ת"א 28486-07-13 א"פ נ' מעיין ואח'

לפניי תביעה כספית על סך 400,000 ₪ לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 (להלן – חוק לשון הרע) וחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981 (להלן – חוק הגנת הפרטיות).

רקע ותמצית טענות הצדדים

1. התובע יליד שנת 1954 ובמועדים הרלוונטיים לתביעה היה חולה במחלת הסרטן וקיבל טיפולים בבית החולים רמב"ם בחיפה (להלן – בית החולים).

    

2. ביום 27.12.12 התפרסמו כתבות בנושא תחלואת הסרטן והטיפולים שמקבלים החולים בעיתון מעריב ובאתר האינטרנט של מעריב (NRG). הכתבה לוותה בתמונת ענק של המחלקה האונקולוגית לטיפול יום בבית החולים ובה צולמו מטופלים שונים, לרבות התובע, אשר צולם כשלראשו כובע מצחייה והוא נשען על ידו כך שפניו מוסתרים חלקית (להלן – התמונה שסומנה מוצג ת/3 ונספח ג' לתצהיר התובע).

    

3. התובע טוען כי התנגד לצילומו במחלקה בה טופל, כי הביע התנגדותו בפני הצלם וכאשר התפרסמה התמונה, חרף התנגדותו, הסב לו הדבר נזק וכלימה שכן עובר לפרסום הקפיד לשמור על סודיות ביחס למחלתו ורק המעגל המשפחתי הקרוב והמצומצם ידע אודותיה. הפרסום הוביל לחשיפת דבר מחלתו ברבים וגרם לו צער והשפלה.

    

4. הנתבע מס' 1 הינו מי שצילם את התמונה העומדת בבסיס התביעה (להלן – הצלם). הנתבע מס' 2 הינו מי שכתב את הכתבות העומדות בבסיס התביעה (להלן – הכתב). הנתבע מס' 3 השתתף בכתיבת או בעריכת הכתבה אשר פורסמה באתר האינטרנט (להלן – הכתב הנוסף). הנתבעת מס' 4 הינה החברה אשר הפעילה את בית הדפוס של העיתון לפני שפורקה (נספח א לסיכומי הנתבעים).

    

5. הנתבעים סבורים כי פרסום התמונה אינו מהווה משום הפרה של דיני הגנת הפרטיות ואף אין בה משום הוצאת לשון הרע. לדידם, התובע הביע הסכמה להצטלם, התביעה דנן הינה פרי יוזמה של בנו וממילא לא נגרם כל נזק המצדיק פיצוי כלשהו. יתרה מכך, הנתבעים סבורים כי אף אילו נקבע כי מתקיימות העוולות שביסוד התביעה, אזי חלות ההגנות הנקובות בדין ואף מטעם זה יש לדחות את התביעה. לחילופין, הנתבעים סבורים כי ככל שייקבע כי יש לפסוק לתובע פיצוי כלשהו, אזי בית החולים הוא שאישר את הגעתם ואת עריכת הכתבה במתקניו ולכן על בית החולים לשאת בתשלום הפיצוי, ככל שייפסק.