1.בפני תביעה שכנגד המתייחסות לטענות הצדדים, האחד כלפי משנהו, ביחס להסכם שותפות שנכרת ביניהם ביום 1.7.08 (להלן: "ההסכם"). התובע הינו מורה לנהיגה ובעל בית ספר לנהיגה (להלן: "ביה"ס). הנתבע הינו מורה לנהיגה.
לטענת התובע, כמפורט בתביעה, על פי ההסכם אשר תקפו נקבע ל- 12 חודשים, נרשם הנתבע כמורה לנהיגה בבית הספר וסוכם כי תמורת השותפות ביחס לאופנועים, יקבל התובע סך של 45% מכלל ההכנסות, הנתבע יקבל 55% מההכנסות ואילו בהוצאות יתחלקו שווה בשווה. התובע טען כי למעט סך של 5,000 ₪ שהועברו אליו באיחור, לא העביר לו הנתבע את חלקו ברווחי השותפות ולא המציא יומני עבודה ופירוט ההכנסות. לטענת התובע, הסכום של 45% מההכנסות שהנתבע היה צריך להעביר אליו עומד על 92,880 ₪ וזאת על פי תכנית טסטים ממשרד הרישוי המתייחסת ל- 129 טסטים, כשלטענת התובע, לצורך טסט על כל תלמיד לעבור 15 שיעורים לפחות, כשתמורת כל שיעור 80 ₪, וכן לשלם עבור טסט סך של 400 ₪. בנוסף תבע התובע סך של 4,000 ₪, בטענה כי הנתבע התחייב לשלם לו סכום של 500 ₪ לחודש עבור שירותי בית הספר אותם קיבל במשך 8 חודשים. כן טען התובע כי הנתבע פגע במוניטין שלו בכך שסיפר לתלמידים כי התובע חדל לעסוק בלימודי נהיגה. לאור האמור ובקיזוז הסך של 5,000 ₪, שכאמור שולמו על ידי הנתבע, העמיד התובע את תביעתו על סך של 141,800 ₪.
2.בכתב הגנתו ובתביעה שכנגד טען הנתבע, כי ההסכם נכרת בין הצדדים מאחר שהתובע התמודד בבחירות לרשות מועצה מקומית ראש פינה (שהתקיימו בסוף שנת 2008) ולא היה מסוגל לתפעל באופן שוטף את לימודי הנהיגה על אופנועים בבית הספר. אולם, כשהתובע הפסיד בבחירות, בחר להפר את ההסכם ולבטלו באופן חד צדדי תוך משלוח הודעה למשרד הרישוי על הוצאת הנתבע מהשותפות. הנתבע טען כי התובע דרש למעשה שהנתבע ינהל "ספרים כפולים"- דרישה שהינה בלתי חוקית וכי יומני העבודה נמצאים ברשות התובע בהיותו המנהל המקצועי ומנהל בית הספר. לטענת הנתבע, פירוט ההקצאות (להלן גם: "הטסטים") התקבל תמיד אצל התובע, עבור התובע, נרשם על שם התובע והוא זה אשר העבירם לידי הנתבע. הנתבע הכחיש את שיעור ההכנסות הנטען בתביעה וטען כי התובע לא קיזז הוצאות. בנוסף טען הנתבע כי אין בהקצאות כדי להעיד על גובה ההכנסות, שכן אין בהן כדי להעיד על כמות הטסטים שהתבצעו בפועל (טסטים בוטלו בשל מזג אוויר, מחלות, היעדרויות תלמידים וכיוב'), אין בהן כדי להעיד על כמות שיעורי הנהיגה (חלק מהתלמידים פטורים משיעורי נהיגה, חלק פטורים ממבחן עיוני). בנוסף יש תלמידים שנכשלים וניגשים מס' פעמים לטסט ולכן יש פעמים שמדובר באותו תלמיד למרות שרשומים מס' טסטים.
