יכובד תשלום חודשי על פי ההתחייבות (להלן- התחייבות ארומה). לטענת התובעת, חרף התחייבותה, שילמה ארומה סך של 30,000 יורו בלבד, ועל כן נותרה חייבת לתובעת את סכום התובענה.

תמצית טענות ארומה 

ארומה טוענת, כי הפיצה בישראל מוצרים שהזכיינית שלהם הייתה הומגליל ובכללם מוצרים המכונים "ד"ר ינשוף", שהתובעת היא היצרנית שלהם.

לטענת ארומה, ביום 13.7.09 חתמה על הסכם עם הומגליל וביום 27.10.10 חתמו על תוספת ותיקון להסכם, על פיו הייתה אמורה ארומה לקבל את הזיכיון להפצת מוצרי התובעת בארץ. לטענת ארומה, קודם להסכם וגם לאחריו, מאחר שהזיכיון לא הועבר אליה, הזמינה ארומה סחורה מהומגליל ולאחר שהומגליל סיפקה את הסחורה לידי ארומה, שילמה ארומה להומגליל. לטענת ארומה, בינה לבין התובעת אין הסכם התקשרות ישיר ביחס להספקת הסחורה מושא החוב הנתבע, וכי הומגליל היא שהזמינה מהתובעת את הסחורה.

מר דני סינגרמן (להלן- סינגרמן), המשמש כמנהל פרוייקטים בחברת BDI, פנה לארומה והודיע לה, כי להומגליל קיים חוב בגין סחורה. ארומה הודיעה למר סינגרמן, שאין לה כל אחריות לחוב של הומגליל אך מכיוון שארומה מעוניינת בסחורה, אזי אם תסופק לה הסחורה, ארומה תשלם עבורה. עוד הבהירה ארומה, כי היא מבקשת לפעול כך שהזיכיון יעבור לידיה בהתאם להסכם בינה לבין הומגליל. במענה לפניותיה השיב מר סינגרמן, כי על מנת להקל על "הקישור הישיר" בין ארומה לבין התובעת הוא מבקש שארומה תכתוב מכתב לתובעת בו היא מאשרת, שהיא מסכימה לשלם את החוב של הומגליל עבור הסחורה. לטענת ארומה, היה ברור שתנאי מתלה לתשלום הוא אספקת הסחורה לארומה (להלן-התנאי המתלה).

ארומה שילמה לתובעת עבור הסחורה שסופקה לה סך של 30,000 יורו ובגין תשלום זה הוציאה התובעת חשבונית להומגליל ולא לארומה.

יתרת הסחורה לא סופקה לארומה חרף פניות חוזרות ונשנות שערכה להומגליל ולנציגיה. עוד נטען, כי נעשו פניות טלפוניות ובכתב לתובעת בבקשה להסדיר את הספקת הסחורה לרבות בקשות להזמנת סחורה חדשה ואף לשלם בגינה מראש ובמזומן, אך כל פניותיה של ארומה סורבו.

לטענת ארומה, ההסכם בינה לבין התובעת התנה את תשלום החוב בהספקת סחורה. משלא מילאה הומגליל אחר התחייבויותיה כלפי ארומה אזי ארומה אינה צריכה לשלם לתובעת בגין הסחורה שלא סופקה, ואין היא נושאת באחריות לפירעון החוב השייך להומגליל בלבד.

ההליכים בתובענה 

ארומה הגישה כתב הגנה והודעת צד שלישי נגד הומגליל. הומגליל הגישה כתב הגנה וכן הודעה לצד שלישי נגד ארומה.

ביום 7.11.13 ניתן פסק דין נגד הומגליל וזאת בשל אי התייצבותה לדיון ואי הגשת תצהירים. פסק הדין בוטל בהסכמה בהחלטה מיום 12.3.14 וניתנה אורכה להומגליל להגשת תצהירים.

בפרוטוקול הדיון מיום 21.5.14 ניתנה להומגליל אפשרות להגשת תצהיר בא כוחה, זאת לאחר שנטען כי מנהלה של הומגליל, מר שם טוב, לא יוכל לתת תצהיר עדות ראשית לאור מצבו הבריאותי.

בפרוטוקול הדיון מיום 19.6.14 ניתן בשנית פסק דין נגד הומגליל, בהעדר התייצבות ובהעדר תצהיר מטעמה. במסגרת פסק הדין נדחתה ההודעה לצד שלישי, ששלחה הומגליל לארומה, וניתן פסק דין על תנאי לטובת ארומה בהודעה לצד שלישי נגד הומגליל.

התובעת וארומה הגישו ראיות מטעמן. התובעת הגישה את תצהירו של מר דני סינגרמן. ארומה הגישה תצהירים של מר אבישי להב, מנכ"ל ארומה (להלן- להב) ושל מר דוד פרנקל, מנכ"ל משותף בארומה. תצהירו של מר פרנקל נמשך לאחר שלא התייצב לדיון ההוכחות.