מאיר לוי נ' בתיה מקובר ואח'

בפניי בקשת התובע לדחיית עיון בחלק מראיותיו עד לאחר שמיעת עדויות ההגנה. יצויין, כי הבקשה לא הוגשה כבקשה עצמאית, אלא רק בתגובה לבקשת הנתבעים לעיון בחומר, אשר נטען ע"י התובע כי הוא חסוי. נשוא החומר שבמחלוקת, הקלטות שיחות בין התובע לבין הנתבעים ו/או מי מהם ותמליליהן.

התובע טען – במסגרת תצהירי גילוי המסמכים שהעביר לנתבעים וכן בבקשתו הנוכחית – כי הקלטות השיחות הינן חסויות מאחר והן נערכו במיוחד לצרכי המשפט. ואולם, טענה זו, שהיא טענת חיסיון במהותה, אינה מתיישבת עם טיב בקשתו של התובע, אשר אינו מכחיש כי הוא מתעתד להגיש את הראיות המדוברות, אולם מבקש לעשות כן ולחשוף את תוכנן של הראיות רק לאחר שיעידו הנתבעים. לפיכך, אין להידרש לטענת החיסיון שהועלתה ע"י התובע, שכן, כאמור, התובע אינו עומד על חסיונן הראיות, אלא נהפוך הוא, עומד על זכותו להגישן במהלך המשפט, ולפיכך יש לבחון את הבקשה עפ"י הכללים הנוהגים בכגון דא.

כידוע, עפ"י ההלכה הפסוקה, הכלל הוא משחק בקלפים גלויים וחשיפת כל המסמכים הנוגעים לעניין, והחריג הוא דחיית העיון במסמכים אלו או אחרים של הצדדים. עפ"י ההלכה הפסוקה, שראשיתה בפסה"ד שניתן בפרשת סוויסה (רע"א 4249/98) והיא חזרה ונשנתה בפסקי דין רבים, דחיית העיון במסמך (בעניינו – בהקלטות השיחות ובתמליליהן) תיעשה במקרים בהם ישתכנע בית המשפט כי עיון במסמכים בשלב מוקדם עשוי להביא להתאמת ראיות ולשיבושן. מצב דברים כזה ייתכן, ככלל, מקום בו בעל הדין שכנגד לא מסר גרסה עובדתית ביחס לעניינים המפורטים בראיות שמבוקש לדחות את העיון בהן, כך שחשיפת החומר בפניו תאפשר לו, למעשה, להתאים את גרסתו למסמכים הקיימים בידי יריבו, ובכך תסכל את גילוי האמת.

לצורך הכרעה בבקשה, עיינתי, במעמד צד אחד, בתמלילי השיחות. לאחר שעיינתי בראיות שוכנעתי, כי דין הבקשה להידחות ואין הצדקה לדחות את העיון במסמכים.

כאמור לעיל, עפ"י ההלכה הפסוקה, דחיית העיון תיעשה כחריג, ורק מקום בו שוכנע ביהמ"ש כי יהיה בכך כדי לחתור נגד בירור האמת. עוד יש לציין, כי דחיית עיון במסמכי התובע (להבדיל מעיון במסמכי הנתבע), עד לאחר חקירת עדי הנתבעים כמבוקש ע"י התובע, יש בה גם כדי להפוך את סדר הבאת הראיות, שהרי התובע מבקש למעשה כי יתאפשר לו להגיש ראיות אלו או אחרות רק לאחר קבלת תצהירי הנתבעים ואף לאחר חקירתם הנגדית של העדים מטעמם (ראו והשוו רע"א 5266/10 פלוני ואח' נגד מרכז רפואי פלוני ואח' (15.8.10)). הגם שגם אפשרות זו – של דחיית מועד גילויין של ראיות התובע – הוכרה בפסיקה כאפשרית (ראו למשל המקרה שנדון ברע"א 2037/04 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' מרון (16.3.04)), סבורני כי יש לנהוג בה בזהירות יתירה.

בענייננו, מעיון בכתבי ההגנה עולה בבירור כי הנתבעים מסרו גרסה ברורה ומפורטת, לרבות בעניינים אליהם מתייחסות הראיות שהתובע מבקש לדחות את העיון בהן.