ת"א 29510-12-12 נג'אדה נ' שמגד חברה לביטוח בע"מ

עניינו של פסק-דין חלקי זה בשאלה, אם האירוע שבמהלכו נפגע התובע בא בגדר תאונת דרכים, על-פי הגדרתה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן – חוק הפיצויים).

אין מחלוקת בין הצדדים באשר לעצם קרות האירוע ואף אין מחלוקת על כך שהתובע נפגע בעת שעלה אל המשאית שנהג במסגרת עבודתו. המחלוקות הן באשר לנסיבות עליית התובע אל המשאית וכן כאמור, בשאלה, אם נסיבות אלו מהוות תאונת דרכים. טענת התובע היא, שלאחר שהסתיימה טעינת המשאית בירקות, הוא עלה אליה כדי לנסוע ולהוביל את המטען אל השוק. מנגד טענה הנתבעת, שהתובע עלה אל המשאית כדי לשפר את מיקומה ובכך לאפשר את פריקת המטען גם מצדה השני של המשאית. בנסיבות אלו, טענה הנתבעת, מדובר בפעולה המהווה חלק מתהליך של פריקה וטעינה ולכן אין לראות בכך משום תאונת דרכים. טענת התובע בעניין זה היא, כי אפילו תידחה גירסתו ביחס לעובדות ותתקבל גירסת הנתבעת, יש לקבוע שמדובר בתאונת דרכים על-פי הגדרתה בחוק הפיצויים.

השאלה הטעונה הכרעה היא אפוא, אם חוק הפיצויים חל ביחס לנזק גוף שנגרם עקב נפילה בעת עליה למשאית – פעולה המהווה שימוש ברכב מנועי – בעוד שהעליה למשאית הייתה לשם הזזתה במהלך פעולת פריקתה או טעינתה.

רקע ועיקרי העובדות הדרושות להכרעה

2.התובע, יליד 5.10.1959, נפגע ביום 25.7.2010 בעת שעלה אל תא הנהג של משאית בשוק הסיטונאי בגבעת שאול בירושלים. על-פי טענתו, תוך כדי עלייתו אל תא הנהג, החליק ונפל ארצה וכתוצאה מנפילה זו נפגע בידו ובכתפו השמאלית.

ביום 20.12.2012 הגיש התובע את כתב התביעה נגד הנתבעת, שהייתה מבטחת המשאית באותה עת, שבמסגרתו תבע פיצויים לפי חוק הפיצויים בגין נזקי הגוף שלטענתו נגרמו לו כתוצאה מהתאונה המתוארת. הנתבעת הגישה כתב הגנה ביום 7.3.2013 ובו טענה, כי לא חלה עליה חובה לפצות את התובע מהטעם שהאירוע אינו בא בגדר תאונת דרכים על-פי הגדרתה בחוק הפיצויים.

בהתאם להחלטת כבוד הרשם הבכיר מיום 13.6.2013 מונה מומחה רפואי בתחום האורתופדיה לשם קביעת שיעור נזקו של התובע כתוצאה מהתאונה. לאחר מתן החלטה זו, ביקשה הנתבעת להשהות את מינוי המומחה, וזאת בשל הכחשת חבותה לפצות את התובע. לאחר שהתקבלה תגובת התובע, הורה הרשם הבכיר (בהחלטה מיום 30.9.2013) על העברת התביעה לשופט והתביעה הועברה לשמיעתה לפניי.

ביום 7.10.2014 ניתנה החלטה על הגשת תצהירי עדות ראשית בשאלת החבות ובהתאם לכך הוגשו ראיות הצדדים. מטעם התובע הוגשו תצהירים של התובע ושל שני עדי ראיה, מוחמד סברי תואם וג'מאל יוסף עמרו, וביום 8.1.2014 נחקרו שלושה עדים אלו על תצהיריהם. לאחר דיון זה הגישה הנתבעת תצהיר של חוקר פרטי מטעמה, יגאל שגב, וכן הקלטה ותמליל של החקירה. החוקר נחקר בדיון מיום 14.5.2014.

לבקשת הצדדים, סיכומי טענותיהם בשאלת חבותה של הנתבעת לפצות את התובע, הוגשו בכתב. מטעם התובע הוגש ביום 17.6.2014 ומטעם הנתבע הוגש ביום 17.7.2014.