1. בפניי מונחות שתי בקשות: האחת, בקשת התובע להעברת התיק לבוררות, והשנייה בקשת הנתבעים 1-2, לשלוח הודעת צד ג' כנגד קופת-חולים מאוחדת.
רקע עובדתי וטענות הצדדים:
2. התובע, מר יצחק חסידים (להלן: "התובע"), הגיש, בין היתר, תביעה כנגד נתבעים מס' 1-2 (ביחד יקראו: "הנתבעים"), כאשר לטענתו, הוא שימש כסוכן יחסי הציבור של מרפאת ברקת לטיפול רפואי קהילתי המצויה בעיר צפת (להלן: "המרפאה"/ "ברקת"), והתקשר עם הנתבעים בהסכם שיתוף פעולה, יחסי ציבור, והסברה.
3.לטענת התובע, נתבעת מס' 1 (להלן: "הנתבעת"), הייתה נציגתה ונותנת השירותים של קופת חולים מאוחדת בעיר צפת, במסגרת סניף "ברקת מאור חיים", ומי שהתקשרה בהסכם עם התובע למתן יחסי ציבור לסניף קופת חולים הנ"ל, כאשר נתבע מס' 2 (להלן: "הנתבע"), הינו מנהלה ובעל מניותיה של הנתבעת, ומי שהיה הרוח החיה מאחורי כל ההתקשרויות מול התובע. קופת חולים מאוחדת (להלן: "הקופה"), היא מי שהעניקה את זיכיון ההפעלה של סניף קופ"ח ברקת לידי הנתבעת.
התביעה המקורית הוגשה גם כנגד הקופה, אך זו נדחתה כנגדה, כפי שיובהר בהמשך.
4.לטענת התובע, עניינה של תובענה זו, הינה בהפרה יסודית של הסכם שיתוף פעולה, יחסי ציבור והסברה, אשר נחתם ביום 2/7/10 (להלן: "ההסכם"), בין התובע לנתבעת, באמצעות הנתבע, וזאת בכל הנוגע לתשלום שכר הטרחה בגין השירותים שניתנו לנתבעים על-ידי התובע במסגרת ההסכם, לחילופין על פי דיני עשיית עושר ולא במשפט, ולחילופי חילופין, תביעה לשכר ראוי בגין השירותים שנתן התובע לנתבעים.
5. התובע הגיש תביעה על סך 1,008,900 ₪, אשר בקצירת היריעה, מורכבת מהרכיבים הבאים: סך המשכורות שהיו אמורות להשתלם לו בגין 24 החודשים שקדמו למועד חתימת ההסכם; סך ההוצאות שהוצאו על ידו בגין גיוס לקוחות פוטנציאלים; סך המשכורות האמורות להשתלם לו עד למועד הגשת תביעה דנא; סך התשלומים העתידיים האמורים להשתלם לו, ו ופיצוי מוסכם בגין הפרת ההסכם.
6.התובע טען בכתב התביעה, כי נוכח הוראות סעיף 15 להסכם (סעיף הבוררות –ר.נ.), הוא סבור שתיק זה דינו לדון בבוררות. הוא פנה ללשכת עורכי הדין למינוי בורר מטעמה, לנוכח סירוב הנתבעים למנות בורר מוסכם מטעמם, ואכן הלשכה מינתה בורר, אשר לנוכח התנגדות הנתבעים לדון בפניו דחה את מינויו.
7. הנתבעים הגישו כתב הגנה, כאשר, בין היתר טענו, כי הנתבעת שימשה בעבר כנציגה ונותנת שירותים מטעם הקופה במרפאת ברקת מאור חיים, זאת מכוח הסכם בין הנתבעת לקופה. הנתבע, היה ועודנו מנהלה ובעל המניות היחיד של הנתבעת, וקיים מטעם הנתבעת (ולא עבורו באופן אישי) את המגעים המסחריים שלה, בין היתר, עם התובע.
8.הנתבע חתם בשם הנתבעת ביום 19/4/10, בניגוד מוחלט לרצונו ותחת אווירת לחץ כבדה ביותר, על הסכם המסדיר את פעילות ההסברה של התובע וסוכן נוסף (נוריאל), ואת התמורה המגיעה להם בגין פעילותם זו (להלן: "הסכם הביניים"). בהסכם הביניים נקבע את מה שנראה כמובן מאליו, שנוריאל והתובע יהיו זכאים לתמורה עבור פעילות ההסברה שלהם, כל עוד קופ"ח מאוחדת ממשיכה בקשר החוזי שלה עם הנתבעת. ביום 2/7/10 נחתם ההסכם, כאשר לצדדים להסכם היה ברור, כפי שהדבר היה ברור בהסכם הביניים, כי הזכאות לתמורה שסוכמה בהסכם תעמוד לנוריאל והתובע, כל עוד יוסיף להתקיים הקשר החוזי בין הנתבעת והקופה, אשר המצטרפים החדשים הצטרפו כחברים בה. ביום 30/8/2012 נסגרה המרפאה לצמיתות, והסתיים הקשר העסקי בין הנתבעת לקופה. הקשר החוזי הסתיים בהגיעו לקיצו, מבלי שהייתה מעורבת בכך הפרה של צד כלשהו ולא היה מעורב בעניין תשלום פיצוי כלשהו מצד הקופה.