ת"א 35498-01-11 אסייג נ' בנק הפועלים בע"מ-סניף ראשי

1.התובעים, אזרחי צרפת, הגישו תביעה למתן חשבונות ותביעה כספית על סך 1,000,525 ₪, כנגד הנתבע, וזאת כיורשיה של גב' מרים אסייג ספריאל ז"ל (להלן: "המנוחה"), אזרחית ותושבת צרפת.

מכתב התביעה המתוקן עולה, כי המנוחה ניהלה חשבון בנק אצל הנתבע, כאשר ביום פתיחת החשבון הופקד בחשבון סך של 70,000 דולר, וכאשר מיופה הכוח בחשבון היה מר יצחק אסייג.

להשלמת התמונה יצוין, כי בתחילה הוגשה התביעה ע"י מר יצחק אסייג, אולם לאחר מכן תוקן כתב התביעה, כך שיורשיה של המנוחה הם התובעים.

עוד עולה מכתב התביעה, כי המנוחה נפטרה ביום 5.4.03, ויורשיה באמצעות מר יצחק אסייג, פנו לנתבע לקבל את כל הרשומות הרלוונטיות ופירוט הפעולות שבוצעו בחשבון, אולם הנתבע סירב.

בתביעתם מסתמכים התובעים על מסמך, נספח ב' לתביעה, המהווה אישור על יתרות בחשבון, ולפיו היתרה בחשבון ביום 28.11.91, עמדה על סך של 80,440.91 דולר (להלן: "דו"ח היתרות").

2.הנתבע טוען, כי התביעה התיישנה, שכן הפעילות בחשבון פסקה ב-10.2.92, למעלה מ-11 שנים טרם פטירת המנוחה, ואין בפטירתה כדי להאריך את תקופת ההתיישנות.

כן טוען הנתבע, כי ביום פתיחת החשבון ב-10.5.81 הופקדו בחשבון 14,806 דולר, וביום 10.9.92 פסקה כל פעילות בחשבון. באשר לדו"ח היתרות עליו מסתמכים התובעים נטען, כי מדובר במסמך מזויף, כאשר בין הסכום לבין האגורות מצוי פסיק במקום נקודה, כי דפי החשבון של הבנק אשר צורפו לכתב התביעה, מעידים על כי בשנת 1991, במועד הרלוונטי לדו"ח היתרות, היתרה בחשבון היא 7,440.91 דולר, וכי בחשבון בוצעו העברות כספים, בין היתר הועברו כספים מהחשבון לחשבונו של מר יצחק אסייג, שנוהל בשם "לה בריוש".

עוד טוען הבנק, כי לאחר שצורפו היורשים כתובעים לבקשה, העביר הבנק דפי חשבון של החשבון לב"כ התובעים.

3.בהחלטתי מיום 27.8.14, התייחסתי לשלבי הדיון בתביעה למתן חשבונות ומפאת חשיבות הדברים, הם יובאו בתמצית בשנית.

תביעה למתן חשבונות מתנהלת, ככלל, בשני שלבים. בשלב הראשון בית המשפט בוחן את גרסת התובע ובודק אם הוא זכאי לחשבונות מן הנתבע וככל שנקבע כי הוא זכאי לחשבונות כאמור, מסתיים השלב הראשון בחיוב הנתבע בהגשת חשבונות. בשלב השני נערכת בדיקת החשבונות כאשר בשלב זה על הנתבע לשכנע שהחשבונות נאותים וככל שהם מגלים יתרת זכות לטובת התובע, מחוייב הנתבע בתשלום על פי החשבון (א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה עשירית תשס"ט, בעמ' 223 – 224).