לפניי בקשה למתן סעדים זמניים: לאסור על המשיבה 1 -אגודה שיתופית חקלאית בע"מ (להלן:"המשיבה"), להתקשר בהסכם למתן שירותי שמירה עם צד ג', וכן בקשה לצו עשה המורה על השבתם של המבקשים לעבודת שמירה אצל המשיבה. עוד עתרו המבקשים כי יינתן צו על פיו יודיעו בעלי המניות של המשיבה את עמדתם ביחס לבקשה וזאת מחמת חשד לניגוד עניינים של המשיב 2 -מנכ"ל המשיבה (להלן:"המשיב").
2.לטענת המבקשים,כמפורט בבקשה,הם מנהלים עסק לשירותי שמירה בשם: "ירדן ביטחון שמירה סיור וניקיון" והתקשרו בהסכם עם המשיבה למתן שמירה במתחם בעמק החולה. ביום 24.4.15 נכנסו רעולי פנים למתחם והציתו את בניין המשרדים במתחם. המבקשים טענו כי הבהירו למשיב שמדובר בהצתה מכוונת ומתוכננת בסיוע של אנשים "מבפנים" (הכוונה לעובדי המשיבה) וכי שבו , כפי שעשו בפעמים קודמות, והסבירו למשיב כי טוב יעשה אם יגדר את המתחם, יציב שערים וכן יתקין מערכת מצלמות טובה וחדשנית יותר.נטען כי המשיב התעלם ולא השיב כלל לטענות המבקשים, או- אז כינן בליבם חשד שמא המשיב ועובד נוסף בשם חליל הייב פועלים במשותף על מנת לפגוע באינטרסים של המשיבה. עוד נטען כי בחודש אוגוסט הציע מר פרא'ג חליל הייב (להלן: "פראג'") סיוע בדמות מינוי מנהל אבטחה בשם אבי מאור. (להלן: "מאור"). ביום 12.8.15 אירעה הצתה נוספת במתחם. לאחר ההצתה שב מר פראג' והציע להעסיק את מר מאור כמנהל אבטחה. ביום 23.8.15 הגיע למתחם מר מאור והודיע כי מונה למנהל אבטחה. המבקשים טענו כי הבהירו למשיב שמאור קשור למשפחת פשע המנסה להשתלט על עסקי המשיבה והצביעו על קשר בין פראג' למאור ואף על נסיבות סיום תפקידו של מאור בעבר כמפקד תחנת משטרה. באותו מעמד הציעו להוסיף סייר ורכב סיור. נטען כי המשיב נתן את אישורו למהלך, אלא שבראשית חודש ספטמבר 2015 הגיע מאור למתחם ביחד עם חמישה שומרים ובמקביל נשלח למבקשים אישור לפיו מאור מועסק כמנהל אבטחה של המשיבה. ביום 6.10.15 ,הודיע מאור למבקשים על סיום העסקתם במתחם. המבקשים טענו כי המשיב פעל מאחורי גבם, חבר לגורמים עבריינים,הפר את ההסכם עימם על לא עוול בכפם ואף תוך פגיעה באינטרסים של המשיבה.
בסיכומיו הדגיש בא כוח המבקשים כי מדובר, לטענת המבקשים, בהשתלטות גורמים עברייניים על המשיבה וכי אף הבעלים מאחורי צד ג'-החברה עימה התקשרה המשיבה לאחר סיום ההתקשרות עם המבקשים,הינם קרובי משפחה של פראג'.ב"כ המבקשים ציין את פניית ראש המועצה למשטרה על מנת שתחקור את ההצתות והוסיף כי התדרדרות יחסי הצדדים הייתה מאז כניסת מאור לתפקידו כקב"ט בסוף 8/15. ב"כ המבקשים הפנה לתמלילים שצרפו המשיבים (ואשר בד בבד התנגד להגשתם) ועל פיהם,לטענתו, ניתן לראות כי בתחילה חשדו המבקשים בעובד בשם סלאח, או בחברות שמירה אחרות ורק בהמשך גיבשו חשדותיהם כלפי מי מטעם המשיבה.
