אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"א 36748-10-12 בריינר ורשני נ' בנק הפועלים בע"מ

ת"א 36748-10-12 בריינר ורשני נ' בנק הפועלים בע"מ

תאריך פרסום : 28/02/2017 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום חיפה
36748-10-12
23/02/2017
בפני השופט:
יעקב וגנר-שופט בכיר

- נגד -
התובעת:
אביבה בריינר ורשני
הנתבע:
בנק הפועלים בע"מ
פסק דין
 

 

נתוני רקע ועובדות;

1. בפני תביעה למתן חשבונות שהגישה התובעת כנגד הנתבע.

ביום 01.11.72 פתח מר אריקו בריינר ז"ל, אביו של בעלה של התובעת, (להלן: "המנוח") ביחד עם הגב' ג'וזפינה בריינר ז"ל (להלן: "ג'וזפינה" או "המנוחה"), בסניף נתניה (612) של בנק פועלים בע"מ (להלן: "הבנק") את חשבון #######, אשר בעקבות שינוי שיטת המחשוב הפך לימים לחשבון מס' ######(להלן: "החשבון המשותף"). המנוח וג'וזפינה היו תושבי חוץ, אשר התגוררו באיטליה. רק בעלי החשבון היו זכאים לפעול בחשבון המשותף. בעת פתיחת החשבון חתמו המנוח וג'וזפינה על "סעיף אריכות ימים", לפיו במקרה של פטירה של מי מהשותפים יהיה לשותף הנותר בחיים הזכות לנהל את הכספים המצויים בחשבון. על שם המנוח (לבדו) נפתח חשבון אחר נוסף – הוא חשבון מס' ###### בסניף נס ציונה (636) של הבנק (להלן: "חשבון המנוח") אשר בו היו התובעת ובעלה, משה בריינר, מיופי כוח לבצע פעולות בחשבון לצורך ניהולו מבלי שהוגבלו על ידי המנוח.

 

2. המנוח הותיר אחריו מסמך מתנה, ובו נתן לתובעת, בהסכמתה, את כל רכושו שבידי הבנק, וכן הורה לבנק לכבד כל הוראה שתיתן התובעת ביחס לכספים אלה, לרבות משיכתם, בחלקים או בשלמותם, וכן בעניין העברת הבעלות בהם וכו'. מספר חודשים לאחר שנחתם מסמך זה בידי המנוח ובפני עדים, כמקובל במקום מושבו (איטליה), נפטר המנוח, ובין חפציו נמצא מסמך המתנה החתום.

לאחר פטירת המנוח הובא המסמך לידיעת הבנק. מאחר והמנוח מעולם לא הציג בפני הבנק את ההתחייבות למתנה המגובה במסמך שערך, בעודו בין החיים הבנק השיב לתובעת כי מעת שנפטר המנוח הרי שנסתיימה ההרשאה לפעול בחשבונו מכוח ייפוי הכוח שניתן לה וככל שרצונה למשוך את הכספים המצויים בחשבון הרי שעליה להמציא צו ירושה או צו קיום צוואה על פי דין. משכך, פתחה התובעת בהליכים בבקשה לפס"ד הצהרתי שייתן תוקף של פסק דין לאותה מתנה. במסגרת פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בחיפה (כב' השופטת כתוארה אז, שושנה ברגר), בתמ''ש 627-02-09, מיום 9.8.09, ניתן תוקף של פסק דין למסמך המתנה, ולתרגומו (והבנק הצטווה לכבד את הוראות של מסמל המתנה, ולפעול על פיו (להלן: ''פסק הדין'').

3. הבנק כיבד את הוראות פסה''ד ומסמך המתנה ביחס לחשבון המנוח, ואילו ביחס לחשבון המשותף, נשוא הליכים אלה, הוא עומד בסירובו. למעט תדפיס יתרות לאקוני שנמסר לתובעת בשעתו, מסרב הבנק למסור לתובעת מידע אודות הנעשה בחשבון. הבנק טען כי מאחר ובחשבון המשותף הבעלות (דהיינו: הזכות הקניינית) על הכספים היא של המנוח ושל ג'וזפינה ביחד בחלקים בלתי מסוימים, ומכיוון שלבנק אין ידיעה מה חלקו של כל אחד מן הבעלים (כאשר אפשר למשל וג'וזפינה היא בעלת מלוא הזכויות בכספים), הרי שעל הבנק לוודא כי לא קיימים יורשים נוספים של מי מהשותפים אשר עשויים לטעון בעתיד כי הם הבעלים של הכספים מכוח ירושה או צוואה. החשבון המשותף התנהל בבעלות משותפת של המנוח וג'וזפינה כאשר לבנק אין ידיעה מה חלקו של כל שותף בחשבון, ומה הוסכם, אם וככל שהוסכם, בין בעלי החשבון לבין עצמם באשר לחלקו של כל אחד מן הבעלים בחשבון. לפיכך לא ניתן למשוך כספים מחשבון משותף של נפטר עם אחר, בלא שזכויותיו של השותף האחר תילקחנה בחשבון.

עניין זה הובהר לתובעת במכתבו של הבנק אל פרקליטה מיום 11.02.10. והתובעת התבקשה להמציא צו קיום צוואה או צו ירושה עפ"י דין של המנוח ושל ג'וזפינה מערכאה משפטית מוסמכת בישראל, כראיה על כך שהיא היורשת היחידה שלהם, ולפיכך היא זכאית לכספים כדרישתה. משטענה התובעת בפני נציגי הבנק כי אין בידה צווים אלו, הסבירו לה נציגי הסניף כי מן הטעמים שפורטו, לא ניתן יהא להיעתר לבקשתה עד להמצאתם.

