ת"א 35160-09-11 מיילנדר נ' בנק לאומי לישראל בע"מ

מהות התביעה וטענות הצדדים

1. לפני תביעה כספית נזיקית (רשלנות) ובעילה לפי חוק איסור לשון הרע.

    

2. התובע הינו יליד רומניה ועלה לארץ בשנת 1994. בנו הבכור מתגורר ברומניה.

    

3. אין חולק בין הצדדים כי עקב חוב לבנק לאומי פתח הנתבע כנגד התובע תיק הוצאה לפועל מס' 02-28824-03-1 (להלן: "תיק ההוצאה לפועל"). לאחר משא ומתן בין הצדדים הם הגיעו להסדר פשרה ביום 24.2.2011 לפיו התובע ישלם לנתבע לסילוק חובו סך של 14,000 ₪. עם חתימת הסכם הפשרה שילם הנתבע לנתבעת סך של 12,500 ₪ לידי בא כח הנתבע ולאחר מכן שילם סך של 1,000 ₪ בתאריכים 6.3.2011 ו- 14.4.2011 ובכך לטענתו הקדים לשלם לפני המועד הקבוע בהסכם הפשרה. כל שנותר לשלם על פי הסכם הפשרה נכון לאותו מועד הוא סך של 500 ₪.

    

4. במוצאי שבת שנפל ביום 23.4.2011 הגיע התובע לשדה התעופה ביחד עם בתו הקטנה ובת זוגו כאשר הם התכוונו לטוס לרומניה לצורך השתתפות בחתונת בנו הבכור. לתדהמתו בשעה 23:04 עצרה אותו משטרת הגבולות והודיעה לו שבתיק ההוצאה לפועל הוצא כנגדו צו עיכוב יציאה מהארץ שנשרם ביום 31.3.2011 ורק כנגד תשלום של 20,991 ₪ יוכל לעזוב את הארץ. התובע טוען כי מדובר בטעות קשה וכי יתרת החוב היא רק 500 ₪ שגם אותו עליו לשלם עד ליום 30.8.2011 אך כל תחנוניו לא עזרו. התובע טוען כי לא יכל לשלם את הסך של 20,991 ולכן בלית ברירה נאלץ ביחד עם בתו ובת זוגו לשוב לביתו במפח נפש קשה.

    

5. מכאן תביעת התובע כנגד הנתבע (להלן: "הבנק").