3.המשיבים התנגדו לבקשה וטענו כי הינה ניסיון חסר תום לב לכפות על המשיבה התקשרות עם המבקשים לאחר שזו בוטלה כדין (ביום 6.10.15), עקב הפרה יסודית, בין היתר, לנוכח נזקים כבדים שנגרמו בעקבות רשלנות המבקשים בשמירה.
המשיבים טענו כי מדובר במעשה עשוי שכן כבר ביום 6.10.15, התקשרה המשיבה בהסכם לאספקת שירותי שמירה עם צד שלישי- כנפי עטלף שירותי שמירה וניקיון בע"מ. עוד טענו המשיבים כי מדובר למעשה בצו עשה זמני וכי לא בנקל ייעתר בית המשפט למתן צווים מן הסוג הזה.
המשיבים אף העלו טענות מקדמיות כגון חוסר מעמד של המבקשים להתערב בהחלטות וועד האגודה; היעדר יריבות עם מבקשים 2-1 שהם אחים של מבקש 3 שהוא הגורם היחיד מאחורי ירדן ביטחון, וכן שיהוי בהגשת הבקשה.
לגופם של דברים, הפנו המשיבים לסעיף 5.2 להסכם שנכרת בין הצדדים בשנת 2005, על פיו רשאי המזמין,להפסיק את ההתקשרות מושא ההסכם בכל עת ומכל סיבה שהיא ובלבד שיודיע לחברה על כך 30 ימים מראש. המשיבים טענו כי בנסיבות היה מוצדק להפסיק את ההתקשרות לאלתר,אך גם אם הייתה המשיבה צריכה לתת הודעה מוקדמת של 30 יום,הרי שלכל היותר עומדת למבקשים עילה כספית אשר אינה מצדיקה את מתן הצווים המבוקשים.
המשיבים פרטו כי אחרי ההצתה הראשונה הטיפול הועבר לחברת הביטוח המבטחת את המתחם והפנו לדו"ח החוקר שמונה ואשר על פיו התעורר חשד כי המבקשים עצמם ידעו מראש על אודות הכוונה לבצע את ההצתה ולהערכתו (כמו גם מדברי המשיבים אליו), הצתת המשרדים בוצעה על רקע סכסוך של ירדן ביטחון דווקא, עם חברות שמירה מתחרות. לטענת המשיבים,וועד ההנהלה של האגודה קיבל החלטה כדין על ביטול ההתקשרות עם המבקשים.
דיון והכרעה:
4.בראשית הדברים אציין כי הסעד להורות למשיבה להודיע עם מי התקשרה לביצוע שמירה- התייתר, שכן לתגובת המשיבים צורף נספח א'- הסכם ההתקשרות עם צד ג'.
בהתאם לתקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד- 1984, בבוא בית המשפט לשקול מתן סעד זמני, עליו להשתכנע כי קיימות ראיות מהימנות לכאורה לקיום עילת תביעה, כי הסעד חיוני וכי יגרם נזק בלתי הפיך שאינו ניתן לפיצוי כספי, אם לא יינתן הסעד הזמני עוד בטרם נידונה והוכרעה התביעה עצמה. עוד יש לזכור, כי סעד זמני הוא סעד מן היושר ועל בית המשפט לבחון שיקולי יושר, לרבות השאלה האם העותר לסעד זה, במעמד צד אחד, בא לבית המשפט בידיים נקיות (רע"א 4196/93 שפע בר ניהול ושירותים (1991) בע"מ נ. שפע מסעדות ייצור ושיווק ארוחות מוכנות 1984 בע"מ ואח' פ"ד מ"ז (5) 165).
לעניין סיכויי התביעה כבר נפסק כי, די בכך שהוכח שהתביעה אינה טרדנית וקיימת שאלה רצינית שיש לדון בה. בשלב זה של דיון בבקשה לסעד זמני, אין בית המשפט נדרש לפסוק באורח סופי בדבר צדקתו של מי מהצדדים, אולם המבקש אינו פטור מלהצביע על קיומה של עילת תביעה ראו: אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה אחת עשרה, להלן –גורן, עמ' 911-912. ראה בספרו של זוסמן "סדר הדין האזרחי" מהדורה שביעית בעמ' 616 וכן רע"א 7139/96 ליאניד טריגוב נ. טפחות בנק למשכנתאות פ"ד מ"א (2) 661).