שעבאן עמרו נ' א.מ. יורופ חלפים בע"מ

לפניי בקשה לסילוק התביעה על הסף מחמת קיומו של הליך מקביל העוסק באותו עניין, התלוי ועומד בפני ערכאות שיפוטיות ברשות הפלסטינית.

מדובר בתביעה כספית על סך 350,000 ₪.

התביעה מבוססת על עסקה במסגרתה ביצעה המשיבה בחודש ספטמבר 2013 שלוש העברות כספים למבקשת בסך של 52,000 ליש"ט. המשיבה טוענת להיעדר תמורה בעסקה האמורה.

ראשיתו של ההליך בבקשה לעיכוב יציאתו של המבקש מן הארץ שהוגשה ביום 17.7.17.

כתב התביעה הוגש ביום 27.7.17.

בדיון מיום 14.8.17 בוטל צו עיכוב יציאת המבקש מן הארץ.

המבקש טוען כי לאחר שחזר לביתו שבלונדון גילה כי מנהל המשיבה, מר מחמוד סעדה, הגיש כנגדו בינואר 2017 תביעה בגין אותה עסקה ואותן טענות, ברשות הפלסטינית (להלן – ההליך המקביל).

לאור קיומו של ההליך המקביל עותר המבקש לסלק את התביעה דנן על הסף, או למצער להורות על עיכובה.

המשיבה אינה מכחישה את קיומו של ההליך המקביל ואינה מכחישה כי מדובר בתביעה המבוססת על אותו עניין בדיוק.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות שהתקבלו בעקבותיה, אני סבורה כי דין הבקשה להתקבל במובן זה שאין לאפשר ניהול שני הליכים במקביל ועל התובעת לבחור נתיב אחד בו יתבררו טענותיה.

ההליכים בתיק זה החלו בחודש יולי 2017, כחצי שנה לאחר תחילת ההליכים בהליך המקביל וזאת מבלי שהוזכר בכתב התביעה דבר קיומו של ההליך המקביל. המשיבה מסבירה זאת בכך שבמועד הגשת התביעה כאן טרם אותרה כתובתו של המבקש, כך שלא בוצעה ולו המצאה בהליך המקביל. טענות המשיבה לעניין זה אינן מהוות נימוק ראוי לאי-גילוי קיומו של ההליך המקביל. התנהלות מעין זו, לכשעצמה, מהווה עילה לסילוק על הסף (ראו למשל ע"א 2452/01 דרור אורן, עו"ד נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נח(1) 577 582-583 (2003)), אולם הדבר לא נטען במפורש וממילא אינו דרוש.