ת"א 32394-11-14 עמותת בני עראבה לקידום הכדורגל ע.ר. 580499192 ואח' נ' עמותת ותיקי עראבה ע.ר. 580428670 ואח'

בעניין: בקשה לביטול פסק דין

1.ביום 16/11/14 הגישו התובעים נגד עמותת ותיקי עראבה (להלן: "הנתבעת") ונגד המבקשים תביעה בסדר דין מקוצר על סך 100 אלף ₪ המבוססת על הסכם העברת שחקנים מיום 23/9/14 ממועדון הכדורגל בני עראבה המופעל על ידי התובעת 2 (להלן: "התובעת") למועדון הכדורגל אחווה עראבה המופעל על ידי הנתבעת (להלן: "ההסכם").

2.במסגרת ההסכם התחייב מועדון הכדורגל אחווה עראבה לשלם לתובע 2 (להלן: "התובע") 100 אלף ₪ ב – 4 תשלומים שווים החל מיום 30/10/14. לפי ההסכם, התשלום הינו החזר הלוואה שנתן התובע למועדון הכדורגל בני עראבה. המבקשים נתבעו מכוח חתימתם על שטר חוב לפקודת התובע על סך 100 אלף ₪ כעושי השטר.

3.הנתבעת הגישה בקשת רשות להתגונן אשר התקבלה לאחר דיון במעמד הצדדים בהחלטתי מיום 21/12/14. במסגרת החלטה זו קבעתי כי ההסכם מעורר קושי שכן לפי ההסכם התובע שאינו צד לו מקבל 100 אלף ₪ מקבוצת אחווה עראבה אשר קולטת את שבעת שחקני בני עראבה ששמם מופיע בהסכם. הקושי נעוץ בכך שהתובע לא טרח כלל לבדוק ברשם העמותות האם המבקשים אשר חתמו על ההסכם בשם קבוצת בני עראבה, הם אכן מורשי חתימה בעמותה שמפעילה את הקבוצה. כמו-כן גם לאחר שהתקיים דיון הן בבקשת הרשות להתגונן והן בעניין עיקולים שהוטלו על זכויות הנתבעת, לא עלה בידי התובע להמציא לבית המשפט אסמכתא בכתב למתן ההלוואה הנטענת. עוד ציינתי כי הקבוצה המעבירה לא החלה כלל את עונת המשחקים. מצאתי כי טענת ב"כ התובעים כי בני עראבה העבירה את השחקנים כאשר היתה קבוצה פעילה מעוררת תמיהות לאור טענה אחרת לפיה המשחק הראשון בליגת ב' של אחווה עראבה היה ביום 13/9/14, כאשר ההסכם בדבר העברת שחקנים לקבוצה זו נחתם ביום 23/9/14 מבלי שנאמר בו כי הקבוצה מעבירה אינה קבוצה פעילה.

4.ביום 21/12/14 הגישו המבקשים בעצמם לבית משפט זה בקשה דחופה להארכת מועד להגשת בקשת רשות להתגונן עד 30/1/15. המבקשים טענו כי טרם קיבלו את התביעה ושמעו על קיומה מאנשים לאחר שהתובע הטיל עיקול על חשבונות אחווה עראבה. בעקבות בקשה זו ובהתחשב בעובדה שדחיתי באותו יום את בקשת התובעים למתן פסק דין בהעדר כנגד המבקשים, איפשרתי למבקשים להגיש בקשת רשות להתגונן עד 21/1/15.

5.כיוון שהמבקשים לא הגישו בקשת רשות להתגונן במועד שנקבע ולבקשת התובעים, ניתן ביום 27/1/15 פסק דין המחייב את המבקשים במלוא סכום התביעה בצירוף הוצאות ושכר טרחה.

6.ביום 17/2/15 הגישו המבקשים את הבקשה שבפניי לביטול פסק הדין. בסעיף 2 של הבקשה טענו המבקשים כי פסק הדין ניתן לאחר שכתב ההגנה שהוגש מטעמם מונח בפני בית המשפט. מדובר בטענה תמוהה במיוחד, הן משום שלא מצאתי בתיק כתב הגנה והן משום שמדובר בתביעה בסדר דין מקוצר בה לא ניתן להגיש כתב הגנה אלא בקשה למחיקת כותרת או בקשת רשות להתגונן.

7.המבקשים טוענים כי בסוף חודש דצמבר 2014 הודיע להם ואיל מוחמד (להלן: "ואיל") מנהלה של הנתבעת, כי בית המשפט נתן רשות להתגונן. המבקשים טוענים כי מס' ימים לאחר מכן קיבלו הזמנה לדיון ליום 8/9/15. המבקשים טוענים כי סברו לתומם שהחלטת בית המשפט מתייחסת גם אליהם. טענה זו מעוררת קושי כפול. ראשית, לא ברור מדוע המבקשים הניחו לטובתם הנחות מרחיקות לכת שכאלו מבלי שביקשו לראות את ההחלטות הרלבנטיות של בית המשפט. שנית, טענה זו הועלתה מבלי להתייחס לנתוני התיק מהם עולה כי די בעיון בהחלטת בית המשפט לתת לנתבעת רשות להתגונן ובהחלטת בית המשפט לקבוע דיון ביום 8/9/15 כדי להבין כי ההחלטות האלו מתייחסות אך ורק לנתבעת 1 ולא למבקשים.

8.המבקשים מוסיפים וטוענים כי ביום 12/2/15 קיבל יוסף הודעה ממשרדו של ב"כ התובעים לפיה ניתן נגדם פסק דין על מלוא סכום התביעה. בעקבות הודעה זו, הוגשה בקשה לביטול פסק הדין.