ת"א 29226-12-13 שרות לחקלאי צדוק בע"מ נ' נתן ואח'

עסקינן בתביעה לפיצוי כספי בסך 14,630 ₪ בגין טענה לנזק רכוש, ישיר ועקיף, שנגרם לרכב התובעת עקב תאונה מיום 22.8.13.

לטענת התובעת, ביום 22.8.13 נהג מר פחמאוי ראאד במשאית בבעלותה מ"ר 37-500-56 (להלן – המשאית) ביציאה משער רמב"ם של נמל חיפה. לאחר שהמשאית נכנסה לכיכר, הגיע רכב הנתבע 1 מכיוון בסיס חיל הים, נדחף לנתיב נסיעת המשאית ופגע בה.

כתוצאה מהפגיעה נגרם למשאית נזק שעלות תיקונו 8,660 ₪ על פי חוות דעת שמאי מיום 3.10.13, בנוסף טוענת התובעת לנזק עקיף בסך 4396 ₪ עקב הצורך בהשבתת המשאית למשך יום של תיקון וכן לנזק בו נשאה בגין שכר השמאי בסך 1,000 ₪. הסכומים אינם כוללים מע"מ.

מטעם התובעת נשמעה עדות הנהג ,מר פחמאוי, עדות מנהל הכספים, מר נועם כהן וכן הוגש תצהירו של קצין הבטיחות, מר איתן דגני, אשר הנתבעים ויתרו על חקירתו תוך שמירת זכויות. כמו כן הוצגו תמונות צבעוניות של מצב הרכבים סמוך לאחר התרחשות התאונה (ת/1).

לטענת הנתבעים, ביום 22.8.13 נהג הנתבע 1 ברכבו מ"ר 14-324-35 (להלן – רכב הנתבע) לכיוון כיכר צומת בת גלים. בעקבות פקק תנועה שנוצר במקום עקב חפץ חשוד בהמשך הכביש, עמד הנתבע 1 עם רכבו במקום הנחזה בתמונות ת/1. המשאית נכנסה לכיכר והחלה לתמרן דרכה לפקק, תוך שפגעה ברכב הנתבע לכל אורכו, בצדו השמאלי מאזור מכסה הדלק ועד לדלת הנהג (התמונות סומנו נ/1).

כתוצאה מהפגיעה נגרם לרכב הנתבע נזק שעלות תיקונו הינה 3,200 ₪. הנתבע 1 נשא בתשלום מכיסו משום שלטענתו חישב ומצא כי אין כדאיות כלכלית בניהול הליך משפטי לדרישתם.

מטעם הנתבעים נשמעה עדות הנתבע 1, הוגשו תמונות הנזק שנגרם לרכבו (נ/1), טופס דיווח שערך סמוך לאחר התאונה (נ/2) וקבלה בגין התשלום שביצע לתיקון הנזק ברכבו (נ/3).

לאחר ששמעתי את עדויות הנהגים, בחנתי את תמונות הרכבים ממקום התאונה, תמונות הנזק שנקרם לרכבים, עיינתי בדו"ח התאונה שמילא הנתבע 1 ושקלתי את טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להידחות מחמת הנימוקים כדלקמן.

1. גרסת התביעה נסמכת, רובה ככולה, על עדות נהג המשאית, אשר נשמעה לראשונה בפניי, ועל תמונות הרכבים כפי שצולמו סמוך לאחר התאונה. מעדות נהג המשאית עולה כי לא ראה בפועל כיצד התרחשה התאונה, שכן ישב במשאית הגבוהה והארוכה, נכנס לכיכר באיטיות עקב תנועה עמוסה במקום ורק כאשר שמע מכה, ירד מהמשאית לראות מה קרה (עמ' 2 ש' 13-22). משמע, נהג המשאית לא ראה כיצד התרחשה התאונה. לעמדתו, כאשר יצא משער הנמל לכיוון הכיכר הביט לשני הכיוונים וכאשר לא ראה שום רכב, המשיך בנסיעה. גרסה זו תמוהה נוכח טענתו לפיה "היה לחץ תנועה רגיל ...תמיד יש שם לחץ כי הבית חולים שם..." (עמ' 2 ש' 7). הנה כי כן, גרסת נהג המשאית אינה תורמת להבנת נסיבות התרחשות התאונה שכן בפועל לא ראה כלל כיצד התרחשה.

תמוה בעיניי כי לא צורף מטעם התובעת כל דיווח בנושא התאונה סמוך לאחר התרחשותה, ניתן היה לצפות כי בחברה גדולה ומסודרת דוגמת התובעת ימולא דיווח מסודר ונסיבות התאונה ייבדקו, בין היתר, על ידי קצין הבטיחות של החברה.

2. מטעם הנתבע 1 הוצג טופס דיווח שנערך על ידו סמוך לאחר התרחשות התאונה. הנתבע 1 מפרט באריכות את נסיבות ההתרחשות, ונסיבות אלו תואמות בהחלט את עדותו כמות שנמסרה בבית המשפט. גרסתו, לפיה נוצר פקק עקב חפץ חשוד אשר אילץ אותו לעמוד במקום ולהמתין לחידוש הנסיעה לא נסתרה, היא נתמכת בתאור שמסר בטופס הדיווח ואף עולה בקנה אחד עם טענתו לפיה סמוך לפני התרחשות התאונה הפקק השתחרר במקצת, בכל הנוגע לרכבים שהיו בתנועה לכיוון הגשר, ואילו כל הרכבים שהתעתדו לפנות ימינה לכיוון היציאה מחיפה, המתינו עדיין לחידוש הנסיעה.

3. התמונות שצולמו במועד התאונה (ת/1), יכולות להתיישב עם גרסת כל אחד מהנהגים ואין בהן לתמוך דווקא בגרסת התובעת, שכן תיאור ההתנגשות בין כלי הרכב, מבחינת המיקום, אינו שונה באופן מהותי בין הגרסאות ולכן אין בהן כדי לתרום לתובעת בהוכחת גרסתה.