ת"א 28754-08-10 אחמד ח'יר אלדין ז"ל(המנוח) ואח' נ' מדינת ישראל-רשות הפיתוח ואח'

תמצית התביעה

1.התובעים מבקשים ביטול פסק דין והסכם פשרה מיום 21.1.1966 בתיק הסדר 188, 240/ חורפיש שניתן על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' הש' פרידמן) ותיקון פסק הדין האמור מסגרת ההליך הנוכחי באופן שחלקה 46 בגוש 19468 תירשם 2/3 על שמם ו- 1/3 על שם הנתבעת.

2.התובעים הגישו תובענה כנגד המדינה – רשות הפיתוח והאפוטרופוס לנכסי נפקדים לביטול ותיקון הסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין. בתביעה נטען כי המנוח, עלי צאלח אחמד חיר אלדין ז"ל, היה הבעלים של המקרקעין נשוא התובענה, חלקת 46, וביום 1.2.62 נתן אותם במתנה לתובעים 2 ו-4 ולבנו, סלים. נטען שהמנוח החזיק את המקרקעין בחייו, עיבד אותם ונהג בהם מנהג בעלים משך שנים רבות וכך גם אחריו בניו, התובעים 2 ו-4. נטען שהמנוח תבע את הבעלות במקרקעין במסגרת הליכי הסדר כאשר הנתבעים הגישו אף הם תביעות במסגרת זו כאשר נטען שהמקרקעין היו בבעלות אסעד כדורה ואחיו שהם נפקדים ועל כן הוקנו המקרקעין לרשות הפיתוח על ידי האפוטרופוס לנכסי נפקדים.

3.התובעים טענו שאותו אסעד כדורה ואחיו לא היו תושבי חורפיש ומעולם לא היו הבעלים של המקרקעין ולא החזיקו בהם. נטען שהגשת תזכורת תביעה בהסדר על ידי הנתבעים נעשתה שלא כדין. בעקבות התביעות הנוגדות הועבר הסכסוך לבית המשפט המחוזי במסגרת תיקי הסדר 188, 240/ חורפיש. לטענת התובעים, במסגרת ההליך המשפטי הם הגיעו להסכם פשרה עם הנתבעים שקיבל תוקף של פסק דין אשר נרשם בהסדר. בתובענה הנוכחית נטען שהסכם הפשרה הושג בעקבות טעות של התובעים, טעות שהיתה ידועה לנתבעים ונגרמה על ידם. נטען שבפרוטוקול הדיון מיום 23.3.65 אשר על בסיסו ניתן פסק הדין, נפלה טעות מהותית בציון מספרי החלקות וזיהויין.

4.נטען שבמספרי החלקות וזיהויין בפרוטוקול הדיון מיום 23.3.65 נפלה טעות מהותית ושלא צויינו כל פרטי המקרקעין. נטען שיפוי הכוח שצורף לתביעה כלל את פרטי המקרקעין וכי לפירוט זה התכוונו התובעים עת התקשרו בהסכם הפשרה שקיבל תוקף של פסק דין. נטען שהנתבעים ידעו על הטעות אך רימו את התובעים וגרמו להם להאמין שהרשימה שפורטה בפרוטוקול הדיון כוללת את פירוט כל המקרקעין שצויינו בייפוי הכוח.

5.התובעים טענו שגם לפני הליכי ההסדר וגם לאחריו ועד היום, הם מחזיקים בכל המקרקעין נשוא התובענה ונוהגים בהם מנהג בעלים וכי נודע להם על הטעות והמרמה חודשים ספורים בלבד לפני הגשת התובענה הנוכחית. התובעים טענו שאלמלא הטעות והמרמה לא היו מתקשרים בהסכם הפשרה. נטען שיש מקום לבטל את פסק הדין וההסכמה באופן שיכלול הוראות לרישום המקרקעין שני שליש על שם התובעים ושליש על שם הנתבעים.

