אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ת"א 32059-10-15 קבוצת כרמלטון בע"מ נ' חברה הראל חברה לביטוח בע"מ

ת"א 32059-10-15 קבוצת כרמלטון בע"מ נ' חברה הראל חברה לביטוח בע"מ

תאריך פרסום : 02/08/2017 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום קריות
32059-10-15
27/07/2017
בפני השופט:
ד"ר שלמה מיכאל ארדמן

- נגד -
תובעת:
קבוצת כרמלטון בע"מ
נתבעות:
חברה הראל חברה לביטוח בע"מ
החלטה

בפני בקשה לפסילת חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט, שהוגשה על ידי התובעת בתיק זה.

עסקינן בתביעה לפיצוי על נזקים שנגרמו לתובעת עקב פגיעה של משאית ביום 22.4.14 בביתן בכניסה למנהרות הכרמל בחיפה.

התובעת לא בדקה בזמן אמיתי את הנזקים שנגרמו ובדקה באמצעות שמאי מטעמה את הנזקים רק בחודש מאי 2015, היינו למעלה משנה לאחר האירוע. שמאי התובעת העריך את נזקי התובעת בסכום של 218,025 ₪. שמאי הנתבעת, לעומת זאת, העריך את נזקי התובעת בסך 186,699 ₪, תוך הסתייגויות בציון כי התובעת לא הציגה את הציוד שניזוק ואת תיעוד הנזקים.

בסופו של דבר שילמה הנתבעת 2 לתובעת סך של 100,000 ₪ וזאת, בין היתר נוכח הערכת הנזקים על ידה וטענת רשלנות תורמת, בין היתר בשל היעדר שילוט בגין רוחב המעבר ליד הביתן נשוא המחלוקת.

ביום 21.2.17 במסגרת דיון שהתקיים במעמד הצדדים, עלתה שאלת מינוי מומחה מטעם בית המשפט. התובע הסכים למינוי ואף ביקש כי אכן בית המשפט ימנה מומחה מטעמו. מומחה כאמור אכן מונה ביום 22.3.17. אף אחד מן הצדדים לא העלה טענה כלשהי בדבר זהותו של המומחה, לא בעת מינויו, ולא עד למתן חוות דעתו, לרבות בעת ביקור במקום שהתקיים בנוכחות הצדדים ביום 14.6.17 לרבות השמאים מטעמם, מהנדסת מטעם התובעת, וב"כ התובעת עצמו.

המומחה שמונה בחוות דעתו מיום 4.7.17, לאחר ניתוח מקיף של טענות הצדדים העריך את נזקה של התובעת בסך 67,200 ₪ בלבד.

לאחר הגשת חוות הדעת, הגישה התובעת את בקשתה הנוכחית לפסילת המומחה לטענתה קיימות 3 סיבות לפוסלו: האחת, כי אינו שמאי אלמנטרי מוסמך, השניה, כי לשיטת התובעת חרג השמאי מסמכויותיו מחמת שהעריך את הנזק בסכום הפחות מחוות דעת השמאי מטעם הנתבעות. והשלישית, מאחר ושכר טרחתו היה מופרז.

לאחר עיון בבקשה, נחה דעתי כי דינה להידחות תוך חיוב בהוצאות, מבלי צורך בתשובה. לטעמי זוהי בקשת סרק, שטוב היה לה שלא היתה מוגשת משהוגשה.

עסקינן במומחה מטעם בית המשפט שמונה בהסכמתה ולבקשתה של התובעת. התובעת לא העלתה כל טענה באשר לכישוריו והכשרתו של השמאי שמונה. היתה לתובעת אפשרות לפנות לשמאי עם מינויו ולבקש לבחון את פרטי הכשרתו וכישוריו. אם לא עשתה כן, אין לה אלא להלין על עצמה. שמירת טענות באשר לכישורי המומחה כנשק יום הדין למקרה שחוות דעתו לא תמצא חן בעיני בעל דין, הינה חוסר תום לב דיוני ושימוש לרעה בהליכי משפט, ודי בכך כדי לדחות טענה מעין זו (ראה: רע"א 4072/06 כהן הירשפלד בע"מ נ' אלחטיב [ניתן ביום 20.2.07]).

גם לגופו של עניין איני רואה ממש בטענה; מומחה יכול שיהיה בעל הכשרה פורמאלית ויכול שמומחיותו הינה עקב נסיונו. גם זה הראשון וגם זה האחרון נחשבים כמומחים על פי תקנה 125 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (ראה למשל: ע"א 745/82 שחר נ' בור, פ"ד מ (2) 46 (1986); ע"א 70/88 פז נ' אלון, פ"ד מד (3) 32 (1990)). הדין אינו מחייב הכשרה ספציפית או רישוי לשמאי רכוש, וזאת להבדיל משמאי מקרקעין ושמאי רכב. שמאי אלמנטרי הינו שמאי רכוש. עיון בחוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט מגלה כי עסקינן בשמאי ותיק בתחום הרכוש מאז שנת 1979. עיון בגוף חוות הדעת גם מעלה כי לכאורה עסקינן בחוות דעת יסודית, ולא במי שחסר כל הבנה בתחום הבדיקה.

גם הטענה בדבר החריגה מסמכות הינה טענת סרק. מומחה מטעם בית משפט בכלל ושמאי מטעם בית המשפט בפרט, אינו מגשר או מפשר. תפקידו הינו לבחון על פי מיטב כישוריו ומומחיותו את הנזק שהינו סבור שנגרם לתובעת. זו היתה גם מטרת מינויו. טענת התובעת כי הנתבעת כבולה לחוות דעת השמאי מטעמה, מבחינת הערכת הנזק, הינה טענה משפטית לגופה של תובענה ואינה קשורה לשאלת סמכויותיו של המומחה מטעם בית המשפט. אין לצפות כי מומחה יתן הערכת נזק גבוהה מזו שהינו סבור כי נגרם בפועל, רק מהטעם שמומחי הצדדים סברו כי הנזק גבוה יותר.

למעלה מן הצורך אציין כי לכאורה, גם לגופה של הטענה המשפטית, אין בה ממש. אין עסקינן בתביעה של הנתבעת להשבת סכום ששילמה ביתר, נוכח העובדה כי על פי חוות דעתו של השמאי מטעם בית המשפט סכום הנזק פחות מסכום הנזק שקבע השמאי מטעמה. אילו היתה תביעה שכנגד כזו, היה מקום לדון האם עסקינן ב: "תשלום בטעות" על פי סעיף 1 לחוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט-1979 והעקרונות הנלווים לתביעה מעין זו (ראה: דניאל פרידמן דיני עשיית עושר ולא במשפט (מהדורה שניה, 1998), כרך ב' פרק 24). בענייננו לעומת זאת, עיון בכתב ההגנה מעלה כי הנתבעת לא הודתה בסכום כלשהו מעל 100,000 ₪. סכום חוות הדעת מטעמה אינו מוזכר בכתב ההגנה, ועל כן לכל היותר מהווה ראיה נגדה בין שאר הראיות אך לא הודאה פורמאלית בכתבי טענות, שרק היא מוציאה עובדה מגדר הסכסוך (ראה למשל: ע"א 9605/03‏ ד"ר יגלום נ' שר הבריאות, פ''ד נט (5) 278 (2005) והאסמכתאות המובאות שם). הנתבעת טענה כי התובעת בכך שהודיעה לה על הנזק רק כשנה לאחר האירוע בלא לשמור את הציוד שניזוק ותיעוד הנזק פגעה ביכולה להעריך את הנזק. בנסיבות אלה, לא ניתן א-פריורי לשלול מהנתבעת את האפשרות לטעון כי הנזק האמיתי אינו מחייבה לשלם דבר לתובעת.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