ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
35269-12-14
17/02/2015
|
בפני השופטת:
אושרי פרוסט-פרנקל
|
- נגד - |
מבקשים:
1. אברהם שועלי 2. יהושע שועלי 3. חנן שועלי 4. אלון שועלי
|
משיבים:
חרשי ברזל בע"מ
|
החלטה |
לפני בקשת הנתבעים למחיקת כתב התביעה, על הסף, בטענה שעילת התביעה, העברת זכויות בנכס ברח' אלפסי 15 תל אביב ( להלן: "הנכס" ) התאיינה, לאור העובדה שהערות האזהרה שנרשמו לטובת נתבעים 2-4 בטאבו , נמחקו. לטענתם נסח הטאבו שצורף לכתב התביעה, הנו משנת 2013 ואיננו משקף את המצב המשפטי בעת החתימה על הסכם השכירות . עוד לטענתם, עם מחיקת הערות האזהרה נשמטו טענות התובעת עליהן מבוססת התביעה ויש להורות על מחיקתה.
הנתבעים טוענים, כי רישום הערות האזהרה לטובת נתבעים 2-4 איננה מהווה הפרת הסכם וכי המו"מ בין הצדדים לרכישת הנכס לא צלח.
התובעת בתגובתה עותרת לדחיית הבקשה, שכן לטענתה עד לערב הגשת התביעה , הייתה הערת האזהרה רשומה וכתב התביעה מגלה עילת תביעה לאור טענת התובעת לקיומה של הוראת סעיף 57 להסכם נשוא התביעה.
הנתבעים בתשובתם טוענים שההסכם בין נתבע 1 לנתבעים 2-4 הוא הסכם מתנה ולכן אין כל תחולה לסעיף 57 להסכם , כן חוזרים וטוענים הנתבעים כי הסכמי המתנה בוטלו והנכס הוחזר לבעלות נתבע 1 והוא כיום בעל הזכויות הבלעדי בנכס.
דיון:
בית המשפט העליון קבע כי זכות הפניה לערכאות הנה זכות חוקתית מוגנת. עוד קבע בית המשפט העליון כי מדובר בזכות בעלת פן מהותי ולא רק פרוצדוראלי ולכן יש לתת לבעל דין את יומו בבית המשפט. ראה לעניין זה רע"א 8864/99 ליאת אלנקווה נ' מעוז חברה לביטוח, תק-על 2000, שם נאמר כי: "כלל יסוד בהליך שיפוטי תקין קובע כי יש ליתן לבעל דין את יומו בבית המשפט. מושג זה נושא עמו תוכן מהותי ולא טכני בלבד ועניינו בקביעה כי תינתן לצד למשפט הזדמנות מלאה להעלות את טענותיו ביחס לשאלות העומדות למחלוקת בהליך נתון".
בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון נדרש כי העדר העילה/העדר יריבות, יעלה באופן ברור מכתב התביעה. ראה לעניין זה , ע"א 76/86 פיינשטיין נ' ה.ש.מלונות בע"מ, פ"ד מג(3) 124, 128 ( 1989 ) שם נקבע:
"די בספק בדבר האפשרות שהתובענה תתקבל כדי לדחות בקשה לסילוק על הסף"
וע"א 35/83 לאה חסין נ' רחל פלדמן,פ''ד לז(4) 721, 724 (1983) שם נקבע :
"טעמו והגיונו של הכלל בדבר המחיקה על הסף בהעדר עילה, כמו גם טעמה והגיונה של ההלכה בעניין זה, הם שהעדר העילה - או העדר היריבות - צריך להיות ברור וגלוי מכתב הטענות עצמו, ודי בספק בעניין זה כדי להכשיל בקשת מחיקה על הסף (ע"א 35/83 לאה חסין נ' רחל פלדמן,פ''ד לז(4) 721, 724 (1983)".