-
התובעים הם יורשיו של אליהו בן חיים ז"ל (להלן: "המנוח"), שנפטר ביום 16.2.2009.
-
התובעים הגישו תביעה זו, לתשלום בסך 78,747 ₪, תקבולים בגין פוליסת ביטוח חיים ע"ס 50,000 ₪ נכון ליום 1.10.2008, שהוציאה הנתבעת למנוח, בהתאם לחוק חוזה הביטוח תשמ"א 1981 ( להלן: "חוק הביטוח").
-
הנתבעת טענה, בקליפת אגוז, שתי טענות: ראשית, נטען כי התביעה התיישנה, שכן בהתאם להוראות סעיף 31 לחוק הביטוח. שנית, נטען כי מדובר רק בהצעה לביטוח שנשלחה לרבים, ומאחר שלא מולאו הטפסים שצורפו להצעה ולא שולמה הפרמיה בגינה, לא נכנסה הפוליסה לתוקף.
טענת ההתיישנות
-
סעיף 31 לחוק הביטוח קובע כדלקמן: "תקופת ההתיישנות לתביעה לתגמולי ביטוח היא שלוש שנים לאחר שקרה מקרה הביטוח...".
-
סעיף 18 לחוק ההתיישנות תשי"ח 1958 קובע כדלקמן: "...לעניין חישוב תקופת ההתיישנות, אין נפקא מינה אם הזכות נתבעת על-ידי הזכאי המקורי או על-ידי חליפו, ... ובלבד שאם נסבה הזכות בדרך ירושה, לא תסתיים תקופת ההתיישנות לפני שעברה לפחות שנה אחת מן היום שבו נסבה הזכות...".
-
שילובן של שתי הוראות החיקוק מלמד, כי בתביעת ביטוח נקבעה התיישנות מקוצרת של שלוש שנים בלבד ממקרה הביטוח. בענייננו, מקרה הביטוח הוא מותו המצער של המנוח. סעיף 18 לחוק ההתיישנות, מוסיף וקובע כי ככלל, מעברה של זכות מאדם אחד לחליפו איננה עוצרת את מרוץ ההתיישנות. עם זאת, במקרה של ירושה, ניתנת ארכה של שנה נוספת מיום שהחליף נכנס לנעליו של הזכאי.
-
ראשית, לעניין פרשנות סעיף 18 לחוק ההתיישנות, בעניין מרווה (ע"א 1945/09 עזבון סמניה מרווה נ' המועצה האזורית מטה אשר (19/01/2012)), נדונה סוגיית ההתיישנות של עילת תביעה השייכת לקטין שנפטר בטרם בגר. נפסק שם, כי בהנחה שתקופת ההתיישנות לא הסתיימה לגבי המוריש הקטין, ההורים יזכו לתקופת התיישנות שתחפוף לתקופה שנותרה לקטין באותו שלב, תוך הפסקת ההשהיה. תקופה זו לא תעלה על תקופת ההתיישנות, אך בכל מקרה לא תהא קצרה משנה אחת (שם, פסקה 6 לפסה"ד של כב' השופט הנדל).
-
ברוח זו, אם כבר חלפה ונסתיימה מלוא תקופת ההתיישנות עד למועד הירושה, אין כל הארכה. אם התקופה לא נסתיימה, עומדת לזכות החליף יתרת התקופה, ולפחות שנה אחת. כך למשל, אם נפטר אדם שש שנים וחצי לאחר עילת התביעה, לכאורה עם העברת הזכויות לחליף, נותרה רק חצי שנה לתום תקופת ההתיישנות, ואולם בא סעיף 18 ומאריך תקופה זו לשנה ממועד החליפות. אם התקופה כבר חלפה במלואה, ממילא אין תחולה לסעיף 18 הנ"ל.