דוד אדרי נ' אסתר חזן ואח'

1.האם חייב שוכר נכס מסחרי לפצות את המשכיר בגין מצב הנכס עת הוחזר לבעליו, לרבות פיצוי בגין פרגולה ללא היתר שנהרסה? 

רקע, הליכים קודמים וטענות הצדדים

2.התובע הוא בעל זכויות חכירה במבנה בשטח של כ- 22 מ"ר, הממוקם על מגרש בשטח של כ- 32 מ"ר לערך, ברחוב יוספטל בשדרות. המבנה הושכר במשך שנים רבות לאסתר חזן, אמו של חזן יהודה (להלן: הנתבע), אשר הפעיל במקום מסעדה לממכר שווארמה.

הסכם השכירות האחרון שנחתם הינו מיום 28.3.2012 לתקופת שכירות לכל שנת 2012. לטענת התובע, הסכם זה הוארך פעמיים, פעם אחת לשנת 2013 בחתימת אסתר והנתבע, ופעם שניה ביום 30.12.13 הוארך בשנית עד ליום 30.3.14, שוב בחתימת אסתר והנתבע, אשר הוגדר באותו מסמך כשוכר.

בהתאם להוראת סעיף 14 להסכם משנת 2012 נערך שטר חוב, מיום 28.3.2012, בסך 50,000 ₪, עליו חתמה אסתר כעושה השטר(יוער כי קשה להבחין האם אמנם חתמה על השטר). שני נכדיה מיכה חזן ויעקב פרץ, חתמו כערבים לשטר החוב (להלן: הערבים). שטר החוב הוגש לביצוע ביום 19.1.15, בתיק הוצל"פ 516638-01-15, בו נרשמו חייבים אסתר כעושה השטר והערבים יהודה חזן, מיכה חזן וקובי פרץ. (יובהר כי קשה לראות בשטר החוב שהוגש לביצוע קיומן של 3 חתימות ושטר זה שצורף לכתב התביעה בת"א 3499-07-15, אין בו את פרטיו של קובי פרץ).

3.בטרם קבלת ייצוג משפטי, פתח התובע בהליך עצמאי במסגרת תיק 49905-03-15, שם תבע את יהודה ואסתר ואת עירית שדרות והליך זה נמחק ביום 26.4.2015, בהמשך להחלטת בית המשפט מיום 25.3.2015. באותה תביעה טען התובע כי הנתבע משתלט על שטחים ציבוריים ופרטיים וגרם נזק כבד לנכס וביקש פיצוי בסך של 50,000 ₪.

קדם לתביעה זו הליך במסגרת צו מניעת הטרדה מאיימת אשר הגיש התובע כנגד הנתבע וזאת במסגרת ה"ט 34793-01-15, אשר בו נקט התובע סמוך לאחר שהחזקה במושכר חזרה אליו ביום 10.1.2015.

לנתבעים ניתנה רשות להתגונן כנגד השטר, והתובע הגיש תביעה בסדר דין מהיר, במסגרת תא"מ 24390-03-15, במסגרתה פירט נזקים למבנה על בסיס חוות דעת שמאית בסך של 164,000 ש"ח, אובדן הכנסות מדמי שכירות עבור 8 חודשים, פיצוי מוסכם והוצאות.

כדי לתבוע את יתרת נזקיו, הגיש התובע תביעה נוספת במסגרת ת"א 3499-07-15, ובה תבע סכום של 260,000 ₪, לרבות סילוק יד ממקרקעין בגין הטענה כי התובע שבנה את ביתו ועסקו החדש, במגרש סמוך, בנה חומה הפולשת לתחום שטחו של הנתבע. הסעד לסילוק יד נדחה בפסק דין חלקי מיום 6.10.2016, והתובע נותר עם הסעדים הכספיים אשר פורטו בכתב התביעה, לרבות התביעה בסדר דין מהיר שהוגשה לאחר מתן רשות להתגונן כנגד השטר.

4.לטענת התובע, הנתבע גרם הרס מכוון לנכס כדי להעתיק את עסקו לנכס סמוך ולמנוע כל אפשרות מצד התובע להשכיר את הנכס לעסק מתחרה. עוד מיוחס לנתבע כי בניגוד להסכמות הרס את הפרגולה אשר שימשה במשך שנים רבות את העסק וגרם נזקים נוספים למבנה. בגין מצב הנכס והצורך לשקמו, דורש התובע פיצויים בגין הנזקים למבנה והסביבה, אבדן הכנסות ופיצויים מוסכמים. חלק מהפיצויים נתבעים במקביל מכוח שטר החוב.