ת"א
בית משפט השלום באר שבע
|
29989-02-12
05/09/2015
|
בפני השופטת:
מיכל וולפסון
|
- נגד - |
התובעים:
1. גיא מלכה 2. רוני מלכה
עו"ד יעקב גסר
|
הנתבע:
מאיר אלדד
|
פסק דין |
1.בפני תביעה על סך של 1,245,032 ₪ על פי סעיפים 35- 36 לפקודת הנזיקין,נ"ח וכן בעילה חוזית של הפרת חוזה. התובעים התקשרו עם הנתבע, מהנדס בניין במקצועו. בהסכם קצר בכתב יד הוסכם שהנתבע יתכנן עבורם בית מגורים במגרש מס' 347 בניר עקיבא . בית המגורים שהוסכם על תכנונו הוא בית מגורים חד משפחתי. ההסכם, נספח א לכתב התביעה, חסר תאריך. התובעים הגישו את התביעה בטענה כי הנתבע כשל בתכנון הבית וכתוצאה ישירה מכך ביתם מלא סדקים שלא ניתן להתגבר עליהם .
הנתבע חלק על כך שהסידוק הוא פועל יוצא של כשל שלו וטען כי הסדקים הם חלק מביסוס המבנה והם בגדר התקן של סידוק מותר. הוא חלק על חוות דעת המומחים שהתביעה מסתמכת עליהם.
הנתבע לא הגיש חוות דעת נגדיות. בתיק מונה מומחה מטעם בית המשפט.
2.אין מחלוקת כי התובעים רכשו את הזכויות לבניה על המגרש. לטענתם הם התקשרו עם הנתבע לתת להם את השירותים של הקמת הבית מהמסד ועד לטפחות. על פי כתב התביעה הוסכם כי הנתבע יהיה בעל הסמכות המקצועית הבלעדית בפרויקט, כולל פיקוח עליון על כל מהלכי הבנייה.
הנתבע חלק על היקף הפיקוח שנטען שהוסכם עמו ונצמד לתוכן החוזה. על פי החוזה בין הצדדים הנתבע לקח על עצמו לתכנן את הבית, להכין תכניות הגשה, ובקשה להיתר, תכניות אדריכליות 1:50 ,חישוב כמויות ופיקוח עליון. כנגד היה על התובעים לשלם לו סך של 2,500$. אין מחלוקת שהתכנון בוצע בשלהי שנת 2006.
בהתייחס לסידוק טען הנתבע כי התובעים תיקנו פעם אחת את הסדקים כעבור שנתיים וחצי מגמר הבנייה.
כן טען הנתבע כי הפיתוח סביב הבית בוצע שגוי כך שמי הנגר ניקזו לכיוון הבית במקום להרחיקם מהבית. לדבריו הוא גילה זאת בשנת 2008 והורה לתובעים לתקן את התקלה אך בשנת 2010 התברר לו שדבר לא נעשה. לפי עמדתו המקצועית הסידוק הוא פועל יוצא של חדירת מי נגר לכיוון הבית. זו גם הסיבה לרטיבות. לטענת הנתבע האזהרות שלו לא הואילו כי התובעים לא ביצעו את הנדרש. לכן הוא לא חתם להם על טופס 4 . לטענתו היקף הנזקים הוא פועל יוצא של ההתעלמות של התובעים את אזהרותיו.
הנתבע חלק על חוות דעת מומחה התובעים , ד"ר אביגור ובין היתר מקביעתו כי לפני התכנון היה עליו להזמין סקר קרקע או להתייעץ עם יועץ קרקע בהתבסס על נוסח תקן 940 שתוקן לאחר התכנון ואשר נכנס לתוקף רק בשנת 2008. סוגיה זו עמדה כאחת הסוגיות המרכזיות במחלוקת של הנתבע גם עם מומחה בית המשפט. לדבריו הוא תכנן את הבית לפי חוקי וכללי התכנון שהיו בתוקף למועד התכנון בשנת 2006. אז עמד בתוקף תקן 940 נכון לשנת 1978.
הנתבע חלק על הנזק וטען כי הוא נגרם מחמת כשל בביצוע הפיתוח והעדר מעש של התובעים למרות שהוזהרו על ידו. הוא גם חלק על מסקנת מומחה התובעים, אינג' בן עזרא כי אין מנוס אלא מהריסת הבית ובנייתו מחדש.
3.התובעים הגישו חוות דעת מומחים שקבעו כי הסידוק הוא פועל יוצא מטיב הקרקע עליו בנוי הבית והעדר מענה לכך של התכנון. לכן הבית סובל מקרקע שטופחת עם מים ומתכווצת עם יובש וזו הסיבה לסידוק החוזר. התובעים גם הגישו חוות דעת לגבי ירידת ערך ונזק בעין.
מטעם בית המשפט מונה מומחה, המהנדס שמואל רבין.