 

4. התובעת לא קיבלה את תשובת הבנק כמספקת, נקטה נגדו הליך משפטי בתובענה על דרך של בקשה בכתב מכוח פקודת ביזיון בית המשפט אותה הגישה ביום 07.09.10 ( תמ"ש 10-09-12150) בביהמ"ש לענייני משפחה בחיפה (להלן: "ההליך השני"). ביהמ"ש בהליך השני דחה את טענותיה של התובעת בפסק דינו מיום 17.11.11 וקבע כי על התובעת להמציא צו ירושה או צו קיום צוואה וזאת על מנת שתוכל לקבל את הכספים המצויים בחשבון המשותף. בערעור שהגישה התובעת לבית המשפט המחוזי בחיפה נקבע ביום 17.5.12, בהסכמת הצדדים, כי תוצאות פס"ד של ביהמ"ש בהליך השני, לפיה הבקשה לביזיון ביהמ"ש נדחתה תישאר על כנה. כל יתר קביעותיו של בית המשפט בהליך השני, באשר ליישום הזכויות הנטענות על פי המתנה נשוא פס"ד, יבוטלו. (ראה: עמ"ש 10065-03-12 - פס"ד מיום 17.05.12).

 

בתביעה זו שלפנינו שהינה לגילוי חשבונות, מתבקש בית משפט זה לקבוע כי על הבנק למסור לתובעת את כל המידע לגבי החשבון המשותף, לרבות יתרותיו, כניסות ויציאות כספים, ואופן השקעת הכספים, החל מיום 9.8.02 ועד לגילוי בפועל. בשלב זה של ההליך, שהינו כזכור הליך דו-שלבי, אין מבוקש להקנות לתובעת זכויות בכספים, ואף לא לקבוע את ''הבעלות בכספים'', אלא רק להקנות לתובעת זכות לקבלת מידע אודות החשבון.

5. בטרם ניתן פסק דין בתובענה שלפניו בניגוד לטענות התובעת כי למנוח או לאשתו המנוחה שהיו בעלים משותפים בחשבון מס' &&&&&& בבנק הפועלים סניף נתניה מס' 612, אין יורשים ביום 4.1.17 הוגשה בקשה ע"י אזרחית איטליה בשם:Vittoria Ancona - הטוענת כי היא אחותה של המנוחה גוזפינה אנקונה ז"ל (להלן: "המבקשת") - לפיה מבוקש לעכב את פסק הדין בתיק זה וכן לאפשר למבקשת להגיש עמדתה ביחס לבקשה למתן החשבונות. עמדתה המפורטת של המבקשת הוגשה ביום 19.2.17 וזאת לאחר שביהמ"ש אפשר לה עיון בתיק זה שבה טוענת המבקשת, בין היתר, כי לתובעת אין כל זכויות לרשת את המנוחים וכן כי אין לה זכויות בחשבון וכן כי היא לא ידעה על ההליכים הקודמים והיא שוקלת להגיש בקשה לביטול פסק הדין של המתנה. הצדדים סיכמו את טענותיהם ועת להכריע במחלוקת שבין הצדדים. יובהר כי ההכרעה בתיק זה היא לגבי תביעת מתן החשבונות בלבד וזאת מבלי להכריע בשאלת הזכויות שיש למי מהצדדים שנראה לאור גילויה של המבקשת וטענותיה לירושה של המנוחים, עוד תדרוש הכרעה/הכרעות נוספות בביהמ"ש המוסמך.

תחילה בתמצית לטענות הצדדים.

טענות התובעת

6. לטענת התובעת היא הינה לכל הפחות שותפה בחשבון המשותף, וזאת גם אם קיים ויכוח, לכאורי, מהו שיעור חלקה של התובעת בכספים בחשבון, ומידת זכאותה למשוך מתוכו. לכל הפחות זכאית התובעת לקבל מידע מלא אודות החשבון ממועד קבלת המתנה.

לטענתה, אין בפי הבנק שום נימוק סביר לסירובו לגלות מידע על החשבון, ומתחזקת התחושה כי יש לבנק מה להסתיר, וכי פעל בחשבון המנוח, לאחר שידע על פטירתו, ובניגוד להוראותיו. עמדתו של הבנק הינה זיגזג בין גרסאות, וניסיון לרוקן מכל תוכן ממשי את הוראותיו של פסק דין חלוט, שנתן לפני קרוב ל-7 שנים בית המשפט לענייני משפחה, ואשר נתן תוקף למסמך המתנה. לטענתה, סעיף אריכות ימים בא באופן מפורש, להוציא את הבנק מתוך המשוואה של מאבקי הירושה, שבמקרה זה כלל אינם קיימים, והא ראיה שבמשך 23 שנה ויותר לא פנה שום ''יורש'' שאינו קיים בשום טענה. לו באמת סבר הבנק כי יש למנוחה יורשים שיש לגונן עליהם, מדוע לא פנה לחפשם בעצמו? מדוע לא ביקש פרסם מודעה, ולא ביקש מידע מממשלת איטליה? הן כתובתה האחרונה של המנוחה ידועה לו מפרטי החשבון, ועלות פעולות אלה נמוכה בהרבה מניהול ההליכים המתישים, שנועדו להסתיר דבר מה.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