גירסאות הצדדים והראיות

6.מטעם התובעים הוגשו תצהירים על ידי מחמאד נג'יב חיר אל דין, בנו של התובע 2 המנוח ואחמד נג'יב חיר אל דין, בנו השני של התובע 2 המנוח. מחמאד טען שנכח בדיון מיום 31.12.65 ואף הופיע בשם אביו המנוח, כך שהעובדות לעניין תוכן ההסכמה ידועות לו מידיעה אישית. הוא הזכיר שהתובע 4 הוא עזבון דודו המנוח שניתן בגינו צו קיום צוואה ביום 5.9.11 והתובע 5 הינו אחד מיורשיו. נטען שעל פי חלוקת העזבון של סבו המנוח אין ליורשי דודו המנוח זכויות בחלקה נשוא התביעה ולכן הוא לא צורף כתובע בהליך הנוכחי. נטען שפסק הדין שניתן בתיק משפטי 40/חורפיש מכוחו נרשמה החלקה נשוא התביעה על שמם של הנתבעים, אינו מחייב את התובעים כיוון שהתובעים לא היו צד לו או להליך שיפוטי נשוא מתן פסק הדין, לא ידעו אודות ההליך ולא ניתנה להם הזדמנות לטעון טענותיהם.

7.נטען שהתובעים סברו בטעות כי פסק הדין שניתן בתיקי הסדר 188,240/חורפיש הוא זה המתייחס לחלקה נשוא התובענה דנן, שכן פסק דין זה אישר הסכם פשרה שנכרת בין התובעים לבין הנתבעים, הסכם שהתובעים הבינו בטעות שהוא כולל הסכמה שהחלקה נשוא התובענה דנן תרשם על שמם בשיעור 2/3 ו- 1/3 על שם רשות הפיתוח. העד חזר והזכיר שנכח בבית המשפט בדיון מיום 31.12.65. הוא טען שסבו המנוח, עלי, היה הבעלים של המקרקעין נשוא התביעה וביום 1.2.62 נתן אותם במתנה לבניו וחתם על יפוי כוח נוטריוני בלתי חוזר לצורך ביצוע המתנה (חלקה סופית 46, מספרי חלקה זמניים 55א ו- 54). נטען שהחלקה נשוא התביעה הינה חלק מחלקה בשם "עריד אבו קשק", המוזכרת ביפוי הכוח נ/1 וכי יפוי הכוח היווה את הבסיס להסכמה אליה התכוונו התובעים בתיקי ההסדר 188 ,240 / חורפיש. נטען שחלקה 46 נשוא התובענה הינה חלק מחלקת עריד אבו קשק ושעל פי תיאור החלקה והחלקות הגובלות בה, כפי שמופיע ביפוי הכוח, אין ספק שחלקה 46 ביחד עם חלקות 45, 47 ו- 48 מהוות את החלקה עריד אבו קשק בשלמותה. נטען שביפוי הכוח תוארה חלקה זו כחלקת אדמת שלחין בת 6 דונם הגובלת מזרחה עם הדרך, מערבה עם עלי אסמעיל מוסטפא, דרומה עם חסן סלאח חיר אל דין וצפונה עם אחמד איסמעיל מוסטפא וסלים קאסם מוסטפא. נטען שעיון במפה של גוש 19468 מלמד שחלקה 46 הינה ללא ספק חלק מהחלקה הנ"ל, וזאת כעולה ממפת הגוש. נטען שקיים רצף בין ארבעת החלקות ועל כן אין ספק שחלקה 46 הינה חלק מעריד אבו קשק. העד טען שסבו המנוח החזיק במקרקעין כל חייו, עיבד אותם ונהג בהם מנהג בעלים שנים רבות וגם אחריו בניו התובעים, החזיקו במקרקעין באותו אופן. העד טען שהמנוח עלי תבע את הבעלות במקרקעין במסגרת הליכי הסדר המקרקעין ומשהתברר במהלך הסכסוך המשפטי בתיק ההסדר 240,188 / חורפיש כי חלק מהחלקות נשוא יפוי הכוח לא נתבעו פורמלית, התובעים עמדו על כך ותבעו גם אותן.