בנק לאומי לישראל בע"מ נ' פקטורובסקי

לפני בקשת הנתבע למתן רשות להגשת הודעת צד ג'.

המדובר בתביעה אותה הגישה המשיבה כנגד המבקש – תאגיד בנקאי שאצלו מתנהל חשבון העו"ש של המשיבה. במסגרת התביעה טוענת המשיבה כי נגנבו מחשבון הבנק שלה כספים, שאת השבתם היא תובעת מהמבקש. כמו כן תובעת היא פיצוי כספי בגין עוולת לשון הרע שעל פי הנטען עוול כלפיה המבקש ביחסו לה את דבר משיכת הכספים מהחשבון.

בין הצדדים נוהלו הליכים מקדמיים במסגרתם עלו חשדות כנגד צד ג' כדמות אשר משכה את הכספים שבמחלוקת. מדובר בבת משפחה של המשיבה (בת גרושתו של בנה המנוח של המשיבה), אשר לשם הנוחות תכונה "ריטה".

המבקש טוען כי בעקבות הגשת תצהיר עדותה הראשית של המשיבה והנספחים לו ובעקבות דברים שנאמרו בדיון מיום 20/06/18 יש להתיר לו להגיש הודעה לצד שלישי כנגד ריטה כמי שמשכה את הכספים מן הבנק.

המשיבה מתנגדת להגשת הודעת צד ג' כאמור בטענה כי המבקש איחר את המועד והשתהה בהגשת בקשה זו. המשיבה טוענת כי אין מדובר בנסיבות חדשות שנתגלו למבקש לאחרונה וכי המבקש ידע קיומם של החשדות כנגד ריטה עוד טרם הגשת התביעה. כך או כך, אפילו תתקבל עמדתו של המבקש לעניין הגילוי הרי שממועד גילוי אותן "נסיבות חדשות" חלפו 47 ימים ומשכך אין לקבל את הבקשה. עוד טוענת המשיבה כי בבקשתו של המבקש להגיש הודעת צד ג' כנגד ריטה גלום שינוי חזית אסור, או אף טיעון עובדתי סותר לטענות המועלות על ידי המבקש בכתב ההגנה ולפיהן המשיבה היא זו אשר משכה את הכספים.

דיון והכרעה

תקנות סדר הדין האזרחי מורות כי ברגיל נתבע יגיש הודעה לצד שלישי, באם הוא חפץ בכך, יחד עם כתב הגנתו. בנסיבות בהן לא מוגשת הודעה לצד שלישי יחד עם כתב טענותיו של הנתבע, הרי שעליו לבקש רשות לעשות כן. לאחרונה, עמד בית המשפט העליון על השיקולים המנחים את בית המשפט בבואו ליתן רשות להגשת הודעה לצד שלישי, וברעא 1159/18 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' הכשרה חברה לביטוח בע"מ (פורסם במאגרים, 08/05/18) קבע את הדברים הבאים:

"התכלית שבבסיסו של הליך זה היא לייעל את ההתדיינות, ו"לרכז בהליך אחד את כל ההליכים המשפטיים הנוגעים אליו. מטרות נוספות הנגזרות מהאמור הינן שהנתבע לא ייאלץ להתדיין מחדש עם צד שלישי, מתן עדיפות להכרעה במערכת היחסים בין כל הצדדים הרלוונטיים וחסכון בהוצאות הכרוכות בהגשת תביעה נפרדת נגד צד שלישי" (רע"א 3006/11 בית חולים העמק נ' עיזבון גלעדי, פסקה 5 (8.12.2011) (להלן: עניין גלעדי)). מחוקק המשנה קצב מועד להגשת הודעת צד ג', והוא "בתוך הזמן שנקבע להגשת כתב הגנתו" (תקנה 220 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984).

כאשר מתבקש להגיש הודעות לצדדים שלישיים לאחר מועד זה, נתון הדבר לשיקול דעתו של בית המשפט. במסגרת זו עליו לשקול את הפגיעה בצדדים, תוך שימת לב לשלב שבו מצוי ההליך, ולמשך ההליך. יש לדקדק בשני אלו: לעתים, על אף שחלף זמן רב מאז שנפתח ההליך, הוא עודנו מצוי בשלב מקדמי. כך הוא גם בעניין שלפנינו. בית המשפט אמנם קבע כי התיק בשל לקביעת דיוני הוכחות, אולם טרם החל הדיון בתובענה לגופה. השלב שבו מצוי ההליך והתארכות הזמן שחלף מאז הוגש, הם שני פרמטרים שונים שעל בית המשפט להביא במניין שיקוליו. לשיקולים אלו יש להוסיף את מידת הפגיעה שתיגרם לצדדים מהוספת הצד השלישי; מידת הפגיעה הפוטנציאלית בהליך המתנהל וסרבולו; הטעם לאיחור בהגשת הבקשה; והאפשרות לרפא את הפגיעה בבעלי הדין באמצעות פסיקת הוצאות. יש לבחון שיקולים אלו על רקע מהות השינוי הדיוני המבוקש, קרי – משמעותה של ההודעה על רוחב היריעה והיקף ההתדיינות במתכונתה הנוכחית, ועל הצורך לפתוח מחדש הליכים מקדמיים שכבר נסתיימו".