ת"א 36754-01-14 וניג נ' שושן ואח'

ביום 18.11.15 התקיים ביקור במקום בנוכחות הצדדים ובאי כוחם.

הביקור כלל את דירת התובע, דירת הנתבע ודירת שכנים הצמודה לדירת הנתבע.

כמוכן התרשמתי ממצב החניה המשותפת של הבניין.

בביקור נראו 2 מוקדי רטיבות פעילה בסלון ביתו של הנתבע, האחד במרכז הסלון והשני בפינתו השמאלית קדמית (דרומית), כמוכן נראה מוקד רטיבות פעילה גם בחניון התובע (מדובר בחלק שנסגר על ידו ומשמש כחניה ומחסן וכניסה לבית).

בחניון הבית המשותף (וללא קשר לעניין נשוא התיק כאן) נראו מוקדים רבים של קילוף עקב רטיבות ולפחות מוקד אחד פעיל מול כניסת ביתו של התובע בחלק המזרחי של החניון.

בדירת השכנים הצמודה לדירת התובע התגלה מוקד רטיבות קלה שהופיע זה עתה לראשונה (הדירה שופצה). בטיח החיצוני בצד הדרומי במעטפת הבניין באזור בו עובר ניקוז גג הבית המשותף יש סימני רטיבות וקילוף.

התובע הדגיש כי סימני הרטיבות ובעיקר זה שבמרכז הסלון ממוקמים בקו התפר שבין מרפסת התובע לסלון דירתו ועמד כל כך כי בעיות הרטיבות הופיעו רק לאחר שהנתבעים נכנסו לדירתם וביצעו עבודות שונות.

מהביקור בדירת הנתבעים עלה כי המרפסת מרוצפת ומקורה ברם לא ברור האם הקירוי מפרספקס (או חומר פלסטי שקוף דומה) אוטם לגמרי את כניסת הגשם מלמעלה. אין חולק כי כאשר יורד גשם המלווה ברוח, הוא חודר למרפסת מהצדדים (המערבי-דרומי) אם כי לא ברור עד היכן נרטבת הרצפה.

במרפסת שני פתחי ניקוז, לא ברור מהו השיפוע.

באזור הכניסה לסלון הבית, בחלקים התחתונים של משקופי המרפסת (ליד מסילות התריסים) נראים סדקים או חורים שלא ברור מדוע הם שם ולא ברור כמה הם יכולים לתרום לזרימת מים אל מתחת לשכבת הריצוף או האיטום אם בכלל.

במעמד הביקור לא ניתן היה להגיע להסכמות ברם נראה שאין עוד ספק כי דירת התובע סובלת מרטיבות ואין חולק כי מצב זה מצריך פתרון יסודי ומהיר.