בעל חוב הגיע להסדר עם בנק לאומי ושילם כמעט את כולו. אלא שהבנק לא טרח ליידע את רשם ההוצאה לפועל, והאיש לא הורשה לצאת מהארץ. השופט קיבל את התביעה והבהיר: הבנק היה חייב לדווח.
תיק ההוצאה לפועל נפתח בשנת 2003. בשנת 2004 הגיע החייב להסדר עם הבנק אך לא עמד בו. ב-2011 החליטה רשמת ההוצאה לפועל להיענות לבקשת הבנק להטלת הגבלות על החייב, כולל צו עיכוב יציאה מהארץ.
לייעוץ בתיקי הוצאה לפועל:
עו"ד הוצאה לפועל
באותה שנה הגיעו הצדדים להסדר שלפיו האיש ישלם לבנק 14,000 שקל. במעמד חתימת ההסכם הוא שילם 12,500 שקל, והוסכם שהיתרה בסך 1,500 שקל תשולם בחמישה תשלומים.
החייב פעל אפילו מהר יותר, ושילם לבנק 1000 שקל בשני מועדים, כך שנותר לו רק חוב של 500 שקל.
באחד הימים באפריל 2011 הוא יצא עם זוגתו ובתו לנתב"ג, לרגל חתונת בנו הבכור המתגורר ברומניה. הדרך הסתיימה במפח נפש גדול – משטרת הגבולות הודיעה לו שיש נגדו צו עיכוב יציאה מהארץ בשל חוב של 20,990 שקלים, ולא הרשתה לו לעלות על המטוס, אלא אם ישלם את הסכום.
הוא ניסה להסביר להם שמדובר בטעות קשה, שכן יתרת החוב היא רק 500 שקל, שגם אותם הוא צריך לשלם עד סוף אוגוסט, אך תחנוניו לא עזרו והוא נאלץ לשוב לביתו. בעקבות האירוע הוא הגיש נגד הבנק תביעה לפיצויים בבימ"ש השלום בחיפה.
הבנק טען, בין היתר, כי התובע ידע שנפתח נגדו תיק הוצאה לפועל, במסגרתו הוטלה הגבלה על יציאתו מהארץ.
עוד נטען כי במסגרת ההסדר לא בוטלו ההגבלות, כיוון שמדובר בהסדר תשלומים ובשל העובדה שהתובע לא ביקש לבטל את ההגבלות.
"הגבלות לא שקולות"
סגן הנשיא השופט שלמה לבנוני קיבל את התביעה ומתח ביקורת על התנהלות הבנק. לא הובאה שום ראיה לכך שהתובע ידע על צו עיכוב היציאה מהארץ, ציין השופט.
"דווקא העובדה כי הגיע להסדר עם הבנק ואף עמד במרביתו כאשר נותרה יתרה זעומה של 500 שקלים חדשים גרמה לתובע להניח בצורה סבירה כי אין כנגדו צו עיכוב יציאה מהארץ", העיר השופט.
השופט הסביר שלפי חוק ההוצאה לפועל, חובה על נושה שהגיע להסכם פשרה מול חייב לדווח לרשם ההוצאה לפועל על אותו הסכם, במיוחד אם על אותו חייב הוטלו מגבלות. שנית, אם נוכח הרשם כי החייב עומד בהסכם, על לבטל את ההגבלה.
לפיכך הבנק התרשל בכך שלא דיווח להוצאה לפועל, לא על ההסדר ולא על הכספים שהתובע כבר שילם.
הבנק היה צריך להגיש בקשה לביטול הצו, שכן במצב זה – שבו אדם חייב רק 500 שקל – "ההגבלות המוטלות לא היו שקולות ולא מידתיות".
השופט הוסיף כי קשה להאמין שהרשם לא היה מבטל את צו עיכוב היציאה מהארץ אם היה נודע לו על כך שהתובע שילם כמעט את כל החוב.
בסיכומו של דבר, השופט קבע שהבנק ישלם לתובע פיצויים בסך 16,000 שקל על עוגמת הנפש שנגרמה לו.
עוד נקבע כי הבנק ישלם לתובע הוצאות משפט בסף 2,000 שקל ושכ"ט עו"ד בסך 2,500 שקל.
* עו"ד ראפת דיאב ממשרד טל את דיאב עוסק בדיני נזיקין והוצאה לפועל
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין