ת"א
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
|
36565-05-14
30/07/2014
|
בפני השופטת:
דליה גנות
|
| - נגד - |
תובעים:
1. ר' א' מ'(המנוח)
2. ח' מ'
3. י' מ' מ'
|
נתבעים:
1. משרד הבריאות/המשרד הראשי
2. מרכזים לבריאות הנפש - אברבנאל
3. פסיכיאטר מחוזי - ת"א
4. בית חולים שיבא
|
| החלטה |
1. לפני כתב תביעה שהוגש בגין נסיבות מותה המצער של ר' א' מ' ז"ל (להלן: המנוחה").
2. מכתב התביעה עולה, כי המנוחה סבלה מסכיזופרניה פרנואידית, הייתה מטופלת בתרופות, אושפזה לסירוגין, לרבות בכפייה, בשל מסוכנותה כלפי עצמה וכלפי אחרים, ואף ביצעה מספר נסיונות אובדניים.
חרף מצבה הנפשי הקשה, כמתואר בכתב התביעה, התקבל ערעורה של המנוחה על אשפוזה בכפייה, והיא שוחררה מבית החולים שיבא, אשר הסדיר העברתה למחלקת שיקום "שקמה" בבית החולים לחולי נפש "אברבנאל", כאשר, על פי המפורט בכתב התביעה, המנוחה לא הייתה במצב שיקומי, אלא במצב נפשי קשה ביותר.
קבלתה לבית החולים "אברבנאל" לא הייתה מסודרת, שכן לא התקבל מידע רפואי לגבי עברה, לרבות בשבועות עובר לקבלתה ל"אברבנאל", כמו גם בהתייחס לטיפול התרופתי שקיבלה.
מהגיליון הסיעודי עולה, כי חרף החוסר בתיעוד הרפואי, תיעד צוות בית החולים "אברבנאל" את מצבה הנפשי הקשה של המנוחה, אולם לא יזם העברתה מהמחלקה השיקומית למחלקה טיפולית סגורה, ואף לא השגיח עליה, ובהמשך, כאשר "נעלמה" בתאריך 18/7/07, פורשה היעלמותה כיציאה ללא רשות מבית החולים, אשר בעקבותיה אף הונפקה לה "תעודת שחרור", אולם למרבה הזוועה נמצאה גופתה, בתאריך 20/7/14, מוטלת ללא רוח חיים בחצר שמתחת לחלון חדרה בקומה השלישית
3. התובעים הגישו את חוות דעתו של דר' אבי ראפס, פסיכיאטר, המונה את כשלי הנתבעים במהלך הטיפול במנוחה, כשלים, אשר גרמו למותה.
4. זה המקום לציין, כי התובעים תובעים, בין יתר ראשי הנזק גם פיצוי עונשי, אשר לגביו נקבע, כי אין מדובר בראש נזק "נזיקי", כי אם "כספי", ועל כן יש לשלם בגינו אגרה.
5. בנוסף אציין, כי נוכח מחלתה הקשה של המנוחה, ואשפוזיה התכופים, כפי שתואר בפירוט בכתב התביעה, הנני בספק האם הייתה המנוחה בעלת כושר השתכרות, חרף האמור בסעיף 239 לכתב התביעה, ועל כן, ספק בעיני, האם הסמכות לדון בתובענה נתונה לבית המשפט המחוזי, ומן הראוי, שהתובעים יתנו דעתם לכך, נוכח הוראת תקנה 5 (ג) לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז – 2007.
6. אשר על כן הנני קובעת כדלקמן: