לפניי תביעה שעילתה בשטר חוב שניתן להבטחת חיוביה של הנתבעת 1 במסגרת עסקה לשכירות נכס מסחרי.
התובע, מר מאיר עקירב (להלן: "התובע"), הוא הבעלים של חנות ברחוב הירקון בתל-אביב. ביום 21.08.2008 כרת התובע חוזה שכירות (להלן: "החוזה") עם חברת טריפל טקס בע"מ (להלן: "השוכרת"), לפיו תשכור השוכרת חנותו של התובע עד ליום 14.01.2013 בתוספת אופציה להארכת החוזה בחמש שנים נוספות. ביום 1.12.2010 נחתם חוזה חדש (להלן: "חוזה ההסבה"), לפיו השוכרת החדשה, חברת בי-52 המפציץ בע"מ (להלן: "נתבעת 1"), חברת שאחד מבעלי מניותיה היה שותף בשוכרת, תיכנס בנעליה של השוכרת, כשתנאי החוזה ישמרו כלשונם.
מר אליעזר מאיר חזן (להלן: "נתבע 2"), שהינו הבעלים של נתבעת 1 ואשתו, הגב' ציפורה זלדמן (להלן: "נתבעת 3"), חתומים על שטרי ביטחון שמסרו לתובע וערבים לחובותיה של נתבעת 1. התביעה הוגשה מכוחם של שטרי הביטחון, ועילתה - דמי שכירות בסכום כולל של 111,320 ₪, שלטענת התובע לא שולמו על ידי נתבעת 1 ואף לא על ידי נתבעים 2 ו-3 כערבים לנתבעת.
יש לציין, כי נתבעת 1 שכרה אף את החנות הצמודה לחנותו של התובע, בבעלותה של הגב' שושנה אשר (להלן: "גב' אשר"), וזאת לצורך איחודן של החנויות ויצירת חנות אחת גדולה המורכבת משתיהן, כשעל פי החוזה התחייב להשיב החנויות לקדמותן בתום תקופת החוזה.
הנתבעים העלו טענות הגנה אחדות:
הנתבעים 2 ו-3 טוענים, כי דין התביעה נגדם להידחות, שכן התובע לא שלח להם כל דרישה לתשלום החוב כאמור בסעיף 4.21 לחוזה והם כלל לא היו מודעים לעובדה כי ישנה דרישה לתשלום חוב או הודעת חילול;
הנתבעים טוענים, כי החזקה בחנות הוחזרה לתובע ביום 14.1.2013, שהוא מועד סיומה של תקופת החוזה, ועל כן דרישתו של התובע לדמי שכירות מיום 15.01.2013 ועד ליום 28.05.2013, בסך 39,952 ₪, אינה בדין.
לטענת הנתבעים, אופן החישוב של התובע שגוי. לטענתם, דמי השכירות המגיעים לתובע עבור כל תקופת השכירות של נתבעת 1, מסתכמים ב-187,197 ₪, שמתוכם, לטענתם, שילמה הנבעת 1 לתובע סכום של 152,239 ₪, סכום שלהוכחתו צירפו העתקי שיקים. לפיכך, לטענת הנתבעים הסכום המרבי שיכול התובע לדרוש הינו 34,958 ₪.
עוד מעלים הנתבעים טענת קיזוז. לטענת הנתבעים, נמנעה הנתבעת 1 לשלם את מלוא דמי השכירות, מאחר ששיפוצים שנערכו בבניין שבו שוכנת החנות, אשר נערכו ללא הודעה מוקדמת, גרמו לנתבעת 1 נזקים שונים, בעיקר משום שבכניסה לחנות הוקמו פיגומים שפגעו בפעילותה של הנתבעת 1.
יוער, כי טענת הקיזוז היא נושא תביעה עצמאית שהגישה הנתבעת 1 לבית משפט זה בסכום של 106,650 ₪ (ת"א 28478-09-13 הקבועה לשמיעת הוכחות לפני כב' השופט יאיר דלוגין, להלן: "ההליך המקביל"). לטענת הנתבעים, ככל שתתקבל תביעתם בהליך המקביל, יהיו זכאים לקזז סכום זה מכל סכום שבו יחויבו בהליך דנן. עוד יוער, כי במסגרת הסיכומים, עתר ב"כ הנתבעים להורות כי כל סכום שבו יחויבו הנתבעים יעוכב עד למתן פסק דין בהליך המקביל.
דיון והכרעה
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.