אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"א 37043-02-14 טלקאר ואח' נ' שאלתיאל ואח'

ת"א 37043-02-14 טלקאר ואח' נ' שאלתיאל ואח'

תאריך פרסום : 09/06/2015 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום בקריות
37043-02-14
14/07/2014
בפני השופט:
נאסר ג'השאן

- נגד -
מבקשים:
1. שמואל שאלתיאל
2. סיגלית שאלתיאל

משיבים:
1. רגינה טלקאר
2. טלקאר אברהם

פסק דין
 

1.לפניי בקשה לסילוק התביעה על הסף מחמת התיישנות, שיהוי, מניעות והיעדר עילה.

2.המדובר בתביעה שעניינה חוב שעפ"י הנטען חייבים התובעים – המשיבים לרשויות המס בגין מס שבח בו חבו עקב עסקה בגדרה מכרו הם נכס מקרקעין למבקשים. עילת תביעתם של המשיבים כלפי המבקשים הינה כי המבקשים התחייבו במסגרת חוזה הרכישה – אשר נחתם ביום 22.11.91 לשלם את מס השבח במידה ויחול על העסקה, אולם לא עשו כן חרף התחייבותם.

3.המבקשים טוענים בבקשתם כי יש לסלק את התביעה על הסף בשל שלל סיבות אשר יפורטו להלן:

א.התיישנות – המבקשים טוענים כי כח התביעה – שעניינו הפרת ההתחייבות לתשלום מס השבח - היה בידי המשיבים החל מרגע חתימת הסכם המכר בשנת 1991, או בסמוך לכך, ועל כן מאז ועד להגשת התביעה חלפה לה תקופת ההתיישנות. המבקשים טוענים כי כל העובדות והנתונים היו בידיעתם של המשיבים, ולמצער החל משנת 1992 שבמהלכה – כך על פי המשיבים בכתב תביעתם (נספח ד' לכתב התביעה) קיבלו הם דרישת תשלום משלטונות המס בגין החוב למס שבח, ומיני אז ועד היום חלפה לה תקופת ההתיישנות.

ב.שיהוי – המבקשים טוענים כי הגשת התביעה לאחר חלוף זמן כה רב, פוגעת ביכולתם להתגונן ולאתר מסמכים הצריכים לעניין.

ג.מניעות – המבקשים טוענים כי המשיבים אישרו במסמך "סיכום עסקה" כי המבקשים קיימו מלוא התחייבויותיהם עפ"י ההסכם, ואישור זה, בנוסף לשנים הארוכות בהן לא פנו המשיבים למבקשים בעניין, יצרו מצג לפיו ויתרו המשיבים על תביעתם, ובשל מצג זה – עליו הסתמכו המבקשים ושינו מצבם לרעה כאשר מכרו את הנכס, מושתקים הם מלהגיש תביעתם.

ד.היעדר עילה – המבקשים טוענים כי המשיבים מודים כי לא שילמו את החוב למס שבח, ולפיכך לא עומדת להם כל עילת תביעה כספית כנגד המבקשים. המבקשים ציינו כי המשיבים מצויים בהליכי פשיטת רגל, ועל כן מעוכבים ההליכים נגדם, ובכללם גם החוב לרשויות המס, ככל הנראה. עוד לטענתם, אין כל ערובה כי ככל שיגיע סכום התביעה לידיהם, ישלמו המשיבים את החוב לרשויות המס. המבקשים טוענים עוד בעניין זה כי גם החוב לרשויות המס התיישן ואינו בר תביעה מצד רשויות המס, וממילא אין כל מקום לחיוב המבקשים בסכום זה.

המבקשים מוסיפים כי בנוסף לסעד הכספי, נתבע גם סעד של צו עשה המורה למשיבים לשלם את החוב לרשויות המס, כאשר לטענתם הצטברותם של שני הסעדים יחד יגרום למבקשים לשלם "כפל מס".

4.המשיבים טוענים באשר להתיישנות כי הפרתם של המבקשים את חובתם החוזית לשלם את מס השבח מהווה "הפרה נמשכת", ועל כן אינה מתיישנת. עוד טענו המשיבים כי כשם שהחוב לא מתיישן כלפי רשויות המס, כך גם אינו מתיישן ביחסים החוזיים בין הצדדים.

5.באשר לשיהוי – המשיבים טוענים כי שיהוי זה בהגשת התביעה נובע מנסיבות חייהם הקשות, בשלהן היגרו הם מעבר לים על מנת להביא לחמם, ואף כשחזרו לא רווח להם והם היו מצויים בהליך פשיטת רגל – בו ריכזו את מירב מאמציהם, כאשר כל אותה עת הם היו נתונים לחסדי הלשכה לסיוע משפטי מפאת מצבם הכלכלי. מה גם שלטענת המשיבים סילוק על הסף מחמת שיהוי יתרחש במקרים חריגים בלבד.

6.באשר למניעות טוענים המשיבים כי מסמך "סיכום העסקה" אינו מהווה מצג עליו רשאים היו המבקשים להסתמך, שכן אין ללמוד ממנו כי המשיבים מוותרים על תשלום מס השבח. ממסמך זה ניתן ללמוד כי המבקשים שילמו את מלוא התשלומים על פי החוזה, אך אין ללמוד מכך על תשלומים אותם אמורים היו לשלם המבקשים לשלטונות המס, ולחלופין להשיג פטור מתשלום זה. עוד טוענים המשיבים בהקשר זה כי אין לדון באכסניה של בקשה לסילוק על הסף בעובדות השנויות במחלוקת, ועל כן אין מקומה של הבקשה באשר למרכיב המניעות באכסניה זו.

7.ולגבי טענת "היעדר עילה" טוענים המשיבים כי הם מוכנים להתחייב כי כל סכום שישולם להם יועבר לשלטונות המס, והם מוכנים כי הכסף יועבר לידיה הנאמנות של באת-כוחם אשר תעביר את הכסף ישירות לרשויות המס.

8.בתשובה לתגובה נטען כי לתגובה לא צורף תצהיר, ועל כן אין כל משקל לטענות העובדתיות המועלות בה. עוד טוענים המבקשים כי הנכס נרשם על שמם ואף נמכר לאחרים, ועל כן אין מקום לטענת המשיבים בדבר ה-"הפרה הנמשכת". עוד טוענים המבקשים כי אין כל יריבות ישירה ביניהם לבין שלטונות המס, שכן התחייבותם לשלם את מס השבח מהווה תניית שיפוי, והיא נוגעת אך למישור היחסים בין הצדדים. בנוסף, לטענת המבקשים בכתב התביעה קיימת הודאת בעל דין באשר לידיעת המשיבים אודות החוב, למצער בשנת 2005 – עת חזרו לארץ, ועל כן גם על פי גרסת המשיבים, דין התביעה להיות מסולקת מחמת התיישנות.

דיון והכרעה

9.תקנה 100 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 קובעת, כי בית המשפט רשאי למחוק תביעה במידה ואין כתב התביעה מראה עילת תביעה כנגד הנתבע. בדיון בבקשה לסילוק על הסף בשל העדר עילת תביעה, הכלל הוא:

"פרשת התביעה מגלה עילה אם התובע, בהנחה שיוכיח את העובדות הכלולות בתביעתו, זכאי יהיה לבקש את הסעד המבוקש על ידו. העדר עילת תביעה הוא, אפוא, פגם המתגלה על פני כתב התביעה עצמו, מקריאת המסמך וללא חקירה ודרישה בעובדות. לצורך כך חייב הנתבע להניח כי יעלה בידי התובע להוכיח את כל אשר טען בכתב התביעה, היינו את כל העובדות המהוות עילת תובענה... אף אם ברור ונעלה מכל ספק הוא, שעל יסוד העובדות שטען להן לא יכול התובע לזכות בסעד שביקש, כי אז- ורק אז- אומרים שכתב התביעה אינו מגלה עילה... " (י. זוסמן "סדרי הדין האזרחי" (מהדורה שביעית, 1995) עמ' 383- 384 ).

בית המשפט ימחק תביעה על הסף במקרים יוצאי דופן (ע"א 35/83 חסין נ' פלדמן פד"י לז(4) 721, 724 ) אולם כאשר ברור, כי אף אם יוכיח התובע את טענותיו שהעלה בכתב התביעה, לא יזכה לסעד המבוקש בהעדר עילת תביעה טובה, ימחק בית המשפט את התביעה ( ע"א 163/84 מ"י נ' חברת העובדים העברית השיתופית בע"מ, פד"י לח (4) 1, 8).

10.בחרתי לפתוח את הכרעתי בכך שהמבקשים טוענים, לכאורה, דבר והיפוכו. מחד טוענים הם טענת התיישנות, לפיה עילת התביעה התיישנה, ומאידך טוענים הם כי טרם קמה בידי התובעים עילת תביעה כלשהי, מאחר והמשיבים טרם שילמו סכומי כסף כלשהם לרשויות המס. אדרש תחילה לטענת ההתיישנות.

11.באשר להתיישנות, אכן כאשר מוכח כי התביעה התיישנה, שומה על בית המשפט לדחותה על הסף (ראו: ע"א 4600/91 מוסקוביץ נ' הבנק הבינלאומי הראשון פ"ד מח(3) 455, 458; א. גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי" (מהדורה עשירית, 2009) 178). אין חולקין כי המשיבים ידעו אודות דרישת התשלום שהוציאו רשויות המס לכל המאוחר בשנת 2005, כאשר דרשו מן המבקשים כאן לשלם את החוב למס שבח במכתבו של עו"ד דויטש מיום 16.5.05 (נספח ה' לכתב התביעה). ממועד משלוח המכתב ועד ליום הגשת התביעה – חלפה לה תקופת ההתיישנות ועל כך אין המחלוקת. השאלה שבמחלוקת היא, כאמור, שאלה משפטית, והיא - האם הפרת חוזה היא מן החריגים לתקופת ההתיישנות על פי סעיף 5 לחוק ההתיישנות, כיוון שמדובר ב-"עילה נמשכת"- כטענת המשיבים, אשר מתחדשת בכל יום, ולפיכך אינה מתיישנת.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