לפני תביעת פיצויים בגין נזק גוף שנגרם לתובע עקב נפילתו ברחוב מגוריו בנצרת.
רקע:
1.התובע, יליד 1925, כבן 90 שנים היום, תושב העיר נצרת.
2.ביום 13.03.10 נפל התובע לטענתו בכביש עליו פסע בשכונת מגוריו, בעודו עושה את דרכו מביתו אל מועדון "המרכז לקשיש" בעיר. לטענת התובע, הכביש הוא תלול ומצוי בירידה חדה. במקום בו נפל לא היו לטענתו מדרגות המאפשרות ירידה בטיחותית של הולכי רגל בנתוני המקום. מדרגות כאמור מצויות לאורך חלק מהכביש המוביל מביתו, אולם בשלב כלשהו בכביש הן מסתיימות, באופן שההולך נאלץ לרדת לכביש האספלט ולהמשיך את הליכתו עליו, ללא אמצעי בטיחות כלשהם למניעת נפילה בשיפוע החד של הדרך. כך אירע במקרה דנן, עת התובע ירד מהמדרגות ועקב הליכתו על כביש האספלט התלול – החליק ונפל.
3.לפי המסמכים הרפואיים שצורפו, התובע הובהל ביום האירוע לבית החולים האנגלי בנצרת, שם אובחן כסובל משבר עם תזוזת הפרק בצוואר פימור ירך ימין. התובע עבר ניתוח להחלפת ראש הירך הימנית, אושפז למשך חמישה ימים, ולאחר מכן שוחרר לביתו והיה נתון במעקב רפואי.
4.לטענת התובע, העיריה חבה כלפיו ברשלנות, בשל מחדלה מלהבטיח מעבר בטיחותי וסביר להולכי רגל במקום התאונה. לטענתו, עקב השיפוע החד של הכביש בו הולכים הולכי רגל, בהיעדר מדרכה, היה על העיריה לצפות סיכון של נפילה והחלקה בתוואי האמור, ולהתקין במקום אמצעי בטיחות מתאימים, כגון מדרגות בטיחותיות לשימוש. בעבר העיריה אכן התקינה מדרגות כאמור, אף זאת רק בחלק מהדרך; לטענת התובע, בשלב כלשהו חלק מהמדרגות לאורך הכביש נהרס, עקב בניה של גדר בית במקום, מבלי שהעיריה דאגה לקיום תשתית בטיחותית חלופית להולכי רגל בנקודה זו בה נפל ונפגע. בנסיבות אלה, לטענתו, התרשלה העיריה, והתרשלות זו גרמה לנפילתו ולנזקיו.
5.העיריה הכחישה את נסיבות האירוע וטענה כי לא מוטלת עליה כל אחריות לנזקיו של התובע, וכי האשם בגין האירוע, ככל שהתרחש, נופל לפתחו של התובע עצמו.
דיון והכרעה:
נסיבות התאונה:
6.מטעם התביעה העידו התובע בעצמו, ושני עדים: מר נסים נסרי (להלן – נסים) ומר ערב סלים ראשד (להלן – ערב), המתגוררים בסמוך למקום התאונה. מטעם הנתבעים לא נשמעו עדויות.
7.התובע העיד אודות פרטי ההתרחשות כפי שצויינו לעיל. בתצהיר עדותו הראשית טען כי במסלול הליכתו עד למקום הנפילה, הוא השתמש במדרגות שלאורך הכביש. המדרגות נגמרות בסמוך לעיקול בכביש. בנקודה זו, ירד לכביש על מנת להמשיך בדרכו, ובעודו פוסע על אספלט הכביש התלול החליק ונפל. עוד צויין בתצהיר כי באותו יום חנתה בסמוך לקצה המדרגות מכונית, והתובע הקיף אותה בעת שנפל. כן צויין התובע כי היו במקום שאריות של חומרי בניה. לתצהירו של התובע צורפו תמונות של "זירת" האירוע – הכביש, המדרגות הסמוכות ואזור הנפילה.
8.נסים העיד כי ביום האירוע הוא הוזעק על-ידי שכנו, ערב, לסייע לתובע שנפל. הוא מצא את התובע שוכב על צידו בצד הכביש, בסמוך למדרגות, כשהוא נאנח מכאב. ממקום האירוע פינה אותו לבית החולים. העד ציין בתצהירו עוד, כי בעת האירוע היו במקום עבודות בניה ושאריות של חומרי בניה מסביב, וכן כי בדר"כ יש לכלוך ומים על הכביש. עוד ציין כי רכב חנה בסמוך לסוף המדרגות.
9.ערב העיד כי הוא שומע ורואה את התובע יורד מדי יום בכביש. ביום האירוע ישב על מרפסת ביתו הסמוך. הוא שמע צעקה, וראה את התובע שרוע על הכביש ונאנח מכאבים. הוא הזעיק את נסים לסייע בהרמת התובע. אף בתצהירו צויינו עבודות בניה במקום ורכב שחנה בסמוך.
10.הנתבעת טענה להרחבת חזית אסורה בכל הנוגע לטענה בדבר רכב שחנה לצד המדרגות, וכן לטענה בדבר שאריות חומרי בניה שהיו במקום.
באשר לנושא הרכב – עניין זה אכן לא אוזכר בכתב התביעה, ברם אינני סבורה כי יש בכך כדי לשנות לענייננו. תשתית התביעה כפי שפורטה בכתב התביעה הינה היעדר מעבר בטיחותי להליכת הולכי רגל לאורך תוואי הכביש התלול, דבר שבשלו נדרש התובע לרדת לשטח האספלט ולפסוע עליו בשיפוע חד דבר שגרם לנפילתו. התובע לא מייחס לנתבעת רשלנות בשל המכונית שחנתה במקום, וזאת לא בכתב התביעה ולא כיום, ואין מדובר בפרט עובדתי מהותי להקמת עילת התביעה. בנסיבות אלה, אין לראות באי-אזכורו בכתב התביעה אלא בעדות בלבד, משום הרחבת חזית פסולה.
באשר לנושא שאריות חומרי הבניה שנראו על הכביש – הנושא הועלה באופן כוללני בתצהירי העדות הראשית, מבלי שהתובע או מי מעדיו קשר סיבתית בין השאריות האמורות לבין הנפילה שאירעה. משכך, אין לנושא זה כל רבותא בענייננו. יצויין כי ככל שהתובע היה טוען בעדותו כי נפילתו אירעה עקב התקלות בשאריות כאמור, אכן היה בכך משום שינוי חזית, שכן הדבר לא נטען בכתב התביעה. אולם כאמור לעיל, לא זו טענת התובע.