לטענת התובע לא התייחס המומחה לכאבי צוואר של התובע, אלא לפגיעה בכתף בלבד, כפי שעלה מהתשובות לשאלות ההבהרה שהשיב המומחה. המומחה אף השיב כי על אף, שמהמסמכים הרפואיים שהועברו, לא עולה בעיה צווארית, והתובע אף לא התלונן על פגיעה בצוואר בעת בדיקתו בפניו ולכן לא בדק פגיעה שכזו, הוא מוכן לבודקו שנית, מאחר ויכולות להיות פגיעות בצוואר בעת התאונה, שיכולות לגרום לכאבים לאורך זמן, ואינן אמורות להתבטא בצילומי ה- CT.בפני בקשה במסגרת תביעה על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, בגין תאונת דרכים מיום 31.3.13, להתיר בדיקה נוספת של התובע על ידי המומחה האורטופדי שמונה מטעם בית המשפט – פרופ' נחום רוזנברג.
הנתבעת מתנגדת לבקשה. לטענתה, אמנם היתה תלונה על כאבי צוואר מיד לאחר התאונה, אך הבדיקה הקלינית היתה תקינה, ואין בנמצא תלונות נוספות עד חודש ספטמבר 2016. עוד טוענת הנתבעת כי אסור היה לתובע במסגרת שאלות הבהרה לבקש בדיקה חוזרת, אלא היה עליו לפנות לבית המשפט, וכי גם לגופו של עניין, רק במקרים של שינוי משמעותי מאז בדיקת המומחה, יש לאפשר בדיקה נוספת. הנתבעת טוענת כי בהעדר תלונה בעת הבדיקה על כאבי צוואר, בצדק לא בחן המומחה שאלה זו. לטענת הנתבעת בהעדר ממצאים בצילומים אין בהסכמת המומחה לבצע בדיקה חוזרת, כדי לשמש עילה לקבלת הבקשה.
לאחר עיון, והתלבטות מסויימת מאחר ועסקינן לטעמי במקרה גבולי, הגעתי למסקנה כי יש להענות לבקשה.
אני מקבל את טענת הנתבעת כי לא היה כל מקום שהתובע ישאל במסגרת שאלות ההבהרה את המומחה האם יהא נכון לבדיקה נוספת. כפי שנקבע ברע"א 1360/09 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' פוקס [ניתן ביום 26.7.2009] (להלן: "עניין פוקס"), מקומה של פניה כזו הינו בפניה לבית המשפט ולא ישירות למומחה. עם זאת, ובניגוד לטענת הנתבעת, בכך אין בהכרח כדי לסתום את הגולל על הבקשה. כפי שנקבע בעניין פוקס, גם בנסיבות אלה, בסופו של דבר לבית המשפט שיקול דעת רחב בנסיבות המקרה הספציפי לשקול האם עניינית יש מקום לבדיקה נוספת, שכן שלילתה כידוע משמעה סגירת הדלת בפני אפשרותו של תובע להוכיח נכות רפואית (ראה עוד: רע"א 1027/06 אדלשטין נ' המגן חברה לביטוח בע"מ [ניתן ביום 6.6.2006]). המקרה שבפני, אינו מקרה בו נטענת הטענה כי קיים שינוי ניכר במצבו של התובע (בדומה למקרים שנדונו בעניין פוקס, ברע"א 3906/95 אסתר אמר נ' הדר חברה לביטוח בע"מ , פ"ד מט (3) 303 (1995) וברע"א 4142/96 פרטשמן נ' הדר חברה לביטוח בע"מ [ניתן ביום 1.6.1997]), אלא מקרה בו נטען כי מלכתחילה לא מיצה המומחה את הבדיקות הנדרשות. העובדה כי המומחה לא בדק טענה לפגיעה בצוואר עולה מתשובות אחרות לשאלות ההבהרה, ולא רק מהתשובה לשאלה האם יש מקום לבדיקה נוספת.
האם היה מקום לבדיקת הצוואר? ראשית, יש לציין כי בסעיף 8 לכתב התביעה, ציין התובע במפורש פגיעה בצוואר ולא רק פגיעה בכתף. לעניין זה במסמך חדר המיון מיום 1.4.13 מצוין כי התובע התלונן על פגיעה בצוואר. אמנם בבדיקה הגופנית מצוין כי בבדיקה נמצאו תנועות צוואר חופשיות וללא ממצא חבלתי, אך בהמשך בעמ' 3 למסמך, מצוין לגבי הצוואר – רגישות במישוש והגבלה קלה בתנועות עקב כאבים. בחוות דעתו מציין המומחה מסמך נוסף מיום 7.4.13 בו מצוין כאבים בצוואר. נכון הוא, כי אילו עמדו מסמכים אלה כשלעצמם, בלא המסמכים לפגיעה בכתף, ספק גדול האם היה די בהם, אפילו נוכח הדרישה המקלה לראשית ראיה המספיקה למינוי מומחה, כדי להצדיק מינוי מומחה מטעם בית המשפט, בהעדר כל מסמך רפואי מאוחר יותר המציין בעיות בצוואר (ראה: רע"א 4911/09 סהר ציון חברה לביטוח בע"מ נ' אליעזר כשרי [ניתן ביום 29.7.2009]). עם זאת, משמונה המומחה, ובקשת המינוי התייחסה גם לצוואר, היה על המומחה לבחון את מלוא האפשרויות לנכות אורטופדית הנובעת מהתאונה, גם אם בעת הבדיקה לא ציין אותן התובע מפורשות. אין טענה כי התובע נשאל מפורשות האם יש לו כאבי צוואר והשיב בשלילה, שאז יתכן והתוצאה היתה שונה, אלא שלא התייחס לכך מיוזמתו. משמציין המומחה בתשובה לשאלות הבהרה כי תיתכן פגיעה צווארית הנובעת מן התאונה, שאינה נלמדת מצילומי ה- CT, וכי יש מקום לבדיקה נוספת, יש מקום שלא לחסום את דרכו של התובע להוכיחה.
לטעמי, וכעולה מהפסיקה, כאמור, שיקוליו של בית המשפט בבקשה לבדיקה נוספת, אינם מוגבלים למקרים של שינוי מצב מאז הבדיקה. על פי ההלכה הפסוקה, מקום שמומחה שמונה לא ביצע את כל הבדיקות הנדרשות, יכול וישמש הדבר כעילה למינוי מומחה רפואי נוסף (ראה: רע"א 337/02 מזרחי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נו (6) 673 (2002); רע"א 10727/03 יומה נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ [ניתן ביום 14.2.2005]). אם כך לגבי מינוי נוסף, קל וחומר כאשר מסתפקים בסעד פחות דרסטי של בדיקה נוספת על ידי המומחה שמונה.
בנסיבות האמורות אני מתיר למומחה שמונה לבדוק שוב את התובע, וליתן חוות דעת משלימה. עם זאת, ונוכח החומר הרפואי הדל, ישא התובע בעלות הבדיקה הנוספת, וחוות הדעת הנוספת, ועליו לשלם למומחה את שכר טרחתו הנוסף, קודם לבדיקה הנוספת, וכתנאי לביצועה.
חוות הדעת הנוספת תינתן עד ליום 18.6.17.
התיק יובא לעיוני ביום 19.6.17.
בנסיבות העניין אין צו להוצאות בבקשה זו.
ניתנה היום, ט' אייר תשע"ז, 05 מאי 2017, בהעדר הצדדים.