בתביעה שכנגד תבע הנתבע: הפרש בשווי האופנועים בסך 78,651 ₪. לטענת הנתבע, על פי ההסכם, השקעת כל אחד מהצדדים היתה אמורה להיות שווה ומאחר שהביא לשותפות אופנועים בשווי 140,000 ₪ ואילו התובע הביא אופנועים בשווי 70,000 ₪, זכאי הנתבע להפרש, אשר אליו יש להוסיף הפרשי הצמדה וריבית.
בנוסף תבע הנתבע נזקים וכן בגין פגיעה במוניטין שלו, בסך 100,000 ₪ בגין סילוקו מהשותפות בטרם הסתיימה תקופת השותפות (ולא על פי חלון היציאה מהשותפות שעמד לתובע על פי סעיף 4 להסכם). עוד תבע הנתבע, נזקים בסך 50,000 ₪ בגין הצורך לחזור ולשקם את עסקו לאחר פירוק השותפות, תוך הפסד ימי עבודה ותלמידים.
כן תבע הנתבע רווחים אשר לטענתו, הגיעו לו מהכנסות השותפות בחודש 12/08, בו שהה בשירות מילואים והתובע ערך שיעורי נהיגה ונטל, לטענתו, את התמורה.
הנתבע אף הסתמך על טענות התובע וטען כי מאחר שלטענת התובע, הכנסות השותפות בתקופת החודשים בהם התקיימה השותפות, עמדו על סך 206,400 ₪, הרי שביחס ל- 6 חודשים ולחלקו בשותפות (55%), על התובע לשלם לו סך של 97,304 ₪. בנוסף תבע הנתבע פיצוי בגין עוגמת נפש בסך 50,000 ₪. לצרכי אגרה העמיד הנתבע את התביעה שכנגד על סך 150,000 ₪ בלבד. יצוין כי הנתבע הודה שעל פי חישוביו, הוא נותר חייב לתובע סך של 8,691 ₪.
3.מטעם התובע העידו: התובע, רו"ח לויטן (להלן: "רו"ח")אשר נתן חוות דעת בדבר החובה לניהול יומנים, מר חביב גבאי (להלן: "גבאי"), אשר ניהל בעבר משרד של בית ספר אחר לנהיגה והצהיר כי מורה לנהיגה חייב להחזיק ספר רכב, בו מפורטים כל הפרטים לגבי שמות תלמידים, מד אוץ של הרכב בתחילת וסיום כל יום, פירוט תשלומים, מועדי מבחנים. עוד הצהיר גבאי, כי הנתבע ביקש בשנת 2008 להצטרף לבית הספר שניהל. בנוסף, הצהיר כי אם טסט מתבטל, הוא מתקיים במועד אחר ולא מתבטלת ההקצאה. בנוסף העיד מטעם התובע מר שי סגל (להלן: "סגל"), אשר אף הוא מורה לנהיגה ומנהל מקצועי. סגל הצהיר, כי לפני תום שנת 2008 שמע מבית ספר לנהיגה בשם "על גלגלים" כי הנתבע ביקש להצטרף לאותו בית ספר. גם סגל הצהיר על חובת מורה לנהיגה לנהל ספר רכב ועל כך שכאשר מורה לנהיגה עובר בית ספר, עוברת עימו כמות הטסטים שהוקצתה לו. בנוסף, העיד מטעם התובע – עד הזמה מר צביקה, אשר הכחיש את טענת הנתבע בחקירתו כאילו הנתבע העביר אליו בכל סוף שבוע מסמכים לצורך העברתם לתובע.
מטעם הנתבע העיד הנתבע.
דיון:
4.כבר בראשית הדברים אציין כי אף ששוכנעתי שהנתבע לא נהג בהתאם להתחייבותו על פי ההסכם ואין חולק כי לא קיים את ההתחייבות בסעיף 3.4.2 להסכם, להעביר אחת לשבוע לתובע את חלקו בשותפות בשיעור 45% (שהרי גם הנתבע הודה כי הסך של 5,000 ₪ שולם בדיעבד), לא הוכיח התובע את טענתו לעניין שיעור וגובה הרווחים שהיו לנתבע.